שאלה
מי שעבר קיצור קיבה ולא יכול לאכול יותר מכזית מה יעשה בליל הסדר?
תשובה
אדם שעבר ניתוח רפואי לקיצור קיבה ואינו יכול לאכול יותר מכזית בליל הסדר, יאכל רק את הכזית מצה הראשון של 'מוציא מצה' שהוא מן התורה, וישתדל לאכול כדי אכילת פרס (עד 8 דק') ודי בזה, אך אינו מחויב באכילת כזית מה'אפיקומן' וכן מה'מרור' שהם מדרבנן. ושיעור כזית יש לחשב לפי משקל שהוא 27 גרם מצה (בין מצות מכונה ובין מצות יד), ובמקום הצורך יש להקל 20 גרם, ואם לא יכול גם את זה יאכל פחות אך לא יברך על אכילת מצה.
מקורות
מקור חיוב אכילת מצה
מצוות עשה מהתורה לאכול מצה בליל פסח ט"ו בניסן. בגמ' פסחים (קכ, ע"א) הובא וזה לשונה:"תניא כוותיה דרבא, ששת ימים תאכל מצות, וביום השביעי עצרת לה' אלוקיך, מה שביעי רשות, אף ששת ימים רשות. מאי טעמא, הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. יכול אף לילה הראשון רשות, תלמוד לומר, על מצות ומרורים יאכלוהו, אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין, ת"ל בערב תאכלו מצות, הכתוב קבעו חובה".
וברמב"ם (פ"ו מהל' חמץ ומצה ה"א) כתב: "מצות עשה מן התורה לאכול מצה בליל חמשה עשר שנאמר בערב תאכלו מצות בכל מקום ובכל זמן… אבל בשאר הרגל אכילת מצה רשות, רצה אוכל מצה, רצה אוכל אורז או דוחן או כליות או פירות. אבל בליל חמשה עשר בלבד חובה ומשאכל כזית יצא ידי חובתו".
וכן נפסק בשולחן ערוך בהל' פסח (סי' תעה סעיף ז): "אין חיוב אכילת מצה אלא בלילה הראשון בלבד".
שיעור כזית
ובשיעור כזית מצה שחייב לאכול. כתב השו"ע בהל' פסח (או"ח סי' תפ"ו) זה לשונו: שיעור כזית יש אומרים דהוי כחצי ביצה, ע"כ.
וכתב הרמ"א בהגהה זה לשונו: ויאכלנו ביחד ולא מעט מעט ובירקות צריך למעך חלל האויר שבין הירק ולשער שיעור הכזית בירקות עצמן ולא באויר שביניהם, עכ"ל.
וכתב המשנה ברורה (סק"א): דהוי כחצי ביצה – בינונית עם קליפתה ודעת הרמב"ם דכזית הוא כשליש ביצה ועיין במ"א וביאור הגר"א מש"כ בזה. ולענין דינא במצוה דאורייתא כגון במ"ע דאכילת מצה יש להחמיר ולאכול עכ"פ כחצי ביצה [אם לא שהוא חולה וקשה לו לאכול כחצי ביצה יכול לסמוך על הרמב"ם].
ובענין מרור כתב המשנ"ב שם: "ולענין מרור וכה"ג שהוא דרבנן יש לסמוך בדיעבד אם אכל כשליש ביצה אך לכתחלה כיון שצריך לברך על המרור נראה דאין להקל בזה אם לא שהוא אדם חלש וקשה לו יכול לסמוך ולאכול רק כשליש וכנ"ל.
ובענין בהמ"ז כתב המשנ"ב שם: "ולענין בהמ"ז ששיעורו מד"ס בכזית [וכן לענין ברכה אחרונה] ספק ברכות להקל ולא יברך עד שידע שאכל כחצי ביצה. ולכתחלה נכון ליזהר שלא יכניס עצמו בספק ברכות ויאכל כחצי ביצה או פחות הרבה משליש ביצה [פמ"ג] ולענ"ד נראה דנכון לכתחלה שיאכל כביצה פת דאל"ה יש חשש ברכה לבטלה על הברכה שבירך מתחלה על הנטילה לאיזה פוסקים וכנ"ל בסימן קנ"ח ס"ב עי"ש".
שיעור הביצה בזמננו – באפיקומן מרור וד' כוסות
ומסקנת המשנה ברורה שם בשיעור ביצה שמה שכתב השו"ע שמשערין כזית 'כחצי ביצה' לאו מילתא פסיקתא היא בזמננו שכתבו האחרונים שביצים של זמננו התקטנו שיעורם עד חצי ממה שהיו מזמנם, לכן לעולם השיעור של חצי ביצה יש לשער כפי שיעור של זמננו.
