שאלה

שליח ציבור בתפילת מנחה, שטעה ולאחר חזרת הש"ץ אמר קדיש "יהא שלמא" ללא "תתקבל" והציבור אמר למנצח, א. האם יאמר עכשיו קדיש "תתקבל," או רק אחר עלינו לשבח. ב. האם יאמר קדיש "תתקבל" ולאחר עלינו לשבח יאמר שוב קדיש "יהא שלמא" ?

תשובה

לספרדים אם טעה במנחה ובמקום לומר קדיש "תתקבל" אמר קדיש "יהא שלמא" יאמר מיד לאחר למנצח קדיש "תתקבל", ואין צריך לומר עוד קדיש "יהא שלמא" לאחר עלינו לשבח.

שנזכה שיתגדל ויתקדש שמו יתברך בעולם.

מקורות

טעה ואמר אמר קדיש "יהא שלמא" במקום "תתקבל"
שאלה:
שליח ציבור בתפילת מנחה, שטעה ולאחר חזרת הש"ץ אמר קדיש "יהא שלמא" ללא "תתקבל" והציבור אמר למנצח, א. האם יאמר עכשיו קדיש "תתקבל," או רק אחר עלינו לשבח. ב. האם יאמר קדיש "תתקבל" ולאחר עלינו לשבח יאמר שוב קדיש "יהא שלמא" ?
תשובה:
בשאלה זו יש לדון: א. בדין שכח לומר קדיש תתקבל במקומו, מתי צריך לאומרו. ב. בדין אמירת קדיש אחרי עלינו לשבח. ג. באיסור להרבות בקדישים.

א. בדין שכח לומר קדיש תתקבל במקומו, מתי צריך לאומרו.
בספר אשי ישראל (פרק כ"ו, סעיף י"א) כתב: בענין ש"ץ שטעה ואמר קדיש בלא תתקבל לאחר ובא לציון, בשם הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל וכן כתב בשו"ת רבבות אפרים (חלק ה, סי' קג) שיאמר לאחר שיר של יום (או לאחר עלינו לשבח בנוסח אשכנז).
עפ"ז נראה שיש לומר את הקדיש תתקבל מיד לאחר למנצח, כדי להסמיכו לתפילת שמו"ע, וכמו שכתב פרי מגדים (סימן נה במשבצות זהב, ס"ק א, בשם הלבוש) שעיקר קדיש תתקבל הוא לאחר תפילת י"ח.

