שאלה
אונן שהוא בתוך י"ב חודש על אביו/אימו, האם מותר לו לומר קדיש?
תשובה
בענין אונן שהוא גם אבל על אביו או אמו ורוצה להגיד קדיש עליהם:
• הכרעת המשנ"ב שאונן יכול לומר קדיש בשבת וה"ה ביום חול כשיש מי שמתעסק בצורכי המת (וכ"ש כשיש לאונן יארצייט, כ"כ בשש"כ).
• הכרעת כה"ח, ברכ"י וכך דעת מרן הרב זצ"ל: אונן לא אומר קדיש גם לא בשבת ורק כשיש יארצייט אזי יאמר בשבת ולא בחול. (ונראה, כאמור בגוף התשובה שאם יש מי שיתעסק בצורכי הקבורה ורוצה האונן לומר קדיש ביום היארצייט וה"ה לכאורה בתוך שנה, דאין למחות בו אף לדעת הברכ"י וכה"ח.)
מקורות
אונן
אדם שנפטר לו אחד משבעה קרובים הרי שעד הקבורה יש לו דין "אונן" וחלים עליו כמה דינים הלכתיים, אחד מהם שהוא פטור ממצוות. אחד הטעמים הוא כדי שיוכל לעסוק בצורכי הנפטר, ולכן בשבת שאינו יכול לעסוק בקבורה, הרי שרוב דיני אנינות בטלים ממנו ומחוייב במצוות (עפ"י שו"ע יו"ד סי' שמא סע' א').
אונן באמירת קדיש בחול, בשבת וביארצייט
הט"ז ביו"ד סימן שעו ס"ק ד' כתב וז"ל "נראה לי דמי שמת בשבת או ביום טוב ואי אפשר לקוברו בו ביום דעל כל פנים יאמר קדיש תיכף אחר המיתה דאין אמירת קדיש תלוי באבילות כלל אבל בחול אין לעשות כן דהא כשהוא אונן פטור מן התפלה" עכ"ל. בנקודות הכסף כתב דכיון דטעם הקדיש הוא שפודה את אביו מגיהנם א"כ כל זמן שלא נקבר אין בו דין גיהנום, ומסיים בלשון וכמדומה שכן נוהגין. רבים מהאחרונים משיבין על טענת הש"ך דאף שהמת לא בגיהנום, מ"מ הקדיש מועיל לנשמתו ולא גרע מכל נפטר שאומרים עליו קדיש בשבתות בי"ב חודש אף שאין גיהנום בשבת (יעויין בספר בית לחם יהודה על יו"ד סי' שע"ו סק"ה) ובכמה אחרונים מבואר דאף לש"ך אין איסור באמירת הקדיש אלא שלדעתו אין דין לומר קדיש (יעויין באגרות משה יו"ד ח"ג סימן קס).
ואמנם בכף החיים או"ח סי' עא ס"ק יז עפ"י הברכ"י סתם וכתב שאונן לא יאמר קדיש בשבת. ועפי"ז דעת מרן הרב אליהו זצ"ל במאמר מרדכי ח"ב פרק לט סע' ח' וז"ל: כל זמן שהמת לא נקבר – אין אומרים קדיש, ולכן אונן המתפלל בבית הכנסת בשבת – אינו אומר קדיש יתום. אמנם יכול האונן לומר קדיש כחלק מסדר התפילה. כמו כן בספר "צרור החיים" למרן הרב זצ"ל בעמוד 30 מבואר דאונן לא יאמר קדיש עד סמוך לקבורה (בסתימות לשון הפוסקים הנ"ל משמע שיש דין לא לומר קדיש עד אחר הקבורה).
