שאלה

אבל שהשלושים שלו נגמרים בתוך העומר מותר לו להסתפר?

תשובה

לאשכנזים ניתן להתגלח בימי העומר.
לספרדים מותר להתגלח רק אם יש לו כאב ראש וכדו' מחמת רוב שיער ואם לא יחכה לל"ד אמנם ניתן להקל להסתפר בימי חול המועד וטוב שימתין לערב שביעי של פסח, ואם הוא אבל על אביו או אמו יש לו להמתין שיעברו שלושים יום ויגערו בו חבריו.

מקורות

כתב השו"ע בסי' תצ"ג סעי' ב' "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב (מהרי"ל). מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת (מהרי"ל)".
וכתב המשנ"ב בס"ק ו' "עד ל"ג לעומר – עד ועד בכלל והיינו עד ל"ג ימים שלמים כל אחד לילו ויומו משא"כ יום ל"ד לא החמירו בו כ"א בלילה בלבד אבל משיאור היום לאחר נץ החמה מותר דמקצת היום ככולו".
וכתב בבה"ל ד"ה נוהגים שלא להסתפר וכו' – "ומכל מקום אותן המותרין להסתפר בחוה"מ כבסימן תקל"א י"ל דגם בספירה שרי דלא עדיף מחוה"מ [פמ"ג]".
ושם כתב השו"ע בסעי' ז' "אבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל, מותר לגלח בחול המועד". וביאר המשנ"ב שם בס"ק י"ח הטעם "בשבת ערב הרגל – דהרי לא היה יכול לגלחו ביום זה:", וא"כ יהיה מותר לו גם לגלח בעומר. וכתב הכה"ח בס"ק ל"א דהיינו דווקא היכא שלא היה לו אפשרות לגלח לפני המועד ונראה דה"ה לענין העומר.
וכתב הכה"ח בס"ק טו "מי ששלמו שלשים של אבלו בימי העומר בין ראש חודש לל"ג התיר להסתפר הרב זרע אמת סימן ס"ז, וכתב שכן הסכימו הלכה למעשה עם מעלת הרב מר אחיו מהרד"ך זלה"ה, אלא שכתב וטוב היה לעשות התרה ועוד חילק בזה יעו"ש. מחזיק ברכה אות ג', שערי תשובה אות ז'. והיינו אם יש צורך בדבר כגון שגדלו שערותיו ויש לו כאב ראש מזה וכדומה. ועיין לקמן אות מ"ח".
וכתב עוד בס"ק כ"ה "ומשם ואילך כמו שכתב לעיל סעיף א' בהגה. וכן כתב בהגה לקמן סעיף ג'. וכן כתבנו לעיל אות י"ב בשם הב"ח. וכן כתב הט"ז סוף ס"ק א'. וכן כתב ה"ר זלמן אות ה'. מיהו במטה משה סימן תרפ"ח כתב ואנו נוהגין שלא להסתפר רק ביום ל"ג ולפניו ולאחריו לא. וכן כתב הלבוש. וכן כתב אליה רבה אות ו', וכתב וכן הנהיג זקנו הגאון ז"ל וכך הם נוהגין אחריו יעו"ש. והרב חיי אדם כלל קל"א אות י"א כתב דבקהלתינו נוהגין איסור מיום א' דראש חודש אייר עד ג' סיון דאמרינן מקצת היום ככולו מלבד בל"ג לעומר נוהגין היתר יעו"ש. וכל זה מנהגי אשכנזים, אבל מנהג הספרדים כדברי השלחן ערוך שאין מסתפרים מפסח עד ל"ד ומל"ד ואילך מסתפרים, ואנשי מעשה אין מסתפרים מפסח עד ערב שבועות כדברי האר"י ז"ל כמו שכתבנו לעיל אות י"ב ואות י"ג יעו"ש. ונפקא מינה לאלו שמגלחין במועד שכתוב לקמן סימן תקל"א, דלהנוהגין לגלח עד ראש חודש אייר הוי דין חול המועד דפסח כדין חול המועד דסוכות ושרי, ולהנוהגין שלא לגלח אלא דוקא עד ל"ג או ל"ד או עד ערב