שאלה

מישהו שהיה אנוס ולא התפלל שחרית, צריך שתי מנחה מוסף אחרי מנחה השני? מה לגבי הלל? מנהג אשכנז

תשובה

אם הגיע זמן מנחה גדולה יקדים מוסף ואחר כך יתפלל מנחה עם התשלומים.
הגיע זמן מנחה קטנה ומתפלל מוסף ביחיד יתפלל קודם מנחה ואחר כך מוסף ובסוף יתפלל את התשלומים
הלל ניתן להתפלל כל היום.

מקורות

אומרת הגמ' בברכות (כ"ח ע"א): "ת"ר: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף – מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו אינה תדירה. ר' יהודה אומר: מתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה, שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת. א"ר יוחנן: הלכה – מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף"
כתב השו"ע סי' רפ"ו סעי' א' "זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר ואין לאחרה יותר מעד סוף ז' שעות. ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואף על פי כן יצא ידי חובה מפני שזמנה כל היום. ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה, אין לה תשלומין. ויש בה נשיאות כפים. הגה: ואם התפלל אותה קודם תפלת שחרית, יצא".
וביאר המשנ"ב ס"ק ב' "מעד סוף וכו' – דעיקר זמן הקרבת המוסף היה לכתחלה עד סוף שבע". והוסיף בס"ק ג' לבאר הטעם שאין לה תשלומין "אין לה תשלומין – כיון שנזכר בה קרבן מוסף וקרבן מוסף אין לה תשלומין משא"כ שארי תפלות שלא נזכר בהם קרבן כלל יש להן תשלומין כמ"ש סימן ק"ח".
כתב השו"ע בסעי' ד' "היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוספין, כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף עד ו' שעות (ומחצה, טור) שהוא זמן תפלת מנחה, צריך להתפלל של מנחה תחלה ואח"כ של מוסף. [הגה: ומיהו אם הקדים של מוסף, יצא (ב"י בשם הרשב"א)]. וי"א דהיינו דוקא שצריך עתה להתפלל שתיהן, כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה, אבל אם א"צ עתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף. [הגה: ומיהו אם הגיע מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה (הר"י והרא"ש בשם ירושלמי)]. ויש מי שהורה שאין עושים כן בצבור להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף, כדי שלא יטעו"
וביאר המשנ"ב בס"ק י' "של מנחה תחלה – שהוא תדיר", ובס"ק י"א "יצא – דהא דתדיר קודם הוא רק למצוה ולכתחלה ולא לעיכובא בדיעבד".
וכתב המשנ"ב ס"ק ב "קודם שבע שעות – לכתחלה ראוי להיות זהיר להתחיל תפלת מוסף קודם שש שעות ומחצה על היום לפי שבשש ומחצה הוא זמן תפלת מנחה גדולה שהיא תדירה יותר מתפלת מוסף ומ"מ בדיעבד אם אירע שנתאחר תפלת מוסף עד חצי שבע או אחר שבע יש להתפלל מוסף קודם ואח"כ מנחה אם לא שכבר הגיע זמן מנחה קטנה".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ב "כגון שרוצה לאכול – לפי מה דמסיק הרמ"א לעיל בסימן רל"ב ס"ב בהג"ה אין לאסור לאכול קודם מנחה כשהגיע זמן מנחה גדולה אלא בסעודה גדולה וסעודת שבת לא מקרי סעודה גדולה [כ"א סעודת נשואין או ברית מילה] ולא חיישינן שמא יפשע ובפרט האידנא דסומכין על קריאה לבהכ"נ למנחה א"צ להתפלל עתה מנחה", וא"כ אם יש לו זמן קבוע לתפילת מנחה שוב יכול להתפלל מוסף לפניה לדעת הרמ"א.
