שאלה
בצל קלוף חתוך לשנים סגור בתוך שקית במקרר מלפני כמה ימים, יש בעיה?
תשובה
בצל קפוא העומד למכירה, אם הוא שלם עם הראש שלו, שיוצאין ממנו כעין שערות, או שהוא מעורב עם קליפתו, או עם תבלין כל שהוא, או שנעשה בו אחד מן התנאים המבוארים בגוף התשובה אות ב', מותר לקנותו, אך אם אין את אחד התנאים הללו, ויש חשש שנשאר מגולה כל הלילה, יש לחוש לרוח רעה, ואין לקנותו.
מקורות
בגמ' נדה (יז.) כתוב: "אמר ר"ש בן יוחי, חמשה דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו, האוכל שום קלוף, ובצל קלוף, וביצה קלופה, והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה"' ופרש"י שעבר עליו לילה נאמר על כל החמשה דברים. כלומר שאם נשארו מגולים כל הלילה, אין לאוכלם. ובהמשך הגמרא כתוב "האוכל שום קלוף כו', ואף על גב דמנחי בסילתא ומציירי וחתימי – רוח רעה שורה עליהן. ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרן או קליפתן, אבל שייר בהן עיקרן או קליפתן – לית לן בה" כלומר שאפילו הניחם בתוך כלי סגור וחתום נחה עליהם רוח רעה ואין לאוכלם בבוקר, אמנם אם השאיר את עיקרן או קליפתן מותר. והנה משמע, דבצל כל שהוא מקולף, ונשאר לילה שלם בלא קליפתו, או בלא שרשיו שבראשו, אסור באכילה, משום דרוח רעה שיירי עלה, ואפילו מונח הבצל בסל סגור וכדו', נאסר ואין לאוכלו.
אמנם הפוסקים דנו בארוכה, אי האידנא שייכא האי רוח רעה בבצל שום וביצה קלופים וכו', שהרי הרמב"ם והטוש"ע השמיטו להאי דינא ולא הזכירוהו כלל דין זה בפסקיהם, ולכאורה הוא מטעם דהאידנא לא חיישינן לרוח רעה (כן כתב להוכיח בשו"ת יד מאיר סי' י"ט עיי"ש), וראה במהרש"ל בים של שלמה (חולין פ' כל הבשר סי' י"ב), דכתב כיו"ב, דהאידנא לא חיישינן לזה, כמו באזהרת "זוגות" וכדו', וכן מבואר בהגהות מרדכי . וכן כתב בספר זבחי צדק (סי' קט"ז ס"ק א'), דמהאי טעמא אין העולם נזהרין בזה, משום דרוח רעה לא שכיחי בינינו, גם בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ז או"ח סימן מ"ד, ונוספות בח"ח יו"ד סימן י"ד), העלה להקל בכל זה, יעו"ש.
אולם ראה בש"ע הרב (חו"מ סי' י' דיני שמירת הגוף והנפש ה"ז), דפסק אזהרת הגמ' להלכה, ובדרכי תשובה (סי' קט"ז ס"ק ע"ד), נראה שחשש לדבריו ומצדד כוותיה להחמיר, וכן משמע מהגאון החיד"א בשיורי ברכה (שם אות י'), דאייתי ראיה מגמ' דידן, לאסור דברים שונים, האסורים משום רוח רעה אף בדיעבד, ודלא כספר שבות יעקב שהתיר בזה בדיעבד.
וכן כתב להזהיר ע"ז גאון עוזנו הבן איש חי (פרשת פינחס שנה ב' סעיף י"ד), ז"ל:
"וכן לא יאכל שום ובצל שעבר עליהם לילה אחת אחר שנקלפו, ואם נשאר בהם מעט מקליפתם מותר, והיינו דוקא אם לבדם אבל אם מעורבים עם שאר אוכלין הן בבישול הן בכבוש אפילו קלופים לגמרי, מותר, וכן עמא דבר, וצריך להזהיר אנשי עירנו בשומין הבאים מפרס שהם קלופים לגמרי".
כמו כן החפץ חיים בספרו לקוטי הלכות (נדה ז. מדפי הספר, בעין משפט אות ז'), כתב: "לא מצאתי זה ברמב"ם, ומ"מ בודאי צריך ליזהר בהן" ע"כ.
