שאלה
האם מותר לחתן וכלה להצטלם יחד לפני החופה? ומה בדבר איסור נגיעה האם יש היתר?
תשובה
שאין לנו דבר ברור לאסור שיצתלמו ביום החופה רק שיזהרו מאד לא להגיע לידי נגיעה וכמובן שיזהר לא להגיע להרהורים כי אז יעבור על האיסור של ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אחרי אשה ביום ויגיע לידי קרי בלילה כמבואר בע"ז כ. ובר' יונה הנ"ל ועוד הרבה מקורות וכמובן כ"ז זה בהנחה שהיא טהורה כמו בדרך כלל ואם מדובר שהיא נדה יעשו שאלת חכם.
מקורות
הנה בענין האם מותר לגעת בה, אם היא נדה ברור שזה אסור כמ"ש בשו"ע יו"ד סי' קצ"ה ס"ב וצריך לדעת שלפי הרמב"ם זה איסור דאורייתא ולרמב"ן זה איסור דרבנן כפי שמובא בב"י בסי' קצ"ה ובש"ך שם ס"ק כ', ולכן ודאי שאם הוא יגע בה זה יהא דרך חיבה וא"כ כלל אין מקום לדון בשאלה זו, שבוודאי זה אסור.
גם אם היא אינה נדה כתב רבינו יונה באגרת התשובה אות י"א וז"ל "וחמור בפנויה האיסור ממגעה" רואים מדברי רבינו יונה שיש איסור גם בנגיעה של אשה טהורה לגמרי ולא נשואה וזה איסור שכולם נהגו בו ואף אחד לא פרץ בו גדר ולכן א"א להתיר את זה כלל.
והנה בדבר השאלה האם מותר להצטלם יחד בלי נגיעה הנה יש לדון בזה מצד כמה שאלות והנה ידוע המנהג שאין החתן והכלה נפגשים שבוע לפני החתונה או כל אחד לפי מנהגו והשאלה האם מנהג זה הוא מנהג קדמון ומחייב או לא.
הנה בדברי רבותינו הקדמונים לא מצאנו כלל מנהג זה בשום מקום אלא זה מנהג שממש התחיל בתקופה האחרונה ולא ידוע לנו על מקורה האמיתי ועל טעמה הברור.
ומצאנו כמה טעמים אפשריים למנהג זה בספר משנת יהושע פ"ט הביא את הטעם מצד דם חימוד דהיינו שמבואר בגמ' בנדה דף סו. ונפסק בשו"ע יו"ד סי' קצב' שאשה שהודיעו לה שהיא הולכת להתחתן יש חשש שהיא תראה דם מחמת חימודה ולכן היא צריכה לישב שבעה נקיים על דם זה וממילא גם פה מתי שהיא תראה את בעלה יש חשש שמחמת החימוד היא תראה דם וכך הוא מביא שהוא ראה טעם זה בספרו של הגר"מ גרוס.
ובאמת כמו שהוא כבר כתב שאין טעם זה טעם אמיתי כי דם חימוד זה אך ורק מתי שקובעים להתחתן ולא בגלל ראיית החתן כמו שמבואר בסי' קצב'. ואל יטען ע"פ המבואר בשו"ת חת"ס יו"ד סי' קפד' המובא גם בפ"ת סי' קצב' ס"ק א' שגם בראייה יש חימוד שהרי דן שם החת"ס מה הדין אלמנה שמעולם לא ראתה את משודכתה ורק התכתבה וקבעו תאריך לחתונה ואז ראתה אותו שדן שאולי יש בעיה של דם חימוד כי הראייה גורמת חימוד כי האידנא כולם ראתה אותו בעבר וזה ודאי שכבר אין חימוד וכל הנדון של החת"ס זה בגלל שאין יצה"ר שולט אלא במה שאדם רואה ופה שהיא כבר ראתה אותו פעם אחת ודאי שאין נדון בזה. [וראיתי בספר טהרת ישראל סי' קצג' סעיף ה' הערה ו' שכתב שאולי זה לא בגלל משהו הלכתי אלא מציאותי מצד שיבואו לחימוד וע"י כך יהא חופת נדה שאנחנו משתדלים מאד שלא יהיה בודאי לבני ספרד שהשו"ע באבה"ע בסי' סא' סעיף א' פוסק כשיטת הרמב"ם שחופת נדה לא קונה ואף לפי האשכנזים יש בזה הרבה סיבוכים בענין איך נותנים את הטבעת, והשינה אח"כ כמבואר ביו"ד סי' קצב' סעיף ד' אבל גם טעם זה תמוה כי בעבר לא חששו לזה כלל והיום איננו מכירים כלל את המציאות של דם חימוד אז שבדיוק היום נתחיל להחמיר בזה, זה ודאי תמוה.]
