שאלה

על מנת להכשיר מדיח כלים לפסח האם אפשר להסתפק רק בהפעלתו אחרי ניקיון ללא כלים על חום גבוה עם חומר וכדו'? והאם יש חילוק בין אשכנזים לספרדים בנושא הזה

תשובה

א. אין להדיח כלי בשר וחלב יחד, אם השתמש יחד ינקה היטב ויפעיל על חום מקסמלי ויכשיר כך, וטוב שיחליף את הרשתות.
ב. אם רוצה להשתמש במדיח לבשר או חלב בזה אחר זה מותר, ובלבד שהמדיח נקי.
ג. אם רוצה להשתמש בפסח ינקה היטב את המכונה כך שלא יהיה בה שאריות יפעיל את המדיח על החום המקסמלי ויחליף רשתות.

מקורות

והנה במדיח כלים תלוי בתוכנית אבל המים בו מגיעים ל70 מעלות לערך ומעלה, והנה בדרך כלל המים מתחממים ואז עוברים בצינור לתוך המכונה שוטפים אותה וחוזרים להתחמם כך שיש לדון בהם לכאורה מצד עירוי ככלי ראשון.
ועוד יש לדון מצד שהמים פגומים מחמת החומר ניקוי שבהם וכדלהלן:
והנה כתב השו"ע בסי' צ"ה סעי' ג' "קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת בחמין שהיד סולדת בהן, אפילו שניהם בני יומן, מותר, משום דהוה ליה נותן טעם בר נותן טעם דהתירא. והוא שיאמר ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בהן. ואם היה שומן דבוק בהן, צריך שיהא במים ס' כנגד ממשות שומן שעל פי הקערה. הגה: ויש אוסרים אפילו אין שומן דבוק בהן (טור בשם סה"ת וסמ"ג וסמ"ק וש"ד והר"ף ותוס' ומרדכי ור"ן והגמ"יי ופסקי מהרא"י ואו"ה), אלא א"כ אחד מן הכלים אינן בני יומן מבליעת כלי ראשון, ואז כל הכלים מותרים והמים נוהגין בהן איסור לכתחלה. אבל אם שניהם בני יומן, והדיח אותן ביחד בכלי ראשון, הכל אסור. והכי נוהגין, ואין לשנות. ודוקא שהודחו ביחד ובכלי ראשון, אבל אם הודחו זה אחר זה, או בכלי שני אפילו ביחד, הכל שרי (בארוך כלל ל"ד).
כלומר שאם אחד הכלים אינו בן יומו, או שאינו שוטף את הכלים יחד מותר, אך אם שני הכלים בני יומם ושוטפם יחד נחלקו השו"ע והרמ"א שדעת השו"ע שאם אין ממשות של איסור מותר לשוטפם גם במים חמים, ולדעת הרמ"א אסור.
והמים נוהגים בהם איסור לכתחילה וכתב הכה"ח בס"ק מ"ג "והמים נוהגים בו איסור לכתחלה. דהואיל ואינו מאכל אלא מים גרידא הוי כלכתחלה ואסרינן הואיל ובלוע מאיסור פגום. תו"ח כלל נ"ז דין י"ד בשם או' אבל ודאי מדינא מותר לאכלו עם מין הכלי שהוא ב"י כגון אם הוא של בשר מותר לאכלו עם בשר. ש"ך ס"ק י"ד פר"ח או' ט"ז. לה"פ או' ך' חכ"א שם או' י"א" אבל לדעת השו"ע הכל מותר כן כתב הזבחי צדק בס"ק ל'.
