שאלה

אישה שטסה לתילאנד וצריכה להתחיל ספירה של שבעה נקיים מה עושה? {השעון שם שונה ממקומינו בכמה שעות}

תשובה

אישה הנוסעת מארץ ישראל לתאילנד ותחסיר חמש שעות מז' נקיים שלה, אם הוא בששה ימים של הז' הנקיים אין לחשוש כלל, אך אם הוא ביום השביעי דעת השבה"ל והמנחת יצחק להקל ורבינו הגר"מ אליהו זצ"ל לא הכריע דעתו.

מקורות

הנה לענין הפסק טהרה הדבר פשוט שכל עוד שהיא פסקה בטהרה קודם שקיעת החמה הרי הוחזקה שפסק מעיינה, אך עיקר השאלה לגבי אשה שטסה באמצע ז' נקיים שיש לומר שצריך שיהיו שבעה ימים גמורים, וכאן הרי יש ז' ימים פחות חמש שעות.
אך לי קשה מאוד לומר כן וכי תעלה על הדעת לומר שצריך ז' ימים של עשרים וארבע שעות, והרי דבר פשוט הוא שאשה שפסקה בטהרה בתחילת החורף בשעה שש בערב והימים נתקצרו וצאה"כ היה בסוף הז' נקיים שלוש דקות מוקדם יותר, האם נאמר שלא יכולה לטבול קודם שיכלו אותם שלוש דקות? וכן אישה שהפסיקה בטהרה בירושלים שהשקיעה מאוחרת, וביום השביעי הייתה בעיר חוף שצאה"כ יותר מוקדם וכי נאמר שלא תוכל לטבול עד כלות הזמן של צאה"כ בירושלים? והדברים לכאורה תמוהים ולא הזכירם הפוסקים כלל. (לדיעות הסוברות שיש חילוק בזמני צאה"כ בין הר למישור עיין גמ' שבת דף קיח: אמר ר' יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריה ומוצאי שבת בציפורי, עיין שם בפירוש ר' ניסים גאון, וע"ע תשובות אגרות משה או"ח סי' צז', ועיין גם בסידור הגרש"ז מלאדי בסדר הכנסת שבת וע"ע בכל זה בספר הזמנים בהלכה פרק ז' אותיות ז' ח' ט' וי')
ובשבט הלוי (שו"ת חלק ב' סי' צ"ג סק"א) נשאל על שאלה כזו לגבי אישה שנוסעת מארצות הברית לארץ ישראל ויחסר לה שבע שעות מהז' נקיים שלה והשיב וז"ל הנה בעניותי אין כאן ספק דכיון דעברו שבעה ימים קצרים או ארוכים והגיע ליל שמיני, 'וספרה לה שבעה ימים ואחר תטהר' קרינן, דימים בעינן לא ז' נקיים מעל"ע, דיום טהור הוא הגורם והרי איכא שבעה ימים ספורים לפנינו" עכ"ל, והוסיף ע"ז "ואם תחייבה למנות עד גמר המעת לעת א"כ חל זמן טהרתה באמצע הלילה, וזה לא מצינו, ולהוסיף יום שלם אין לנו, מ"מ אע"פ שנראה כן לא אקבע אותו לדינא עד שיסכמו עמי גדולי הפוסקים," עכ"ל, הרי שסובר מעיקר הדין להקל (וראה מה שנביא מדבריו בהמשך)
והנה בשו"ת מנחת יצחק (ח"ו סימן פ"ד) נשאל כנ"ל "אמנם בנוגע לנידון דידן נראה לענ"ד שתוכל לטבול וכשירה לבעלה תיכף בלילה אחרי צאה"כ בארץ ישראל, וראיה ממעשים בכל יום, דאף בהשאלה בהפרש איזה שעות לא תמצא רק בבאה ממדינות הרחוקות, אבל בהפרש שעה למחצה ולשליש ולרביע תמצא אף בעיר לעיר באותו מדינה, ועיין בשבת דף קי"ח יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא ומוציאי שבת בציפורי, וכתב בתשובת הר"י מיגאש בטבריה וציפורי תוך תחום א', וכו', והוא דבר הרגיל ישכיח הרבה שנוסעת בימי הספירת ז' הנקיים ואף ביום השביעי מעיר לעיר, וגם כמה פעמים מחמת שאין מקוה כשירה בעיר או שלא נעשה בכל ההידורים או סיבה אחרת, נוסעת ביום השביעי לטבילה לעיר אחרת וכמבואר כה"ג בחת"ס בתשו' (חיו"ד סי' ר"ב), וכ"פ היתה בהתחלת הספירה בעיר אחרת ונוסעת לביתה ובעלה עימה לטבול וכו' ומ"מ לא ראינו ולא שמענו שהזהירו אותה שלא לטבול עד זמן צאת הכוכבים במקום שהתחילה לספור וכו' עכ"ל (ועיין שם שהאריכו עוד הרבה בזה).
והנה השבה"ל (בח"ו סימן קכ"ט אות כ"ו) נשאל שוב וז"ל "בנוסעת מאמריקה לא"י אם למעשה יש להצריך שבע שעות, דעת המנחת יצחק דא"צ, תשובה – לפי ענ"ד דלא צריך; ביום ולילה שבעה פעמים גורמים והא איכא," עכ"ל, חזינן מדבריו דלאחר ששמע שכן דעת המנח"י להקל, גם הוא סמך להלכה להקל בזה.
וכן דעת מרן הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל בספר דרכי טהרה (פרק ז' אות ק"ח) וז"ל "אישה הנוסעת לחו"ל או הבאה לארץ ויומה מתקצר או מתארך אינה צריכה לשנות את ספירתה משום כך, לא לענין וסתות ולא לענין ז' נקיים, אלא תחשב כל יום לפי שקיעה וזריחה, בין אם הוא קצר, ואם יום זה הוא השביעי לספירתה תשאל שאילת חכם", עכ"ל, הרי שבשאר ימים גם דעתו להקל וביום השביעי לא החליט דעתו.
העולה למעשה אישה הנוסעת מארץ ישראל לתאילנד ותחסיר חמש שעות מז' נקיים שלה, אם הוא בששה ימים של הז' הנקיים אין לחשוש כלל, אך אם הוא ביום השביעי דעת השבה"ל והמנחת יצחק להקל ורבינו הגר"מ אליהו זצ"ל לא הכריע דעתו.