שאלה

מה הדין לגבי תותים?
התחילו למכור אותם ויש רבנים אומרים שמספיק לשטוף טוב עם סקוץ וסבון.
האם התקבל פסק הזה אצל מומחים בתחום?

תשובה

תות שדה בד"כ נגוע בחרקים וכדו' והאפשרות לאוכלו היא על ידי:
1. או הורדת העלה הירוק עם מעט מבשר הפרי וקילוף שכבתו החיצונית.
2. כמו"כ לדעת הג"ר משה ויא ובד"ץ עד"ח, ניתן להשרותו במים עם מעט סבון, ואז לשטופו ולאוכלו על ידי טחינה (ריסוק דק בבלנדר). לדעת הג"ר רווח והג"ר מלכא הרי שאם משפשפו בספוג או מברשת רכה היטב, ניתן לאוכלו ללא טחינה.

קיים קושי לגדל תות בגידול מבוקר, אם אמנם ישנו גוף כשרות מהודר הנותן כשרות על תות מגידול מבוקר, ניתן לאוכלו ויש לעקוב אחר ההוראות של נותן הכשרות.

מקורות

תות עץ
תות עץ הינו פחות מצוי (לפחות בארץ ישראל, אני מעולם לא ראיתי סוג זה בחנויות ואולי קיים בקפוא) לדעת הג"ר משה ויא (בספרו "בדיקת המזון כהלכה" מדריך הפירות-תות עץ) וכן דעת הג"ר אופיר מלכא (הליכות מועד טו בשבט עמוד רלג) נגוע מאוד ואין אפשרות לבודקו ולכן מומלץ שלא לאוכלו, אמנם דעת הג"ר רווח (ניתן לראות באתר המכון למצוות התלויות בארץ בראשותו, בכותרת "תות עץ") שניתן להשרות את התות למשך כדקה וחצי במים עם חומר ניקוי תוך כדי סיבוב הפירות בתוך המים, ולאחר מכן באמצעות מברשת רכה לשטוף ולהבריש כל פרי תחת ברז המים.

תות שדה
הוא המצוי בחנויות ובבתים, בעבר פחות היתה מודעות לנגיעות הרבה המצויה בו, אולם במהלך השנים הדבר הוברר והתפרסם. (ניתן לראות במדריכי הכשרות למיניהם את סוגי החרקים, תמונות מעבדה וכו')
לדעת הג"ר משה ויא (בספרו במדריך המקוצר – הדברים מובאים גם בגליון "עומק הפשט" של מכון "בינינו", העוסק בתות שדה) וכך הוראת בד"ץ של העדה חרדית, (מדריך הכשרות לימות השנה תשע"ז עמוד 143) הרי שצריך להסיר את העלה הירוק עם מעט מהפרי, וכן לקלוף את כל השכבה המחוספסת של התות ורק אז ניתן לאוכלו.

אפשרות נוספת היא להוריד כאמור את העלה הירוק עם מעט מבשר הפרי, להשרות במים עם מעט סבון (כשלוש דקות ויש המקילין בדקה וחצי, ומ"מ אין להשרותו יותר מדי דמתקלקל בכך) ואז לשוטפו היטב במים תוך כדי שפשוף שלוש פעמים ואז מותר רק על ידי טחינה (ריסוק דק בבלנדר). (העניין ההלכתי בטחינה יבואר בהמשך.)

ואמנם לדעת הג"ר רווח (באתר המכון למצוות התלויות בארץ – כותרת תות שדה) וכן דעת הג"ר מלכא (הליכות מועד ט"ו בשבט עמוד רלג) הרי שניתן לאכול את התות בפעולה זו – גם ללא טחינתו, אלא שיש לשפשף עם מברשת רכה או ספוג היטב אחר השרייה (והמלצה נוספת שמביא הג"ר רווח, לבחור (קודם פעולת הניקוי) את התותים היפים שאינם סדוקים וכדו', ואת הרכים יש לחצות לשניים).