וכתב הש"ך בס"ק ט שלדעת השו"ע אסור לכתחילה להדיחם יחד וז"ל "שניהם בני יומן מותר. היינו בדיעבד אבל לכתחלה אין להדיחן אפילו להמחבר וכמ"ש המחבר בא"ח סי' תנ"ב ס"ב דיש ליזהר מלהגעיל כלי בשר וכלי חלב יחד אא"כ אחד מהם אינו בן יומו וכ"כ הטור לקמן סי' קכ"א אם מגעיל כלי של בשר לאכול בו חלב או איפכא צריך שלא יהא בן יומו עכ"ל והיינו לכתחלה כמ"ש הב"ח והדרישה שם ע"ש ועיין בס"ק ג' בסי' זה ולעיל סי' צ"ד ס"ק ט"ו". שכתב השו"ע שם בסי' תנ"ב סעי' ב' "יש ליזהר מלהגעיל כלי הבשר וכלי חלב ביחד, אא"כ אחד מהם אינו בן יומו. (כל שכן כלי של איסור; ע"כ נהגו שלא להגעיל שום כלי בן יומו). וכתב המשנ"ב בס"ק י"ד "יש ליזהר – ולדעת רמ"א ביו"ד סימן צ"ה ס"ג בהג"ה אפילו בדיעבד אסור"
וכתב עוד בס"ק י"ח "אינו בן יומו – וה"ה אפילו שניהם בני יומן אלא שיש ס' נגד כלי אחד מהם דאז פליטתו נתבטל והוי כמאן דליתא. וכ"ז בשאר ימות השנה ומשום איסור בשר וחלב או בערב פסח קודם שעה ה' משא"כ אח"כ צריך ליזהר בכל אחד שלא יהיה בן יומו או שיהיה ששים נגד כולם וכנ"ל בס"ק י"ג"
וביאר הש"ך בס"ק י"ב את דברי הרמ"א שהיורה נאסרת ואוסרת את הכלים אע"פ שאין ממשות "ויש אוסרים אפילו אין שומן דבוק בהן. וטעמא דהא כשטעם השני של בשר ושל חלב נכנסים במים מיד נאסרו המים וחוזרים ואוסרים הקערות והיורה ועיין בס"ק ה' ל' הר"ן אבל כשאחד מהן ר"ל הקערות או היורה אינו ב"י כל הכלים מותרים דאותו שהוא ב"י פשיטא דמותר שהרי לא קיבל טעם אלא מכלי שאינו ב"י שהוא נטל"פ ואותו שאינו ב"י נמי מותר דהרי קיבל הטעם מנ"ט בר נ"ט ועדיין הוא היתר מאחר שאינו ב"י", וכתב הכה"ח בס"ק ל"ח, " וכתב זבחי צדק או' כ"ט דגם לספרדים דק"ל כפסק הש"ע דאפי' שניהם ב"י הוי נ"ט בר נ"ט דהיתרא ומותר הכל מ"מ המחמיר תע"ב מפני שהאוסרים הם רבים כמ"ש הכנה"ג בהגב"י או' ל"ז ועוד דאפי' רבני הספרדים שהם מהראנ"ח ח"ב סי' ס"ח ומהרימ"ט סי' קכ"ב כתבו דראוי להחמיר והגם דלהוראה אנו מורים כס' מרן ז"ל וכ"כ הברכ"י בשיו"ב או' ג' משם הרב בית יהודה ז"ל דהמנהג כמרן ז"ל מ"מ הנזהר בזה תע"ב עכ"ד"
וכתב הרמ"א שכל זה דווקא "אם עירה מכלי ראשון של בשר על כלי חלב, דינו ככלי ראשון ואוסר אם היה בן יומו. אבל אם עירה מים רותחים שאינן של בשר ולא של חלב על כלים של בשר ושל חלב ביחד, ואפילו שומן דבוק בהם, הכל שרי, דאין עירוי ככלי ראשון ממש שיעשה שהכלים שמערה עליהם, יבלעו זה מזה".
והעיר הש"ך בס"קר י"ז "ואם עירה מכלי ראשון כו' דאין עירוי ככלי א' כו'. ובת"ח שם די"ב משמע להדיא דבין מערה מכלי של בשר מקונח בן יומו על כלי חלב ובין מערה מים שאינן לא של חלב ולא של בשר על כלים של בשר וחלב יחד ששומן דבוק בהן יש להתיר במקום הפסד מרובה או לצורך ושלא בכה"ג יש לאסור הכל וצ"ע שלא כ' כן כאן בהג"ה וע"ל ס"ק ה' וס"ק י"ט".