והנה לענין דיני דאורייתא כתב המשנה ברורה בזה"ל: ועיין בשע"ת שהכריע שיש לחלק בזה לענין שיעורין בין דבר שחיובו מן התורה לדבר שחיובו מדרבנן כגון מרור בזה"ז ואפיקומן וכוסות ונמצא לפ"ז בזמנינו יתחייב לאכול מצה עד כשיעור ביצה ומרור יצא בדיעבד אף אם לא אכל רק כשליש ביצה וכנ"ל ועיין במש"כ לעיל סימן רע"א בבה"ל בד"ה של רביעית, עכ"ל.
ומבואר מדבריו שכיון שהתקטנו השיעורים, ממילא גם בדיני דאורייתא מה שנפסק בשו"ע שיאכל כזית מצה בליל הסדר, היינו ביצה שלימה כיון שדינו מדאורייתא כנ"ל לעיל בדברי הפוסקים שהבאנו.
וכן כתב בכה"ח (שם סק"א) ותחילה כתב שמה שכתבו השו"ע בלשון 'יש אומרים' הוא כיון שדבר זה אינו מוסכם ושנוי במח' ראשונים: שדעת הבית יוסף בשם התוס' חולין ק"ג ע"ב וכ"ה בתר עירובין ף' ע"ב. וכ"כ בפסקי תו' חולין או' ער"ב. וכ"כ המרדכי פ' ע"פ בסדר של פסח. וכ"כ התה"ד סי' קל"ט ובפסקים וכתבים סי' כ"ו. וכ"כ בדרשות מהרי"ל סדר הגדה. וכ"כ מהרי"ו סי' קכ"ג – ששיעור כזית הוא כחצי ביצה. אולם בתוס' שם הובא דיש סוברים דכזית הוא פחות משליש ביצה וכן מבואר בדברי מ"א ופר"ח ושאר אחרונים ולכן נקט הש"ע כחצי ביצה לחומרא כדי לצאת אליבא דכ"ע, עכ"ד
ועיי"ש בדברי הכה"ח שכדברי השו"ע כ"כ הכס"א או' א' דלענין הלכה אין להקל בדבר שבחובה כגון כזית מצה ומרור או לענין שיעור לברך ברכה אחרונה עד שיאכל חצי ביצה דוקא יעו"ש. וכ"כ א"א.
וכתב הכה"ח שבדיני דרבנן כגון מרור וכדו' כתב הר"ז או' א' "דבמרור שהוא מד"ס וכן כל דבר שהוא מד"ס ששיעורו בכזית יש לסמוך על האומרים שהוא פחות מעט משליש ביצה אבל במצה שהיא מה"ת וכן כל דבר שהוא מה"ת יש להחמיר כסברא הראשונה אבל לענין ברכה אחרונה ובהמ"ז ששיעורו בכזית סב"ל ולא יברך עד שיאכל כחצי ביצה ולכתחלה יש ליזהר שלא להכנים עצמו לידי ספק ברכה ויאכל כחצי ביצה או הרבה פחות משליש ביצה בדבר שא"צ כזית וכן צריך ליזהר לדקדק בשאר דבר ששיעור גדול הוא קולא ושיעור קטן הוא חומרא כגון ביעור חמץ עכ"ל".
ומסקנת הכה"ח שם לענין המרור וברכתו: "אמנם מ"ש דבמרור שהוא עד"ס יש לסמוך על המקילין נראה דה"ד לענין דאמרינן דיוצא בדיעבד אם אין לו כחצי ביצה או שאינו יכול לאכול יותר משליש ביצה אבל לענין ברכת אכילת מרור אין לברך על פחות מחצי ביצה משום דק"ל סב"ל וכיון דכמה פו' ס"ל דשיעור כזית הוא כחצי ביצה איך יברך אשר קדשנו וכו' וכבר כתבנו לעיל סי' קס"ח או' מ"ו דלדעת הרמב"ם וכמה פו' דשיעור הביצה הוא י"ח דרהם מצריות".
ולענין אכילה כתב הכה"ח: "ובמידי דאכילה כגון כזית מצה בליל פסח או כזית מרור או כזית לשיעור ברכה אחרונה וכו' כולם משערינן במשקל לחשבון הביצה י"ח דרהם וכזית חצי ביצה תשעה דרהם יעו"ש שכתבנו זה בשם כמה פו' וכ"ה המנהג כדי לצאת י"ח המצוה לכ"ע וגם משום ספק ברכות".
דעת הגר"ח נאה
הגר"ח נאה 'בעל השיעורים' (שיעורי תורה סי' ג' ס"ט) כתב, ששיעור 'קליפת הביצה' לפי שיעורי זמננו הוא בשיעור של אחד מחמש עשרה מהביצה, ולכן שיעור ביצה בלא קליפה הוא 53.8 סמ"ק. אומנם בספרו שערי ציון (עמ' סט) מובא שיש לשער ביצה בלא קליפתה בשיעור של 54.75 סמ"ק.