ב. בדין אמירת קדיש אחרי עלינו לשבח.
הרמ"א (באו"ח סימן קל"ב, סעיף ב) כתב "ואומרים קדיש יתום אחר עלינו, ואפילו אין יתום בביהכ"נ יאמר אותו מי שאין לו אב ואם, ואפילו מי שיש לו אב ואם יכול לאומרו אם אין אביו ואימו מקפידין", וכתב המשנ"ב (שם ס"ק י) בשם הלבוש שטעם אמירת הקדיש הוא משום שאמרו פסוקים באמירת תפילת עלינו לשבח, ומבואר בפרי מגדים (סי' נד, אשל אברהם, ס"ק ג) שעל אמירת פסוקים יש לומר קדיש "יהא שלמא" [ובטעם הדבר שאומרים קדיש אחר אמירת פסוקים כתב בשיבולי הלקט, (ענין תפילה, סי' ח) בשם הגאונים, שאין כל תיבה ואות בתורה שאין שם המפורש יוצא מהם], וכן כתב המשנ"ב (סי' נה, ס"ק ה) בשם שיבולי הלקט (תפילה סי' ח הובא בבית יוסף תחילת סי' נ"ה) שאין לפחות משבעה קדישים בכל יום ע"ש הפסוק (תהילים קיט) "שבע ביום הללתיך," ומנה שם המשנ"ב את שבעת הקדישים: 1. אחר פסוקי דזמרה. 2. אחר תפילת י"ח ברכות. 3. אחר סדר הקדושה, ובו אומר גם כן "תתקבל צלותהון" שהוא שייך גם כן לתפילת שמו"ע. 4. אחר עלינו לשבח שיש בו אמירת פסוקים. 5. אחרי אשרי במנחה. 6. אחר תפילת מנחה. 7. אחר קריאת שמע של ערבית. (בקדיש שלאחר תפילת ערבית כתב הלבוש שאינו נמנה בכלל הקדישים משום שתפילת שמונה עשרה של ערבית היא רשות).
ומבואר שמנהג האשכנזים לומר קדיש לאחר עלינו לשבח. (ומה שהמשנ"ב לא החשיב את קדיש שלאחר עלינו לשבח במנחה, זה משום שיש שנהגו לא לומר עלינו לשבח כשמתפללים ערבית סמוך למנחה, כמבואר במשנ"ב (סי' קלב, ס"ק ז).
אבל הכף החיים (סימן נה, ס"ק א) כתב שע"פ האר"י (שער הכוונות דרוש הקדיש) יש לומר בכל יום י"ב קדישים: ו' בשחרית, א' קדיש קודם הודו (לעלות הניצוצות מעולם העשייה ליצירה). ב' קדיש לפני יוצר (מיצירה לבריאה). ג' קדיש לאחר תחנון (להורדת השפע מאצילות לבריאה). ד' קדיש לאחר קדושה דסדרא (מבריאה ליצירה). ה' לאחר שיר של יום (מיצירה לעשייה). ו' קודם עלינו לשבח, וזהו קדיש של יתומים. (להעלאת הנשמות מעשייה לעולמות העליונים), ובמנחה, ב' קדישים אחד קודם מנחה ואחד לאחריו, ובערבית, ד' קדישים: א' קודם ברכות, ב' קודם עמידה, ג' אחר עמידה, ד' קודם עלינו לשבח, ויש שנהגו לומר במנחה למנצח ואחריו קדיש קודם עלינו לשבח, וא"כ יוצא י"ג קדישים כנגד י"ג מידות דרחמים.
וכן מנהג הספרדים כהאריז”ל שאין אומרים קדיש לאחר עלינו לשבח, א"כ למנהג הספרדים לא יאמר קדיש יהא שלמא רבא לאחר עלינו לשבח.

ג. באיסור להרבות בקדישים
המשנ"ב (סי' נה, ס"ק א) מביא בשם כנסת הגדולה שכאשר טוב למעט בברכות כך טוב למעט בקדישים, ובטעם הדבר כתב בשו"ת פאת שדך (חלק א, סימן ט) "שסברא פשוטה היא שאין זה מכלל יראת ה' לגשת אל הקודש תמיד", ע"פ זה כתב המשנ"ב בשם האחרונים "לקרא תגר על זה שנאספים עשרה בני אדם ואומרים כמה קדישים על פסוקי תורה או משנה או גמרא", אבל כתב בפסקי תשובות (שם אות ב) שכוונת האחרונים לאסור רק במקרים מעין אלו, אבל קדיש שלאחר הלימוד תורה, מבואר בגמ' (סוטה לח) שהעולם עומד על זה, וכן לענין אמירת קדיש לאחר אמירת פרקי תהילים, מובא בברכי יוסף (יו"ד סימן שעו, שיעורי ברכה, ס"ק יא) בשם ספר ויקהל משה: מעשה נורא מענין רוח אחד שאמר שאין דבר להגן מפני המזיקים כאמירת קדיש על מזמורי תהילים.
א"כ ספרדי הרוצה לומר קדיש לאחר עלינו לשבח היות ואמירת עלינו לשבח יש פסוקים יכול לומר קדיש יהא שלמא רבא, אך לא נהגו בזה.

מסקנת הדברים:
לספרדים אם טעה במנחה ובמקום לומר קדיש "תתקבל" אמר קדיש "יהא שלמא" יאמר מיד לאחר למנצח קדיש "תתקבל", ואין צריך לומר עוד קדיש "יהא שלמא" לאחר עלינו לשבח.

שנזכה שיתגדל ויתקדש שמו יתברך בעולם.