וראה עוד בכף החיים (יו"ד סי' קט"ז ס"ק צ"ב-צ"ג, ובאו"ח סי' תקי"ג ס"ק י"ד), דהעלה להחמיר בזה, כדברי הבא"ח ודעימיה, אם לא שישהנו בדרכים המותרות כדלהלן אות ב', (אמנם על השום הפרסי היקל, דלא כהבא"ח עיי"ש), ועיין בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' ט"ל), דכתב להחמיר אפי' במקום הפסד וכדו', דחמירא סכנתא.
וכן העיד הרב עמרם אדרעי (קובץ בית הלל תשנ"ט), דמרן הרב זצ"ל, אמר לו בע"פ בכמה הזדמניות, שע"פ הש"ס, ראשונים ואחרונים, יש להחמיר בכל זה גם בזמן הזה, וכן העלה בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' ס"ח אות י"ג), עיי"ש.
והנה הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו טובך יביעו (ח"ב ע' שט"ז), כתב ע"ז: "כ"ק מרן האדמו"ר הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל, הביא פעם ביום ל"ג בעומר את דברי רשב"י במסכת נדה (דף י"ז) המזהיר על כמה דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו. אחד מהם הוא מי שאוכל ביצים קלופות, שום קלוף ובצל קלוף שעבר עליהם הלילה.
מי יודע, אמר הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל, אם המחלות הקשות הפוקדות כיום את אחינו בני ישראל, אינן באות מפני שלא מקפידים לשמור על אזהרותיו של רשב"י. ביצים במספר רב מוצעות כיום למכירה במחיר זול, והן מונחות מקולפות כל הלילה, ומאפיות הקופצות על המחיר הזול רוכשות את הביצים הללו ועושות מהן עוגות לציבור הרחב. והנה, הקשה הרבי זצ"ל, רבבות פוקדים ביום ל"ג בעומר את ציון הרשב"י, ולא חוששים לדבריו, לפחות בל"ג בעומר, שהוא יומא דהילולא של רשב"י, יש להיזהר מאד שלא לעבור על דבריו ואזהרותיו, אמר הרבי מקלויזנבורג זצ"ל עכ"ד. ועיין בספרו שו"ת דברי יציב (יו"ד סי' ל"א) מה שהאריך בחומר איסור זה", ע"כ.
וכן הביא בשמו בספר תשובות והנהגות (ח"ג סי' רנ"ו), ועיי"ש שהאריך להזהיר על כך שתהא הקפדה יתירה במאפיות וכדו', ועל הסכנות הרוחניות שיכולות להיגרם מאי ההקפדה על אזהרות הגמ' חלילה. וראה עוד באריכות בשו"ת אגרות משה (ח"ג יו"ד סי' כ'), ובשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' קי"א), שכתבו להחמיר כנ"ל.
על כן בוודאי שיש לחוש בכל האזהרות של הגמ' הנ"ל בשם רשב"י, ולא להשהות, או לקנות בצלים קלופים אפי' הם קפואים, שעבר עליהם הלילה.
ב
אמנם ישנם דרכי היתר להשהות בצלים וכדו' מגולים בלילה, שבהם לא חיישינן לרוח רעה, המבוארים בש"ס ובפוסקים, כדלהלן:
א- שיניח את הראש של הבצל, או השום שלם, עם השורשים שלהם. (גמ' ופרש"י שם).
ב- שיניח אותם עם קליפתם, או לפחות עם חלק מהקליפה, או אפי' יניח חלק מהקליפה שניתקה מהבצל או מן השום בתערובת. (כנ"ל, ובסמ"ק סי' קע"א).
ג- שיערבבם עם תבלין מסוים (כגון: מלח וכדו'), או בחומץ וכדו', או בתערובת של סאלט וכיו"ב, או יערב עם חתיכת לחם. (סמ"ק שם, שבט מוסר פרק מ', בא"ח שם, כף החיים שם, טעמי המנהגים ליקוטים סי' ט"ז).
העולה מן האמור
בצל קפוא העומד למכירה, אם הוא שלם עם הראש שלו, שיוצאין ממנו כעין שערות, או שהוא מעורב עם קליפתו, או עם תבלין כל שהוא, או שנעשה בו אחד מן התנאים המבוארים בגוף התשובה אות ב', מותר לקנותו, אך אם אין את אחד התנאים הללו, ויש חשש שנשאר מגולה כל הלילה, יש לחוש לרוח רעה, ואין לקנותו.