שאלה

אישה בשנת אבל על אמא יכולה לעשות שבע ברכות אצלה בבית?

תשובה

• אסור לאבל להשתתף בסעודת שבע ברכות. מי שאבל על אחד מהוריו – אסור למשך י"ב חודש, ומי שאבל על אחת משאר קרוביו – אסור לשלושים יום.
• גם אם סעודת השבע ברכות הוא בביתו, אסור להשתתף, ואם אין מוזיקה יש לצדד להקל בזה.
• להיות נוכח במטבח להכין את האוכל ולסדר אותו וכדומה, מותר.
• להיות נוכח במקום הסעודה עצמו ולשמש שם כמלצר וכדומה, בהרבה קהילות המנהג להקל, אבל מרן הרב זצוק"ל החמיר בזה.

מקורות

שאלה:
אבל בתוך שלשים או בתוך י"ב חודש, האם יכול לערוך סעודת שבע ברכות בביתו?
הקדמה ומקורות:
כתוב בגמ' במסכת מועד קטן כב: שאסור לאבל להשתתף בסעודה של שמחה תוך ימי אבלו. מי שהוא אבל על אביו או אימו אסור בזה לי"ב חודש, ומי שהוא אבל על שאר קרובים אסור לשלושים יום. ומסביר הטור שסעודת מצוה הוא יותר חמור מאשר סעודה של שמחה אחרת, והטעם לזה הוא שכיון שהוא מצווה יש לו מזה יותר שמחה. וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' שצ"א סע' ב') שאסור לאבל להשתתף בסעודות מצווה.
והנה מצינו שסעודת מצווה שהוא נערך בתוך הבית של האבל הוא יותר קל. הרמ"א (שם) מיקל לאבל להשתתף בסעודת מצווה הנערך בתוך ביתו בסעודות שאין בהם שמחה כל כך כמו סעודות ברית מילה. אבל סעודת נישואין, שיש בו שמחה גדולה אסור גם בתוך ביתו. והנה אין הרמ"א מזכיר סעודת שבע ברכות במפורש ויש להסתפק האם סעודת שבע ברכות מותר אם הוא נערך בתוך ביתו. הערוה"ש (שם, ס"ק ו') מבין שהגדר של סעודה שיש בו הרבה שמחה הוא סעודה שאומרים בה 'שהשמחה במעונו', ולכן גם סעודת שבע ברכות יהא אסור. וכן מבואר גם מדברי הברכ"י (שם, ס"ק ב') שאסור לאבל להשתתף בשבע ברכות אף אם הם בתוך ביתו. מאידך, החכ"א סובר שגידרה של סעודת מצווה האסורה אף כשהוא בתוך ביתו הוא סעודה שיש שם מנגנים – מוזיקה. וא"כ אם אין מוזיקה בסעודת השבע ברכות יהא מותר לאבל להשתתף בתוך ביתו לדעת החכ"א.
והנה יש היתר מפורסם שמקורו בדברי הרמ"א (סי שצ"א סע' ג') שאם האבל ישמש כמלצר או אם הוא יעשה עבודה אחרת לצורך הנוכחים, מותר לו להשתתף בסעודה. אולם היתר זה אינה היתר מרווח כל כך. מובא בפוסקים (עי' בספר הלכות אבילות השלם להרב זאב הופשטטר הערה ש"צ) שאין די בזה שעושה רק קצת מלצרות, אלא כדי להיות נוכח באירוע חייב שהאבל תמיד תהיה עסוק בהגשת המאכלים וסידור הענינים וכו'. כן גם מדגיש מרן הגאב"ד של ירושלים הג"ר משה שטרנבוך בספרו תשובות והנהגות (ח"ג סי' שפ"ד), ובשו"ת שבה"ל (ח"י סי' רנ"ה) גם כותב שצריך שיהא שימוש של ממש. וגם צריכים לשים לב שמבואר ברמ"א שאסור להאבל לאכול בהסעודה ושרק מהני העצה הזאת כדי לאפשר את האבל להיות נוכח ולא לאכול. (ובאמת שהרבה טועים בזה וחושבים שאפשר גם לאכול בסעודה שהם משמשים בה.)
ובאמת כן הוא המנהג להקל בזה – תוך הפרמטרים הנ"ל – שהאבל ישמש כמלצר וכדומה, ואינו אוכל מהסעודה, והוא גם רק נמצא שם בעת שהוא עובד. אבל אפילו היתר זה אינה פשוט כלל, שהערוה"ש מבין בהרמ"א (וכן הוא פשטות דברי הרמ"א) שההיתר הזה הוא מתיר להאבל רק לעסוק מחוץ למקום הסעודה, כגון במטבח וכדומה, אבל לשמש כמלצר בתוך מקום הסעודה עצמו לא התיר הרמ"א. ובבית מאיר (שצ"א ג') גם משמע שמחמיר בזה, אולם משמע שהוא מתיר ליכנס בדרך ארעי להביא אוכל ולא בקבע לעמוד על המסובים לעזור להם.
והנה מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל (צרור החיים אות קצ"ב) החמיר בעניין זה, וכפשטות הרמ"א, שאין להאבל ליכנס לאולם האירוע, וההיתר הוא רק לשמש במטבח וכדומה. ולכן הוא כותב שהעצה אינה מועילה.
העולה למעשה:
• אסור לאבל להשתתף בסעודת שבע ברכות. מי שאבל על אחד מהוריו – אסור למשך י"ב חודש, ומי שאבל על אחת משאר קרוביו – אסור לשלושים יום.
• גם אם סעודת השבע ברכות הוא בביתו, אסור להשתתף, ואם אין מוזיקה יש לצדד להקל בזה.
• להיות נוכח במטבח להכין את האוכל ולסדר אותו וכדומה, מותר.
• להיות נוכח במקום הסעודה עצמו ולשמש שם כמלצר וכדומה, בהרבה קהילות המנהג להקל, אבל מרן הרב זצוק"ל החמיר בזה.