שאלה
בחופה ההורים של הכלה רוצים לשבת תחת החופה אם יש בזה בעיה אחד מהם חולה ולכן הוא מבקש שכל ההורים גם של החתן שהם מתחת החופה ישבו כדי שלא ירגישו ביזיון. האם זה בסדר?
תשובה
חולה יכול לשבת בשעת החופה, וכן מצוה על שאר ההורים לשבת עמו כדי שלא לביישו, ומ"מ אם יוכל החולה לעמוד לפחות בז' ברכות, יעמדו כולם, ואם גם בברכת האירוסין עדיף טפי.
מקורות
הנה שאלה זו שייכת בחופה רק בזמן הברכות, אך בשעת קריאת הכתובה או השירים כדומה אין שאלה כלל שאין דין לעמוד ובוודאי מותר לשבת.
המנהג לעמוד בשעת אמירת הברכות מקורו באורחות חיים (הל קידושין) "שנהגו בכל מקומותינו שעומדין העם על רגליהם בשעה שמברכין לחתן ברכת נישואין ." שלומר שכל הקהל נהגו לעמוד בזמן הברכות בחופה.
ובכנה"ג הגהות הטור אבה"ע סב' אות ב' נתן טעם לזה וז"ל "מנהג קושטאנדינא וארץ המערב לעמוד כל העם בשעת ברכת חתנים ז' ברכות, ויראה הטעם לכבוד החתן והכלה דהם עומדים והחתן דומה למלך, ושמעתי דבשאלוניקי… והנהגתי את עצמי לקום, וגם כל העומדים שם בראותי שאני קמתי על רגלי הם ג"כ על עמדם עמדו וכו', ושוב הגיד לי אחד מן החכמים שבספר הפליאה כתוב שיש לעמוד בשעה שמברכין לכלה ומן הטעם שכתבתי, ומעתה העיוורים יביטו לראות שהמנהג הזה מימי קדם", עכ"ל, הא לנו שמאוד הקפיד על מנהג העמידה.
עוד טעמים מצאנו לעמוד בשעת הברכות בשו"ת האלף לך שלמה סי' קט"ו (חלק אבה"ע) שכתב וז"ל "הנה מצאתי בתיקוני זוהר (תיקון י') שכל העולם חייבין לעמוד עם החתן והכלה כשמברכין שבע ברכות תחת החופה", וז"ל תיקוני הזוהר "והא אינון בחופה צריכין עמא קדישא למיקם בעמידה קדם חתן וכלה עם החזן לברכא לון בשבע ברכאן, ובספר תושע יהודה דף ק"א ע"ג, כתב הטעם שהקהל עומדים על רגליהם בברכת חתנים, על פי מה שכתב בזוה"ק פרשת תרומה דקס"ט ע"ה, שצריך לעשות חופה נאה לכבוד כלה עילאה היא השכינה שבאה לשם, וכיון שכן חייבים לקום משום כבוד השכינה שנגלית בשעת החופה.
ועוד טעם מצינו בספר דרכי נועם (סימן ד') שכיון שצריך עשרה ממילא חשיב כבר שבקדושה שצריך לעמוד בו (אף שיש לעיין בטעם זה מהא שבקריאת התורה אי"צ לעמוד אע"פ שהוא דבר שבקדושה, ובפרט למנהג הספרדים שאין עומדין בשעת הקדיש, וצ"ע), וטעם נוסף הובא באוצר הפוסקים (אבה"ע סב' סעיף ב') שכיון שהחתן וכלה מקיימים מצוה, לכן יש לעמוד מפניהם, כמו שמצינו בביכורים שבעלי אומנויות היו קמים מפני המביאים ביכורים לירושלים (ע"פ הכנה"ג יו"ד סי' רסה').
ובחינא וחסדא (עמ"ס כתובות) ח"א בהשמטות דף ל"ז ג' כתב דמה שקמים בשעת ז' ברכות הוא כמ"ש בכנה"ג הנ"ל, משום כבוד החתן דיש לו דין מלך, והשתא אתי שפיר מה שאין קמים בשעת ברכת אירוסין, משום דבו בפרק עדיין אין לו דין מלך, ע"כ, מדבריו מבואר שאין צריך לעמוד בברכת אירוסין.
אמנם בשו"ת רמ"ע מפאנו (סי' ק"ב שאלה ז'), משמע שרק המברך צריך לעמוד, שכך כתב וז"ל "חבילות גדולות של מצוות שנהגו העם לברך עליהן מעומד, כגון אירוסין ונישואין מילה ופדיון הבן קביעת מזוזה ושחיטה ורבות כאלה, ומנהגן של ישראל תורה היא", עכ"ל, (אם כי מדבריו לא מבואר שהקהל עומדים אלא רק המברך).
מכל הנ"ל מבואר שיש לעמוד בשעת הז' ברכות וכ"כ בסידור בית עובד (דיני ברכת חתנים אות י"א) דנתפשט המנהג לעמוד בשעת ברכת חתנים בכל המקומות (ועיין עוד אריכות בזה בשו"ת דברי בניהו חלק לה' תשובה צ"ג).
אך עם כלך זה לא מצאנו את המנהג מוזכר בשו"ע ורמ"א, והרבה פוסקים לא הזכירוהו כלל, ובכללם נושאי כליו של השו"ע משמע שאין חיוב לעמוד בעת הברכות, וכן בחו"ל המנהג בהרבה מקומות לשבת בזמן הברכות, וכן כתב בים הגדול (שו"ת סי' ע"ב) שמצד הדין אין חיוב לעמוד בשעת ברכת חתנים (עי"ש בדבריו שרצה למנוע מנהג העמידה בגלל עירבוביא של אנשים ונשים). ולכן נראה שאמנם נכון הדבר לעמוד כמבואר לעיל, אך במקום צורך ודאי שיש להקל בזה שמי שחולה שיוכל לשבת ולא לעמוד, וא"כ אם יבייש אותו שרק הוא יושב לכאורה קיימת מצוה על ההורים האחרים לשבת ג"כ מצד ואהבת לרעך כמוך, ואם יוכלו לעמוד כולם רק בשבע ברכות מה טוב, ואם גם יוכלו בברכת האירוסין עדיף טפי.
מסקנא: חולה יכול לשבת בשעת החופה, וכן מצוה על שאר ההורים לשבת עמו כדי שלא לביישו, ומ"מ אם יוכל החולה לעמוד לפחות בז' ברכות, יעמדו כולם, ואם גם בברכת האירוסין עדיף טפי.