שאלה

אני רב בצרפת, ואמרו לי שאחד הרבנים משכיר מראש המשטרה בשביל כל יהודי צרפת את הרשויות של הגויים.
ולכאורה הרי בימינו אין להם זכות כמו פעם לעשות מלחמות ולהעיף כל מי שהם רוצים מביתו וכו'.
האם אפשר לומר שהיות והוי מילתא בדרבנן העיקר שיהיה היכר, שעושים מעשה כלשהו סימבולי או שלא?

תשובה

המנהג כיום להקל לשכור מראש המשטרה, ויש למנהג על מה לסמוך, ובפרט שכתבו הרבה פוסקים להקל מאוד בשכירות היום, ואין לפקפק במנהגם של ישראל, ואם יוכל להדר לעשות עצהי"ט עדיף.

מקורות

הטור באו"ח סימן שצ"א "וכשיש ב' חצירות של בתי ישראל בעיר צריכים לשכור מכל חצר וחצר של גוי, ואין מספיק במה שישכור משר העיר, עכ"ל, וכתב עליו הב"י וז"ל "והא פשיטא שאין דבריהם בשר שהבתים שלו ושהשכיר לבני העיר ויכול לסלקם, דאטו מפני שהוא שר העיר גרע, דהא אפי' שאר משכיר דעלמא כה"ג שוכרין ממנו וכו', ג"כ אין לומר שדבריהם בשר שאין הבתים שלו אע"פ שיש לו רשות להניח כליו בכל בית שירצה וכו' וא"כ ע"כ לומר שאין דברים הללו אמורים אלא בשר שאין הבתים שלו וגם אין לו רשות להשתמש בבתי העיר כלל, ואפי' בשעת מלחמה שצריך להושיב אנשי המלחמה וכלי מלחמתם בבתי בני העיר אינו נעשה ע"פ השר אלא ע"פ עצה והנהגת יועצי המדינה וכו' ואם הפרש הזה היה לו רשות להושיב אנשי מלחמתו… אפי' אי לא מצי לסלוקינהו נמי היה יכול להשכיר, וכמו שכתב הרב המגיד בפ"ב מהלכות עירובין," עכ'ל.
וכן פסק בשו"ע שם סעיף א', ובמשנ"ב שם ס"ק יח' הביא מהחיי אדם שלפ"ז מותר לשכור אפילו מעבדיו הקטנים אך דוקא מראש המשטרה או עבדיו אך לא יועיל מאנשי הצבא או ראש הצבא, ושם בביאור הלכה הביא משו"ת חכ"צ שחולק על דברי השו"ע וס"ל שאי אפשר לסמוך על שעת מלחמה, שהרי כעת אינו שעת מלחמה, אלא צ"ל דמיירי בשר שיכול לעשות מלחמה בכל עת, ועפ"ז היו שפקפקו נגד השו"ע אף שבשעת חירום יש היתר לשר המשטרה להכניס שוטרים לבתי העיר (אע"פ שרוב הפוסקים סתמו כשו"ע).
טעם נוסף להקל בשכירות ע"פ דברי הרמ"א (שם סעיף א') "ויש אומרים בדוקא לענין להוציא ולהכניס לרשות האינו יהודי, אבל לטלטל במבוי יכול לשכור מהשר שהרי דרך המבוי הוא של השר ויכול לסלק כל האינם יהודים משם, ריב"ש שפ"ב," ולכן כאן שהמשטרה יכולה לסגור את הרחובות ע"פ דעת עצמם לשעות מסוימות וכו', יוכלו לטלטל ברחוב העיר ללא חשש, וכתב במשנ"ב סקי"ב שכן הסכימו האחרונים להלכה, ודלא כדברי הט"ז וכן פסק בערוה"ש סעיף ה'. (אך בלשון הריב"ש עצמו היה אפשר לטעון שצריך שיהיה רשות לשנות את הרחובות, וזה רק שייך לעירייה, ולפ"ז היה אולי טוב להחמיר לשכור מראש העיר או פקידיו).
