שאלה
האם יש עניין מיוחד לכתוב תפילין מתחילה עם סופר שכותב אותו במיוחד בשבילי כמו ספר תורה?
תשובה
ראה בגוף התשובה שלאור המבואר שם נראה שאין עניין למנות שליח על כתיבת תפילין, והעיקר שיכתבו ע"י סופר ירא שמים. כהלכה.
מקורות
כתוב בפסוק, 'וקשרתם לאות על ידך והיו וכו' וכתבתם כל מזזות ביתך ובשעריך'.
אם נעיין במקרא, הרי שמצוות תפילין הוא מעשה ההנחה, וקשרתם וכו'. לעומת זה במזוזה נאמר 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'.
ויש לדון האם יש כאן בה' מזוזה שתי מצוות, מצוות כתיבה וגם קביעתה או שהעיקר לקבוע אותה. שכן קיי"ל שמצוות תפילין קודמת למצוות מזוזה עיין רמ"א יו"ד סי' רפה. שזו היא מצווה שבגוף וזו מצוה שקשורה לבית, 'מצות הדר'. ומי שאין לו בית אינו מצווה עליה.
נפסק ביו"ד סי' רפ"ה סעי' א; "מצות עשה לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו וכו".
יש לדון אם יש כאן ראיה לומר שישנן ב' מצוות. ובמיוחד שמילת 'וכתבתם' באה כבר ללמדנו על כתיבה כסדר במזוזה.
אולם ההבדל שיש בין כתיבת ספר תורה לכתיבת מזוזה או תפילין (אם נאמר שיש מצוה בכתיבת המזוזה גם בפני עצמו) הוא שבעניין כתיבת ס"ת נאמר מפורש בתורה ' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת'. שכל אחד יכתוב לעצמו ס"ת, וכמו שפסקו הרא"ש (שם מנחות) והרמב"ם (פ"ז מהלכות ס"ת).
אם משום מסורת הדורות, מנחות דף ל. אמר רב גידל אמר רב 'כתבו (הס"ת) מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני'. אם משום אמצעי ללימוד, פסקי הרא"ש.
יוצא לן שאין לנו גילוי בפסוקים על מצוות כתיבת תפילין או מזוזה כמצוה בפני עצמה כמו בס"ת לפי הרמב"ם אלא כהכשר מצוה.
ויראה לדון בעניין 'מצוה בו יותר מבשלוחו' האם שייך גם בדבר שהוא רק הכשר מצוה או דווקא בעושה את גוף המצוה.
מקור הסוגיא הוא בקידושין (דף מא.) משם לכאורה מדובר על גוף המצוה של 'קידושי אשה' שעדיף שיעשה הוא מאשר שלוחו.
אלא שאם נראה את מקורות הגמ', הרי הם מעשיות חז"ל שהיו טורחים בעצמם להכנת צורכי שבת, שהוא לכאו' 'הכשר מצוה'.
ויעויין בביאו"ה או"ח סי' ר"נ (ד"ה ישתדל) שלכאו' זהו שהביא את הרמב"ם לפסוק שהוא חיוב גמור דא"כ איך מבטלי רבנן לימוד תורה לדבר זה.
מכאן שאין 'הכשר מצוה' בכלל 'מצוה בו יותר מבשלוחו' והוא אינו 'מצוה' .
אולם השו"ע לא אחז כהרמב"ם וכתב 'ואפילו יש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו וכו'.
שלכאו' אף בדבר שהוא רק 'הכשר מצוה' ישנו עניין זה של 'מצוה בו'.
[ולא הבנתי למה לא הביאו ראיה מהפסוק 'והכינו את אשר יביאו' שההכנות לשבת מדאו', וצ"ב]
ובמשנ"ב שם ס"ק ג שכלל זה של "מצוה בו יותר מבשלוחו נאמר בכל המצוות [מלבד מצוות השבת אבידה בת"ח כשאינה לפי כבודו שאינו ניכר שהוא עסוק במצוה, בביאו"ה שם].
לפ"ז יש אכן עניין שכל אדם יכתוב את המזוזות שלו או את התפילין שלו וכדו'.
אלא שבטעם 'מצוה בו' דנו הפוסקים האם הכוונה שהוא 'מצוה כפשוטו' או שהוא מקבל שכר יותר מאשר ע"י שליח (רש"י שם בקידושין) או שהעניין הוא שבלא"ה "נראה כמתעצל במצוה", ו"מחזי כמזלזל במצוה שאינה חשובה בעיניו כל כך לילך הוא בעצמו לעשותה", שו"ת רב פעלים (יו"ד ח"ב סי' לה) בשם החיד"א.
לפי דברי הרב פעלים במקרה שאין זלזול בעשיית המצווה ע"י שליח אין כאן עניין 'במצוה בו'.
לכן בכתיבת ס"ת, תפילין ומזוזות בוודאי שעדיף שיכתבו כהוגן ע"י סופרי סת"ם מומחים מאשר אנשים שאינם שאינם יודעים שאין בכך זלזול, וההפך הוא הנכון(שיש בזה זלזול אם יכתבו הם ולא המומחים).
לאור הנ"ל נראה שאין עניין למנות שליח על כתיבת תפילין, והעיקר שיכתבו ע"י סופר ירא שמים כהלכה.