דעת החזו"א
והנה בחזו"א (או"ח סי' לט ס"ק יז) כתב על דברי המשנה ברורה שודאי שיש לשער את הביצה בלא קליפה ועפי"ז נקבע שיעור כזית.
והנה מצאנו בענין איסור אכילה ביום הכיפורים, שהובא לקמן במשנה ברורה (סי' תרי"ב ס"ב) מחלוקת בשיעורו, דעת הבנין ציון (החדשות סי' ל') שמשערים את הביצה עם קליפתה, ואילו דעת הדגו"מ שככותבת הגסה היא מעט פחות מביצה בלי קליפתה. ואילו בדיני נטילת ידים (סי' קנח ס"ב) לפני אכילת פת שכתב המשנה ברורה (ס"ק ט) שמשערים את הביצה בלא קליפתה.
והשיעור המדוייק של הביצה לפיו נקבע שיעור כזית, עיין בחזו"א (שם) שא"א לקבוע את שיעור קליפת הביצה כפשוטו, והיינו כפי גודל הביצה עצמה, שהרי לפי זה בביצה גדולה נשער את גודל הקליפה בשיעור מועט יותר? א"כ נתת דבריך לשיעורין, ועוד שהרי כאשר מסירין את קליפת הביצה יש את בועת האויר בתוך ביצה וגם לה אין שיעור מוגדר וקבוע, ושיעורה משתנה מביצה לביצה. ולכן מסקנת החזו"א שלעולם יש להוסיף מעט על קליפת הביצה ואין לשערה במדוייק.
שיעור ביצה בנפח או במשקל?
ויש לדון לגבי שיעור ביצה כיום אם הוא בנפח או במשקל. והנה נשאל בזה מרן הגר"מ אליהו זצוק"ל (?) והשיב בזה"ל: מהדין שיעורי האכילה צריכים להיות לפי נפח (ראה רמב"ם (פיה"מ חלה פ"ב מ"ו, טהרות פ"ג מ"ד. שיעורי תורה סי' א' ס"ק א' עמ' ע' באורך.[ אך כיון שאין אנו בקיאים בזה, לכן סמכו על דברי הרמב"ם (פיה"מ עדויות פ"א מ"ב) שהפך את הנפח למשקל, וכך נקבע היום השיעור של כזית וכביצה" עכ"ל. ועיי"ש בהערה שכן משמע בבא"ח (פרשת חוקת ש"ר סעי' י"ב ופר' פנחס סעי' י"ט) שמזכיר כל השיעורים לפי הדרהם. ובכה"ח (או"ח סי' קס"ח ס"ק מ"ו), ז"ל: ומה שכתב הרב בית דוד דמשערינן שיעור ביצה במשקל כל ביצה י"ח דראה"ם, הוא ממה שכתב הרמב"ם במסכת עדיות והבאנו דבריו לעיל סימן פ"א אות ג', יעו"ש. וכן כתב הרב מט"י (מטה יוסף לה"ר יוסף יקואל) סימן א' דשיעור כזית לברכה אחרונה הוא במשקל ולא בכמות, יעוש"ב. וכן הוא דעת החיד"א שמשערין במשקל כמו שכתבנו באות הקודם. וכן כתב הפתח הדביר בסימן ק"ץ בשם כמה פוסקים דסברי לשער במשקל וכן הסכים לדינא, יעוש"ב. וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים דהיינו כזית מצה בפסח וכזית מרור וכזית לשיעור ברכה אחרונה ואתרוג כביצה וששה ביצים של עירובי חצירות וכדומה כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דראה"ם וכזית חצי ביצה תשעה דראה"ם, ואין לשנות. ועיין עוד לקמן סימן ק"ץ אות ט"ז. ודבר שלא היה בו שיעור ונשרה במים והיה בו שיעור, עיין דינו לקמן סימן קפ"ד אות ל"ח", עיי"ש. וע"ע בכה"ח (סי' פ"א ס"ק ג').
ושיעור כזית שהוא חצי ביצה הוא לפי משקל עולה 27 גרם לערך.
ולכן אדם שקשה לו לאכול כמות גדולה בליל הסדר, יאכל לכל הפחות כזית מצה בשיעור הנזכר לפי משקל.
העולה לדינא,
אדם שעבר ניתוח רפואי לקיצור קיבה ואינו יכול לאכול יותר מכזית בליל הסדר, יאכל רק את הכזית מצה הראשון של 'מוציא מצה' שהוא מן התורה, וישתדל לאכול כדי אכילת פרס (עד 8 דק') ודי בזה, אך אינו מחויב באכילת כזית מה'אפיקומן' וכן מה'מרור' שהם מדרבנן. ושיעור כזית יש לחשב לפי משקל שהוא 27 גרם מצה (בין מצות מכונה ובין מצות יד), ובמקום הצורך יש להקל 20 גרם, ואם לא יכול גם את זה יאכל פחות אך לא יברך על אכילת מצה.