וכתב הכה"ח בס"ק נב "שם בהגה. ואפי' שומן דבוק בהם הכל שרי דאין עירוי ככ"ר ממש וכו' דין זה צ"ע דהא ק"ל דעירוי אוסר כדי קליפה וע"כ לאסור בהשומן דבוק בהם כדי קליפה מיהו היכא דהם נקיים ודאי יש להתיר מטעם נ"ט בר נ"ט אבל היכא דהוי כלי של איסור דלא שייך ביה נ"ט בר נ"ט נראה דאפי' נקי אסור וצ"ע בזה דאפשר דאפי' מבשל לא מבשל כולי האי שיפליט מן הכלי ויבליע בכלי. ולפ"ז גם בכלים של בשר וחלב שא' מהם נקי וא' מהם אינו נקי שהנקי אסור ושאינו נקי צ"ע ויש להחמיר בשניהם (ר"ל בכלי של איסור ובכלי שאינו נקי) במקום שאין הפ"מ ש"ך ס"ק ך' כנה"ג בהגב"י או' נ"ג. מנ"י על התו"ח כלל נ"ז או' כ"ג. חו"ד או' י"ט. מיהו דעת הפר"ח או' י"ז להחמיר בזה גם במקום הפ"מ. וכ"ה דעת הכריתי או' י"א. שפ"ד או' ך' והיינו לאסור כדי קליפה דעירוי אינו אוסר רק כדי קליפה כמ"ש לעיל סי' ס"ח סעי' יו"ד. וכ"מ מדברי הכריתי שם. וכ"כ השפ"ד שם. ועיין בדברינו לשם סי' ס"ח או' מ"ד", ובס"ק מט כתב "שם בהגה. ואם עירה מכ"ר של בשר וכו' ואפי' במערה מכלי של איסור על כלי של היתר אין לאסור רק הכלי שבא קלוח העירוי עליו. תו"ח שם בשם או"ה. ש"ך ס"ק י"ח. בל"י או' י"ג. חו"ד או' י"ח. ומיהו כל זמן שלא נפסק העמוד אף שנזחל ונח המים על כלי צוננת ומגיע לכלי אחר הכל חשוב עירוי. שפ"ד או' י"ח"
יוצא שכאשר הקילוח אינו נפסק יש לדונו ככלי ראשון ממש וא"כ ה"ה כאן לענין חמץ רק שיש להקל מצד הסבון שנכנס יחד עם המים, וצריך לבדוק בסוג מכונה שהוא נכנס במים לפני שנכנסים המים וממילא הוי נותן טעם לפגם ולא בלעה המכונה חומר לא פגום ראה ט"ז סי' צ"ד. ומכל מקום כבליעתו כך פליטתו
וכך כתב הרב במאמר מרדכי הלכות חגים פרק ה' סעי' צ' דיני הגעלת כלים " מדיח כלים – יש לנקות את המסננת ואת המגשים והרשתות ורצוי להחליפם. אחר כך יש להפעיל את המדיח פעם אחת בלי כלים בחום המקסימלי עם המסננת והמגשים ורשתות בפנים בחום מקסימלי עם חומר מפגל כגון סבון" וכתב שאם קונים רשתות נפרדות אז יפעיל את המדיח עם חומר מפגל ואח"כ יכניס את הרשתות והוא הדין לגבי להשתמש בו לבשר או חלב. והיינו שלכתחילה יש לחוש שלא התנקה טוב אמנם למעשה ס"ל שכלי פלסטיק מועיל להם הכשרה, ולכן לכתחילה יחליף רשתות ויפעיל על החום המקסמלי עם חומר פוגם ובזה יכשיר.