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ה "כגון שרוצה לאכול וכו'. ואם כן האידנא דסומכין על קריאה לבית הכנסת אין צריך להתפלל עתה מנחה. מגן אברהם ס"ק ג', תוספת שבת אות ו', אשל אברהם אות ג'. וזה אינו אלא לסברת יש אומרים דאילו לסברא ראשונה לא עדיף מיום הכפורים דכתבו התוספות שיקדימו תפלת המנחה והוא פשוט. מטה יהודה שם. ועיין באות שאחר זה שכתבנו דיש לסמוך על סברת יש אומרים".
ובס"ק ל"ו כתב " ויש מי שהורה שאין עושין כן בצבור וכו'. דוקא בצבור אבל במתפלל יחידי לעולם יקדים תפלת מנחה כסברא ראשונה, וכן מוכח מדברי מרן כסף משנה סוף פרק ג' מהלכות תפלה יעו"ש. מטה יהודה אות יו"ד. ולי נראה כיון דלפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות שנתן טעם בסוד תפלת מוסף קודם מנחה, יש לפסוק כסברא שנייה, ואפילו יחיד, אם אינו רוצה לאכול קודם מוסף. ואם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף, דמנחה יש לה תשלומין בערבית כמ"ש סימן ק"ח. מגן אברהם ס"ק ג', אליה רבה אות י"ב, תוספת שבת אות ו', חסד לאלפים אות ב'".
וכתב בס"ק ל"ז "שם. ויש מי שהורה וכו'. ולענין הלכה ודאי צריך כל מורה להזהיר שימהרו בתפלת שחרית ולא יאריכו בניגונים כדי להתחיל מוסף מקמי שיגיע שש שעות ומחצה לאפוקי נפשייהו מפלוגתא דרבוותא, אבל אם כבר הגיע שש שעות ומחצה סומכין על דעת יש אומרים כיון שאין צריך ביום הכפורים להתפלל תפלת מנחה מקדים של מוסף, גם סומכים אדברי הרמב"ם שאין עושין כן בצבור שלא יטעו ואפילו הגיע מנחה קטנה מקדים של מוסף. ב"ח".
לסיכום נחלקו הפוסקים אם הגיע זמן מנחה יש להקדים מנחה משום תדיר ושאינו תדיר או מוסף משום שיש הסוברים שזמנה עד שבע שעות, ונפסק שעד זמן מנחה קטנה לכו"ע יתפלל קודם מוסף, ומזמן מנחה קטנה אם יש לו זמן קבוע או שאינו רוצה לאכול יקדים להתפלל מוסף אך אם הגיע זמן מנחה או שרוצה לאכול לדעת המשנ"ב יקדים מנחה ולדעת הכה"ח יקדים מוסף, מחמת דברי רבינו האר"י וכן דעת מרן הרב שכדי שלא יטעו הציבור יתפלל מוסף קודם.
כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת סעי' ל"ט "אדם שלא התפלל מוסף עד שש שעות ומחצה, ויש לפניו שתי תפילות, אחת של מנחה ואחת של מוסף – יקדים תפילת מוסף לתפילת מנחה, משום שלדעת רבנו האר"י ז"ל יש להקדים תמיד את תפילת המוסף. ואם מדובר בציבור – גם בשו"ע יש דעה שיש להקדים את תפילת מוסף, וכן יש סברא נוספת לדעתו להקדים את מוסף, והיא, אם אינו מתכוון לאכול או להתפלל כעת מנחה", והנה בזמן מנחה קטנה אם רוצה לאכול, או שלא מתפלל בציבור מוסף יש לו להקדים מנחה אפשר גם לדעת הרב וצ"ע.
תשלומין
