שאלה

האם צריך להניח תפילין שימושא רבה, ואם כן אם מברכים עליו, ומה דעת מרן הרב זצ"ל ?

תשובה

רצוי להניח תפילין דשימושא רבה במנחה, וסדרו כתפילין של רש"י.
לענין ברכה נהגו לברך עליהן
אדם שמוחזק לתלמיד חכם או רב בית הכנסת יכול ללובשם בבית הכנסת, אדם אחר יניחם בצינעה בביתו.

מקורות

כתב בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קז "ואשכחן לרב האיי גאון דס"ל הכי והעיד עליו ראב"ד בהשגות שכך היה נוהג, ועוד שהיה מסדר קדש לימין המניח כדאמרן כי יביאך סמוכה לה בפנים שמע לשמאלו מבחוץ אם שמוע סמוכה לה בפנים, ומשמו של אביו רב שרירא גאון אתמר בהו סימנא תרין שיני"ן דתפלין דאיתנהו בקדש ושמע, ומשמיה דרב האי אמרו בהן סימן ב' דקרי עלייהו הויות אהדדי – פי' תרתי והיה סמוכות באמצע – דהיינו כי יביאך גבי קדש אם שמע גבי שמע כמו שזכרנו.
אבל בשמושא רבא דתפלין נקטי ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא וגרס התם האי מאן דבעי למעבד תפלין וכו' משוי פרשתא דקדש לימיניה וכו' דהינו ימין הכותב היינו ימין המניח, ופשיטא להו התם שסדר הפרשיות בבתים כסדרן בתורה דהויא לה והיה אם שמע לשמאל המניח. והדין שמושא רבא משמייהו דגאונים אתמר שדבריהם דברי קבלה עלייהו כתיב טובה חכמה עם נחלה כי המה ירשו את מורשיהם של רבנן סבוראי והרבה קונדרסין הגיעו אליהם ממהדורא קמא דרב אשי דאית בהו גלויי מלתא למאי דלא אתבריר בגמרא דילן להדיא. אמת שהר"י אל ברצלוני נסתפק על קצת דבריו כמו שהגיה עליהם מיהו הא בכמה הלכאתא גבראתא סמכינן עליה ומבעי לן למיחש ליה…
אמנם רש"י ורמב"ם פליגי עליה דראב"ד בתרתי ושוים לשמושא רבא בחדא ולר"ת בחדא, שהם העמידו הפרשיות בבתים כסדרן בתורה וכבר אמרנו דאינהו נמי משוו לה לפרשת קדש לימין הקורא, והרמב"ם כתב בתשו' הביאה כ"מ דאשתכח כוותיה ע"י חכמים נאמנים בתפלין של רבינו האיי, ויש סמך לסברתם מדברי אגדה שחדשו וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך אלו תפלין שבראש ואמרו שסדרן בתורה כסדרן של ד' אותיות שבשם הגדול והנורא ב"ה", כלומר שתפילין שימושא רבה הם כסדר של רש"י רק מהצד השני.
אמנם המוהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע (בפרי קודש הילולים) כתב עפ"י הרח"ו בשער הקדושה דשיטת שימושא רבא כרש"י ממש, וא"כ יהיה ניתן לברך עליהם. וכן נהגו הספרדים.
וסיים בשו"ת הרמ"ע מפאנו סי' ק"ז "מאד עמקו סתרי תפילין דשמוש"ר וראב"ד בסידורן וכו' והשוגה באהבתן צריך לקדש עצמו הרבה מאד ושתהא דעתו שפלה עליו תמיד באימה ויראה רתת וזיע",
וזה לשון שער הכוונות בדרושי תפילין דרוש ו': "בענין תפילין דר"ת זלה"ה, דע, כי בתחלה מורי ז"ל היה מניח תפילין דרש"י ודר"ת ביחד בשחרית ומתפלל בהם תפלתו, כמו שאמרו ז"ל בפרק הקומץ רבה [צ"ל: עירובין צה, ב] מקום יש בראש להניח שתי זוגות תפילין, ר"ל ביחד, דאילו בזה אחר זה יש מקום לאלף זוגות. ובמנחה לא היה מניח אלא תפילין דר"ת. ואחר כך עשה זוג של תפילין דרש"י כפי סברת שמושא רבא, שהם אצבעים על אצבעים, וחריציהם שקועים עד מקום המעברתא באופן שיהיה כל בית ובית חלוק ומופרד מחבירו, ובעת התפירה היו חוטי הגידין מפסיקין ועוברים בתוך החריצים ממש מעבר לעבר מצד זה לצד זה. והיה משים בבקר שתי זוגות התפילין דרש"י ודר"ת, ובמנחה היה מניח זה הזוג של שמושא רבא. והיה אומר כי אלו התפילין כפי שמושא רבא הם עולים במקום שתי הסברות דרש"י ודר"ת ביחד, כי מוחין דאבא שהם תפילין דר"ת והמוחין דאימא שהם תפילין דרש"י שניהם מתערבים ביחד ונעשים זוג תפילין אחד, וזהו טעם היותם אצבעים על אצבעים כנגד אבא ואימא".