עוד טעם ראיתי בספר טהרת ישראל הנ"ל שזה משום שרוצים להכין עצמם ולקדש את עצמם לפני יום החתונה וגם זה טעם קשה ובודאי שזה לא מחייב כלום.
ובספר משנת יהושע הנ"ל הביא ששמע מהגר"י שחיבר זצ"ל שרק נהגו אצלם לעשות שלש ימים דהיינו שלא היה משהו ברור כל אחד איך שהוא רוצה והוא מביא שהוא שמע מהגרש"ז שאם יש צורך ודאי שאפשר להקל במנהג זה.
ולכן אם מבחינת זה ודאי שא"א לאסור זאת אם יש צורך ואם הזוג מאד רוצה את זה אולי אפשר להמליץ לא להצתלם ביחד אבל ודאי שא"א לאסור זאת.
מה שעדיין יש לדון פה זה מבחינת השאלה שאסור להסתכל בפנויה והאיסור בזה כתוב בב"ש סי' כא' ס"ק ב' וז"ל "או להביט ביפיה הר"י כתב דאסור מדאורייתא שנאמר לא תתורו אחרי עיניכם והרמב"ם ס"ל מדרבנן ובפנויה לכ"ע מדברי קבלה והרהור אפילו בפנויה אסור מדאורייתא" וא"כ יש לדון פה מצד זה שהוא היה מסתכל עליה אבל באמת הוא יכול שלא להתבונן בה ומתי שלא מתבוננים באשה אלא ראייה בעלמא זה מותר כמבואר בדברי הפוסקים וכן פסק המ"ב סי' עה' ס"ק ז' ולכן לכאורה גם פה זה היה מותר.
לכאורה היה מקום לדון בזה ע"פ מה שהעלה בספר משנת יעקב סי' נא' מהרא"ש בכתובות (פ"ב סי' ג') שגם ראייה בעלמא אסור בכלה בגלל שהיא מתיפה ביותר אז גם פה היה ראוי לאסור זאת, אבל גם זה אינו ברור כי גם אם נקבל את דבריו ביש"ש בכתובות פ"ב סי' ג' הוא חולק על הרא"ש ומתיר וכך מבואר בשיטמ"ק בשם ר' מאיר הלוי וכך גם ברמב"ם בפיה"מ בסנהדרין פ"ז מ"ד מבואר שמותר גם בכלה בלי התבוננות ולכן א"א לאסור מצד זה.
ועוד יש לצרף להקל שהנתיבות לשבת כותב בסי' כא' ס"ק ה' שאין הבדל בין משודכת של אדם או שהיא לא משודכת לו כל האיסורים שייכים באותו מידה אבל כבר חלק עליו בספר תורת ההסתכלות סי' ו' ומתיר במשודכתו בגלל הסברא שכותב הרמב"ם פכ"א מאיסו"ב שמי שעתידה להיות מותרת לו לאח"ז אין איסור הסתכלות בה ולכן מותר להסתכל על אשתו נדה.
העולה למעשה
שאין לנו דבר ברור לאסור שיצתלמו ביום החופה רק שיזהרו מאד לא להגיע לידי נגיעה וכמובן שיזהר לא להגיע להרהורים כי אז יעבור על האיסור של ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אחרי אשה ביום ויגיע לידי קרי בלילה כמבואר בע"ז כ. ובר' יונה הנ"ל ועוד הרבה מקורות וכמובן כ"ז זה בהנחה שהיא טהורה כמו בדרך כלל ואם מדובר שהיא נדה יעשו שאלת חכם.