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן כח "הנה בדבר מדיח הכלים (דיש וואשער) אשר כתר"ה כותב שיש להקל בעירוי ג' פעמים משום דיותר מעירוי כלי ראשון ודאי ליכא דאולי אינו מפליט ומבליע בכלים כסברת הש"ך, וגם כאן דמדיחין הכלים בבורית שהוא פוגם, הנה טעם נכון הוא להקל בשעת הדחק גדול דבלא שעת הדחק גדול הרי במדיח כלים אפשר כל השטח הוא משך הקלוח מריבוי המים הבאין מאיזה מקומות ויש מדיחי כלים כאלו שמזלף ממש על כל השטח. שא"כ גם להש"ך מפליט ומבליע גם בכלים כדבארתי באג"מ יו"ד ח"א סימן מ"ב ענף ג' ומצד הבורית אפשר לפי ריבוי המים אין שם כדי שיעור לפגם, דלכן אני נוהג באחד שקונה בית מנכרי שלא ינוכה לו כלום כשלא יקח גם את מדיח הכלים להתיר לאחר לאחר שנה מיום שיצא הנכרי מהבית שניתוסף גם שיטת החכ"צ דבעצם ליכא שום איסור אחר י"ב חודש כמו ביין נסך והאיסור רק כדי שלא יתירו גם תוך יב"ח, כדהובא בפ"ת סימן קכ"ב סק"ג, אבל לא בתוך יב"ח, אך כשלא היה לו בית לשכור בית דירה אלא בית הנכרי והאשה חלושה או שלא מספיק לה הזמן להדיח הכלים בידיה מפני טפול התינוקות, אולי יש מקום להקל אף בתוך יב"ח כסברת כתר"ה אבל כשאינו צורך גדול מן הראוי להחמיר.
ומה שמחדש כתר"ה דכמו שהתירו בשפע היתר בסימן צ"ט סעי' ז' כמו כן יהיה מותר להשתמש במדיח כלים משום דהרי לעולם יהיה בנו"ט לפגם, לא נראה כן לע"ד דהוא חדוש דין רק בדבר הבטל שבאיכא ששים הוא כליכא הדבר בעולם מאחר שנבטל אבל לא בנותן טעם לפגם דאיכא הטעם בעולם אלא שהופגם ועדיין שמו עליו שזה אין להתיר, וגם לדינא הא הט"ז ס"ק ט"ו והרבה עמו חולקין ומנהג מורי הוראה להתיר בשפע היתר דוקא לאחר מעל"ע =מעת לעת= ובנשתמשין לפגם לא יועיל המתנת מעל"ע דלא יתוסף בזה כלום אבל האמת דאף להש"ע דמתיר בשפע היתר אפילו בו ביום לא יתיר בנו"ט =בנותן טעם= לפגם מטעם שכתבתי. ולדברי כתר"ה הרי היה נמצא דלהשו"ע אין צורך כלל בהגעלה ומותר אף לכתחלה להדיח כלים כשרים במדיח כלים שהדיחו בו כלים אסורים, וגם יותר מזה להדיח גם ביחד כלים אסורים וכלים כשרים וכלי בשר עם כלי חלב ביחד כיון דהדחה בכלי זה הוא לעולם בטעם לפגם וזה ודאי לא ניתן להאמר, ואף שיש לחלק דביחד יש לאסור אטו שידיח אותם יחד בלא דבר הפוגם ואף אם במדיח כלים אין הדרך להדיח בלא בורית יש לגזור אטו ידיחו בכלי אחר בלא דבר הפוגם, אבל כיון שבכלי זו במדיח כלים אין הדרך בלא בורית היה שייך להתיר גם לכתחלה. ולכן לדינא ליכא אף להש"ע ההיתר שכתב בשפע היתר ולדינא הא לא שייך זה כלל, אבל עכ"פ צדק כתר"ה להקל אף בתוך יב"ח בהגעלת ג' פעמים בשעת צורך גדול. ובלא זה יש להתיר כן דוקא אחר יב"ח כדלעיל". כלומר שס"ל דלא חשיב עירוי כיון שע"י ריבוי מים אין הפסק וחשיב כקילוח שאוסר, הפמ"ג, ואין להקל מצד הנותן טעם לפגם לכתחילה. בכלי שדרכו כן בתמידות.