וכתב המחזיק ברכה (אות ח') בשם הרמ"ז ז"ל [בהגהת ספר הכונות כת"י], דהא דעולים דשמושא רבא בשביל שנים, דוקא למנחה, אבל לא לשחרית, יעו"ש, וכן כתב בנהר שלום דף כ"ה ע"א הנדפס מחדש בשאלות חכמי המערב אות ע"ו, ובכה"ח סי' ל"ז ס"ק י', והביאם בספרו קול יעקב סי' כ"ה.
וכן כתב הכה"ח סי' רל"ב ס"ק ה' "וגם היה האר"י ז"ל נזהר מאד להתפלל מנחה בטלית ותפילין… והיה מניחם (שימושא רבה) בתפלת המנחה, והיה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה ותיכף היה מסירם מעל ראשו. שער הכוונות שם. והבאנו דבריו לעיל סימן ל"ז אות יו"ד וסימן ח"י אות י"ב יעו"ש".
וראה בבא"ח פרשת וירא סעי' כ"ג שהביא דברי האר"י הנ"ל ודברי הברכ"י, והוסיף "ואשרי הזוכה ונזהר להתפלל מנחה בתפילין שמושא רבא. ועט"ר הרב אדוני אבי זלה"ה היה נזהר בזה בחודש אלול ועשי"ת. ודע כי הנוהגין להתפלל מנחה בתפילין, לא יניחום במנחת ערב שבת, כי כבר נתנוצץ קדושת שבת שהוא עצמו אות, וכמ"ש רבינו חיד"א במחב"ר סי' כ"ה בשם המקובל מהר"ם פאפיר"ש ז"ל ושומר אמונים ע"ש".
וכתב בעוד יוסף חי ויקהל ח: "וראיתי לעטרת ראשי הרב מור אבי זלה"ה שהיה לובש תפילין על דרך שימושא רבא הנזכר בתפילת המנחה, אך לא היה נוהג בזה כל ימות השנה כולה כי אם דווקא בכל חודש אלול ועשרת ימי תשובה בלבד, וגם בימים אלו היה נוהג בהצנע, שהיה מתפלל עם הציבור בבית הכנסת אך אינו עומד עימהם למטה, אלא היה עומד בעזרת נשים ושם מתפלל בטלית ותפילין בנזכר, ואין הציבור רואים אותו זכר צדיק לברכה ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים".
וכן כתב הכה"ח סי' כ"ה ס"ק ק' " כתב הרב חמדת ימים בפרק ד' דשבת דגם במנחה של ערב שבת יתפלל בציצית ותפילין יעו"ש, וכן כתב משנת חסידים במסכת תוספת שבת פרק א' אות א', ונגיד ומצוה במנהגי ערב שבת יעו"ש. אמנם בספר אור צדיקים להר"מ פאפירש בדיני תפלת המנחה דף כ"ד ע"א כתב וז"ל קבלתי ממורי ז"ל שלא להניח תפילין בערב שבת כי כבר נתנוצץ קדושת שבת עכ"ל, וכן כתב הרב מהר"י אירגאז בסוף ספר שומר אמונים בשו"ת סימן ז' עי"ש, מחזיק ברכה אות ט"ז ובסימן רס"ז אות א', ובספרו קשר גודל סימן ג' אות כ"ח, וחיים שאל חלק א' סימן א', ומראית העין בליקוטים סימן ך' אות ב', וכן כתב יד אהרן במהדורא בתרא סימן ל"א, נוה שלום סימן כ"ו אות ח', עיקרי הד"ט סימן י"א אות ב', וכן כתב הרב המקובל מוהר"י קאפיל ז"ל בסידור תפלתו קול יעקב דף קכ"ט ע"ב משם מוהרמ"ק ז"ל, והביא דבריהם הפתח הדביר סימן כ"ט אות ב' וכתב וכן עיקר. ועיין שערי תשובה בסימן ל"ז אות ג' שכתב דערב שבת לאו דוקא דהוא הדין ערב יום טוב יעו"ש. וכן מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קודשינו ירושלים ת"ו שאין לובשין תפילין בתפלת מנחה של ערב שבת קודש וכן בכל תפלת מנחה של ערב יום טוב רק טלית לבד".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ח סעי' פ"ט "שימושא רבא – תפילין של שמושא רבא, שגודל ריבוען העליון הוא שתי אצבעות על שתי אצבעות דהיינו 4 ס"מ על 4 ס"מ, רצוי להניחן בתפילת מנחה, אך בערב שבת אין להניח שום תפילין בתפילת מנחה". וכתב בהרעה "שימושא רבא – סדר הפרשיות כדברי רש"י, ושער הכוונות כתב שעולה כשתי הסברות (רש"י, ור"ת) ואינו אלא רק בזמן תפילת המנחה".
ואמר מרן הרב שיניח בביתו בצינעה, אל"כ הוא הרב בית הכנסת או מוכר לתלמיד חכם,
ברכה
וכתב הישכיל עבדי שאין לברך על תפילין שימושא רבה, ואמר מרן הרב (https://harav.org/torat-harav/shut-175-pinhas/) שכיון שמסדרים כמו רש"י, ומעלתו כמו רש"י ור"ת נהגו לברך ומברך יש לו על מי לסמוך.
העולה
רצוי להניח תפילין דשימושא רבה במנחה, וסדרו כתפילין של רש"י.
לענין ברכה נהגו לברך עליהן
אדם שמוחזק לתלמיד חכם או רב בית הכנסת יכול ללובשם בבית הכנסת, אדם אחר יניחם בצינעה בביתו.