"גידול מבוקר"
בגליון "עומק הפשט" הביאו, שמספר ניסיונות לגדל 'תות שדה' ללא חרקים במשך עשרים וחמש שנים נכשלו, בחורף תשע"ח שווקו 'תותי שדה' בחזקת נקיים, בהשגחת בד"ץ שארית ישראל. בתחילת הקיץ עלתה רמת הנגיעות והתנו את השיווק – ההיתר למאכל, רק אחר ניקיון יסודי של הפרי. בחודש אדר הפסיקו לגמרי את השיווק כי רמת הנגיעות עלתה, וקשה לנקות עד שיסורו כל החרקים.
ואמנם המציאות והטכנולוגיה משתנים ומתפתחים ויתכנו שינויים.
בספר "הליכות ברכות" (הג"ר מלכא, סימן רכה הערה קיז) כותב שתותים מגידול מבוקר בכשרות מגוף מהודר הרי שניתן לאוכלם על ידי הורדת העלה הירוק עם בשר הפרי (כמדמ"ל שהתותים הנ"ל מגיעים כבר "ללא הראש") ובשטיפה היטב.
ואמנם יש לעקוב אחר ההוראות שנותן גוף הכשרות (לעיתים כתוב שמיועד לטחינה בלבד).

תותים קפואים
אין הבדל בין תותים קפואים לטריים כפי שכותב הג"ר רווח (אלא"כ הם מגוף כשרות מהודר שסומכים עליו שכותב שהתותים הם מגידול מבוקר/עברו נקיון יסודי וראויים לאכילה/טחינה וכאמור יש לעקוב אחר ההוראות).
ב"עומק הפשט" הביאו דיש שרצו להתיר לשווק תותים קפואים כעבור 12 חודשים מההקפאה, על פי הנפסק בשו"ע יו"ד סימן פד סעיף ח' דכל בריה שאין בו עצם – אינו מתקיים י"ב חדש, ולכן אם שהה הפרי 12 חודש אחרי התלישה מהעץ, אוכל בלא בדיקה. אמנם אם נשמר הפרי בדבש וכיוצא, אין התולעים מתפוררות ואסורים לעולם כמבואר בשו"ע סעיף יב. אולם נחלק עליהם הג"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שעדיין הפרי אסור באכילה, שעינינו רואות שבהקפאה החרקים מתקיימים ונשארים בשלימותם גם כעבור 12 חודשים.

היתר הריסוק/טחינה
בעניין זה יש אריכות דברים ונבאר בקצרה: ידוע דכל איסור בטל בשישים, אלא דמבואר ביו"ד (סי' ק') ד"בריה" אינה בטילה כלל, והרי החרקים הם "בריה". ואמנם ברגע שטוחנים הפירות היטב הרי שבטל דין בריה. אלא דנפסק בשו"ע יו"ד (סי' צט סע' ה') ד"אין במבטלין איסור לכתחילה" לכן גופי הכשרות מקילים בטחינה רק אחר נקיון הפרי (שאז יש ספק אם נשאר חרקים).
העולה לדינא
תות שדה בד"כ נגוע בחרקים וכדו' והאפשרות לאוכלו היא על ידי:
1. או הורדת העלה הירוק עם מעט מבשר הפרי וקילוף שכבתו החיצונית.
2. כמו"כ לדעת הג"ר משה ויא ובד"ץ עד"ח, ניתן להשרותו במים עם מעט סבון, ואז לשטופו ולאוכלו על ידי טחינה (ריסוק דק בבלנדר). לדעת הג"ר רווח והג"ר מלכא הרי שאם משפשפו בספוג או מברשת רכה היטב, ניתן לאוכלו ללא טחינה.

קיים קושי לגדל תות בגידול מבוקר, אם אמנם ישנו גוף כשרות מהודר הנותן כשרות על תות מגידול מבוקר, ניתן לאוכלו ויש לעקוב אחר ההוראות של נותן הכשרות.