שבועות ואפילו בראש חודש אייר אין מגלחין יש לומר איסור עומר רביע עליה ואסור. וכן כתב שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ז' דלפי דעת השלחן ערוך דל"ג שלמים בעינן ואין מסתפרין בראש חודש אף בחול המועד אינו יכול להסתפר דמאי שנא מראש חודש, ונפקא מינה לאבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל דמותר להסתפר בחול המועד (כמ"ש סימן תקל"א סעיף ז') מטעם עומר אינו יכול להסתפר יעו"ש. וכן כתב אליה רבה אות ו'. משמע הא אם מנהגו לגלח בראש חודש שרי לגלח בחול המועד. וכן כתב בית דוד סימן רע"ח למסתפרים בראש חודש אין שום ספק שמסתפרים בחול המועד, אלא שכתב יראה דאפילו לשאין מסתפרים בראש חודש מותר להסתפר בחול המועד משום דבחול המועד אין נוהג אבילות יעו"ש. וכן הוא דעת הישועות יעקב אות ב', דבר משה חלק א' אורח חיים סימן ל"ב. מיהו בערב שביעי של פסח גם האליה רבה כתב שם אפשר דמותר. וכן כתב הברכי יוסף אות ב'".
כלומר יוצא שלדעת המשנ"ב יכול להסתפר בעומר ולדעת הכה"ח אין לו להסתפר בימי העומר אל"כ ראשו כואב מרוב שערות, אמנם יכול להסתפר בחול המועד כיון שאין נוהג בו אבלות ובלבד שיגערו בו (אם זה לאחר שלושים וטוב שיסתפר בערב שביעי של פסח.
ויש לדעת שכתב הכה"ח בס"ק י"ג "והאר"י ז"ל לא היה מגלח ראשו אלא בערב פסח ובערב חג השבועות ולא היה מגלח לא ביום ראש חודש אייר ולא ביום ל"ג לעומר בשום אופן. שער הכוונות דף פ"ו ע"ד, פרי עץ חיים שער כ"ב פרק ז'. וכן כתב הנהר שלום דף כ"ה ע"ד דצריך ליזהר מאד שלא לגלח בשום אופן אלא ביום מ"ט וכמנהג האר"י ז"ל ולא כמו שכתבו קצת המקובלים לגלח במ"ח ויעו"ש טעם בסוד. וכן כתב הברכי יוסף אות ו' ובספרו מורה באצבע אות רכ"א יעו"ש. וכתב עוד שם הנהר שלום דגם לחתן לא התרתי לגלח קודם שבועות בכמה ימים. וכן כתב המורה באצבע שם. וכן כתב באגרות הרמ"ז סוף סימן ב' שלפי מנהג האר"י ז"ל אפילו אם יזדמן ברית מילה אין להסתפר בכל זמן העומר, שערי תשובה אות ח'".
וכתב השו"ע בסעי' ג' "יש נוהגים להסתפר בראש חדש אייר, וטעות הוא בידם. הגה: מיהו בהרבה מקומות נוהגים להסתפר עד ראש חדש אייר, ואותן לא יספרו מל"ג בעומר ואילך, אעפ"י שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו. ואותן מקומות שנוהגין להסתפר מל"ג בעומר ואילך, לא יסתפרו כלל אחר פסח עד ל"ג בעומר. ולא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה, משום לא תתגודדו (דברים יד, א) וכל שכן שאין לנהוג היתר בשתיהן".
העולה
לאשכנזים ניתן להתגלח בימי העומר
לספרדים מותר להתגלח רק אם יש לו כאב ראש וכדו' מחמת רוב שיער ואם לא יחכה לל"ד אמנם ניתן להקל להסתפר בימי חול המועד וטוב שימתין לערב שביעי של פסח, ואם הוא אבל על אביו או אמו יש לו להמתין שיעברו שלושים יום ויגערו בו חבריו.