ואמנם באופן שיש לאונן יארצייט, (ולכאורה ה"ה אם האונן גם אבל תוך י"ב חודש על אביו ואימו, דהרי דין אמירת קדיש יתום מבואר ברמ"א יו"ד סי' שעו סע' ד' דהוא בי"ב חודש וביום השנה) כותב בברכי יוסף (יו"ד סי' שמא סע' יא) וז"ל: "ועמ"ש בספר בית לחם יהודה סימן שע"ו, שהביא כמה דעות בזה והסכים דאונן קודם קבורת המת ויש לו יא"ר ציי"ט לא יאמר קדיש, אך אם הוא שבת יאמר קדיש. ע"ש באורך. וכן דעתי הקצרה נוטה. והדבר ברור בעיני. ואין להאריך". הכף החיים (שם ס"ק יח) הביא דברי ברכי יוסף אלו להלכה.
ואילו הכרעת המשנה ברורה, בסימן עא ס"ק ז' לא כן וז"ל "ומ"מ בן שהוא אונן על אביו ויש מתעסקין בלעדיו מותר לו לילך לבהכ"נ לומר קדיש עליו כי זהו כבודו של אביו ומותר לכו"ע ומכ"ש בשבת ויו"ט.
בשמירת שבת כהלכתה ח"ב עמוד רצט מביא דברי המשנ"ב הנ"ל להלכה, ובהערה שם (פז) כותב דאף המחמירין יודו דכשיש לו יארצייט הרי שיכול לילך לומר קדיש. (היינו אף ביום חול ובאופן שיש מי שיתעסק בצורכי המת) ואמנם כאמור, בברכ"י וכה"ח הנ"ל התירו ביארצייט רק בשבת ולא בחול.
דין אונן כשיש מי שיתעסק בצורכי המת:
הב"י ביו"ד (סימן שמא) מביא מחלוקת ראשונים האם יש דין אנינות באופן שיש אחרים שיתעסקו בצורכי המת, ופסק בשו"ע יו"ד שמא סע' א': "ואפילו אם אינו צריך לעסוק בצרכי המת כגון שיש לו אחרים שעוסקים בשבילו, וי"א שאפילו אם ירצה להחמיר.. אינו רשאי". ובשו"ע או"ח סי' עא סע' א' פסק: "ואם יש לו מי שישתדל.. ורצה להחמיר.. אין מוחין בידו". במשנ"ב (שם) ס"ק ז' כתב דהעיקר כסתימות מרן ביו"ד שאינו רשאי להחמיר, ורק לגבי קדיש, צרף המשנ"ב (כאמור לעיל) דכשיש מי שיתעסק יכול לצאת לומר קדיש.
ואמנם בכה"ח סי' עא, סק"ז כותב עפ"י ברכ"י דהעיקר בדעת מרן כדכתב באו"ח ד"אין למחות בידו". וא"כ נ"ל דאף דדעתם (שהבאנו לעיל) דאונן שיש לו יארצייט הרי שיכול לומר קדיש בשבת ולא בחול, והסברא בזה משום דאינו מצטרף לדברים שבקדושה (כך כתב בית לחם יהודה שהוא המקור של הברכי יוסף) וא"כ היכא שיש מי שיתעסק בקבורה הרי שאם מצטרף לדברים שבקדושה אין מוחין בו.
מסקנה העולה לדינא:
בענין אונן שהוא גם אבל על אביו או אמו ורוצה להגיד קדיש עליהם:
• הכרעת המשנ"ב שאונן יכול לומר קדיש בשבת וה"ה ביום חול כשיש מי שמתעסק בצורכי המת (וכ"ש כשיש לאונן יארצייט, כ"כ בשש"כ).
• הכרעת כה"ח, ברכ"י וכך דעת מרן הרב זצ"ל: אונן לא אומר קדיש גם לא בשבת ורק כשיש יארצייט אזי יאמר בשבת ולא בחול. (ונראה, כאמור בגוף התשובה שאם יש מי שיתעסק בצורכי הקבורה ורוצה האונן לומר קדיש ביום היארצייט וה"ה לכאורה בתוך שנה, דאין למחות בו אף לדעת הברכ"י וכה"ח.)