היו שלא רצו לסמוך גם ע"ז והוסיפו לשכור עוד גם ממכבי האש, חברת חשמל וכו', שלהם לפעמים יש זכויות אחרות להכנס או שיש להם מונים ברשות הגויים ששיכים להם אך דבר זה נראה קצת חסר תועלת שהרי ודאי שיש אדם אחד שמונה הגז וחשמל שלו בחוץ, והוא כבר אוסר על בני העיר.
טעם הגזירה זו ביאר המג"א סי' שפ"ב סק"א וז"ל "דירת עכו"ם אינה אוסרת, אלא דגזרו חכמים שמא ילמד ממעשיו ובחד דלא שכיח בדיירי לא גזרו חכמים," עכ"ל.
וז"ל הגנת ורדים (או"ח כלל ג' כ"ב) "ובגדולה מזו הקלו בזמנים אלו שכמה דברים אסרו חז"ל וכו' הלכך אין לאסור ריבית שמא ילמוד מעשיו (טור יו"ד קנ"ט) יותר ממשא ומתן, ואגב אורחן למדנו שיש להוסיף קולא על קולא בענין השכירות כיון שמן הדין לא היה צריך לשכור כלל, שכירות גוי אינה אוסרת, ותו דגזירת חכמים זו חפופה היא בידנו בזמנים אלו, ותו דעיקרו של עירוב גזירה דרבנן היא," עכ"ל, הרי שנטה להקל גם ללא שכירות, ומ"מ לפחות להקל מאוד בשכירות, וכן דעת הבית מאיר (סימן שפ"ב) שסיים "אמנם האמת חלילה לי להקל במקום שכל הפוסקים סותמים ומחמירים ובודאי ראוי לנהוג לשכור בכל מקום אלא רק היכא דלא אפשר וכו', כמדומה לי שטוב יותר לערב בלא שכירות משלא לערב כלל, דממש קרוב לודאי שרוב המון העם עוברים ומטלטלים בלי עירוב", עכ"ל, וכן הביא בדע"ת (סימן שפ"ב סעיף א') בשם שו"ת תורת נתנאל סי' ל"ג (דבשעת הדחק יש לצרף זה לסניף), ומשו"ת בשמים ראש קצ"ה בשם מהר"ח או"ז שכתב דהמיקל בזה"ז בלא שכירות לא הפסיד, ומ"מ סיים הדעת תורה שם "ומ"מ חלילה ח"ו להקל נגד כל הפוסקים ורק בעה"ד יש לצרפו לסניף," עכ"ל. וע"ע שו"ת משכנות יעקב או"ח סי' קכ"ד שגם שאין כח למושל לסלק (כגון שיש לשר חשוב בית בעיר או לאנשי הצבא), אעפ"כ כיון שנקרא שמו על העיר מספיק (עי"ש שהאריך בזה, ונראה שחולק על הנו"ב הובא בשערי תשובה סי' שצא')
ושם ציין לדברי החת"ס (שו"ת סימן צ"ב) שעל שהגם שהטעם בטל הוי דבר שבמנין ולא בטל.
ועיין בשו"ת תשובות והנהגות ח"ה ק"ג שכתב שנוהגים להקל ע"י שכירות מהמשטרה (וע"ש שישב המנהג) וכן כתב שו"ת שבה"ל ח"ח צ"ז אות יד', וע"פ האמור לעיל שיש להקל יותר בשכירות נראה שאין לפקפק במנהג ומ"מ נראה שעדיף לשכור גם מראש העיר או פקידיו.
מסקנה: המנהג כיום להקל לשכור מראש המשטרה, ויש למנהג על מה לסמוך, ובפרט שכתבו הרבה פוסקים להקל מאוד בשכירות היום, ואין לפקפק במנהגם של ישראל, ואם יוכל להדר לעשות עצהי"ט עדיף.