כתב השו"ע בסי' ק"ח סעי' א' "טעה או נאנס ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתים: הראשונה מנחה, והשניה לתשלומין; ואם היפך, לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין".
כתב הכה"ח בס"ק י"ב "מוסף ליתיה בתשלומין שהוא אינו משלים ואין אחרים משלימין לו, ונעילה כי נמי, אידי ואידי אינם מפסיקים בתשלומין לא משחרית למנחה ולא ממנחה לערבית. הרמ"ע שם, מחזיק ברכה אות ג' ובספרו קשר גודל סימן כ"ב אות ו', שלמי צבור דף קס"ט ע"ב, זכור לאברהם אות ת'. ועיין באות שאחר זה",
כתב הבא"ח משפטים יא "שכח ולא התפלל שחרית ומוסף ונזכר במנחה, יתפלל מנחה תחלה ואחריה מוסף ואח"כ תשלומין דשחרית. ואם התפלל מוסף קודם מנחה, יצא. ואם עבר כל היום ולא התפלל מוסף, אין לה תשלומין אפילו בתורת נדבה, דעבר זמנו בטל קרבנו" וכן כתב המשנ"ב בסי' ק"ח ס"ק ט"ז "מי ששכח ולא התפלל שחרית ומוסף ונזכר במנחה יתפלל מנחה ואחריו מוסף ואחריו שחרית ואם התפלל מוסף קודם מנחה יצא".
וכתב עוד הכה"ח בס"ק י"ד "מי ששכח להתפלל שחרית ומוסף ונזכר במנחה יתפלל מנחה ואחריה מוסף ואחר כך תפלת שחרית ואם התפלל תפלת מוסף קודם מנחה יצא. הרב מהר"י זיין בשו"ת שערי ישועה כ"י אורח חיים שער ב' סימן א', ברכי יוסף אות ד' ובספרו קשר גודל סימן כ"ב אות ג', שלמי צבור דף קס"ח ע"ד, שערי תשובה אות ז', בית עובד אות ז', חסד לאלפים אות א', בן איש חי פרשת משפטים אות י"א, וכן כתב אליה רבה אות ו' על שם המלבושי יום טוב עיי"ש. ולע"ד נראה להתפלל מוסף קודם מנחה או מנחה ואחריה תשלומין שחרית ואחר כך מוסף כדי שיהיו שתי תפילות על הסדר, ועיין לקמן סימן רפ"ו סעיף ד' ובדברינו לסימן זה אות כ"ג ומאמר מרדכי אות ח' ודו"ק", כלומר שנחלקו הבא"ח והכה"ח אם מוסף יתפלל בין מנחה לתשלומיה או שיתפלל מוסף או לפני או אחרי הכל.
ופסק מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול כדברי הבא"ח שיתפלל קודם מנחה ואחר כך מוסף ואחר כך התשלומין, וז"ל "אדם שלא התפלל שחרית ומוסף- אדם שצריך להשלים את תפילת שחרית של שבת ולא התפלל גם מוסף (כגון שבת או ראש חודש) – יתפלל תחילה תפילת מנחה, לאחר מכן יתפלל מוסף ואח"כ יתפלל תשלומין של שחרית. אמנם, מי שהתפלל מוסף לפני מנחה – יצא ידי חובה".
סוף זמן אמירת הלל
איתא במשנה מגילה דף כ עמוד ב "כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל". ובגמ' "לקריאת ההלל – דכתיב ממזרח שמש עד מבואו, רב יוסף אומר: זה היום עשה ה'", ופסק הרמב"ם כן בהל' מגילה פ"ג ה"ט
וכתב הביאור הלכה סימן תכב ד"ה "וקורין וכו' – איתא בש"ס מגילה כ' דהלל זמנה כל היום [חוץ מהלל דליל פסחים] ואיתא בת' שאילת יעב"ץ דהלל שייכא לתפלת שחרית וע"כ אין לטעום עד אחר הלל אם לא למאן דחליש ליבא דמותר ואפילו מדת חסידות ליכא".
העולה
אם הגיע זמן מנחה גדולה יקדים מוסף ואחר כך יתפלל מנחה עם התשלומים.
הגיע זמן מנחה קטנה ומתפלל מוסף ביחיד יתפלל קודם מנחה ואחר כך מוסף ובסוף יתפלל את התשלומים
הלל ניתן להתפלל כל היום.