ובסי' כ"ט הוסיף טעם לאיסור ע"י הגעלה ומה שצריך י"ב חודש משום שחלק מהמדיח הוא מכלי פורצלן שזה לא מצוי כיום (ואפשר לשיטתו בח"ב סי צ"ג שכלי פלסטיק אין להם הכשרה ועוד חזון למועד בזה)
וכתב עוד שם וז"ל "והעיר בזה בני הרה"ג ר' דוד שליט"א דהא יש להתיר תיכף אחר מעל"ע =מעת לעת=, דהא חזינן דרשאין להגעיל לכתחלה כלי איסור שלקח מעכו"ם בכלי איסור שאינו בן יומו כמפורש בטור והביאו הט"ז יו"ד סימן קכ"א סק"ב ואם מגעיל בכלי של איסור צריך שלא יהא בן יומו, וא"כ כיון שעבר מעל"ע מעת שבא ליד הישראל ואם העכו"ם יצא מהבית עוד קודם שקנה ממנו הישראל דידוע שלא נשתמש בהו משעה שיצא מן הבית מ"ט לא יוכל הישראל להדיח שם כלים שנשתמש בהם דהא נחשב כליכא שם איסור כלל ומוכרחין לומר דאף שאסרו לבשל לאכילה בכלי איסור שאינו בן יומו התירו כשהיה התשמיש בבשול מים שלא לאכילה כהא שהיה להגעלת הכלי וא"כ גם בבשול מים להדחת הכלים נמי יש להתיר כיון שאינו לאכילה, שא"כ כיון דדיש – וואשער הוא רק להדחת כלים הא יש להתיר תיכף אחר מעל"ע מתשמיש האיסור וגם בלא הגעלה כלל, ומצד שקשה לנקותו מהשמנונית בעין הרי כיון שאין צורך הניקוי כדי להגעיל דהא אין צורך להגעלה, אלא שהוא מצד בליעת הבעין דלא נפגם בהמעל"ע הרי בשפיכת פעם אחד רותחים הרבה ימס כל השמנונית הדבוק על הדפנות ויצא עם המים ואף אם ניחוש לשמא נשאר מעט בעין יהי' פחות מששים שא"כ אף שהוא מכוסה בחרס ואפילו אם היתה כולה מחרס. אבל נראה דרק להגעיל כלי איסור בכלים שאינם בני יומן וכן כלי חמץ ליכא איסור משום שאינו לתשמיש אוכל ושתיה אלא להכשיר שאין לחוש שמא יבא להכשיר להגעיל גם בכלי איסור ראשון דידקדק טובא לעשות כדין, אבל כשהוא משתמש לצרכו אסרו גזירה אינה בן יומא אטו בן יומא, והא בבישל מים בכלי שאינה בן יומא נאסרו המים כדאיתא /שו"ע יו"ד/ בסימן צ"ה סעי' ג' ברמ"א ממנהגא לכתחלה ובש"ך סימן צ"ה ס"ק י"ט, ולכן יש גם לאסור הדיש – וואשער של נכרים מלעשות תשמיש הדחת כלים אף כשאינו בן יומו כיון שהוא תשמיש לצרכו ולהנאתו כמו תשמיש בשול שאסור באינו בן יומא. וכעין חלוק כזה איתא בפסחים דף י"א לרבנן דלא גזרינן שמא יאכל ממנו כשבודק אחר החמץ לשורפו והכא שליכא איסור דאורייתא גם ר' יהודה מודה".
העולה
א. אין להדיח כלי בשר וחלב יחד, אם השתמש יחד ינקה היטב ויפעיל על חום מקסמלי ויכשיר כך, וטוב שיחליף את הרשתות.
ב. אם רוצה להשתמש במדיח לבשר או חלב בזה אחר זה מותר, ובלבד שהמדיח נקי.
ג. אם רוצה להשתמש בפסח ינקה היטב את המכונה כך שלא יהיה בה שאריות יפעיל את המדיח על החום המקסמלי ויחליף רשתות.