שאלה

בתקופת החורף שאומרים ברך עלינו בעמידה, מי שטעה והתחיל ברכת ברכנו אבל רק הספיק לומר ברכנו השם אלוקינו ולא יותר ונזכר שצריך לומר ברך עלינו, איך יתקן עכשיו? האם ימשיך במילים …את השנה הזאת כלשון ברכת ברך עלינו או שיתקן ממש מתחילת הברכה ויאמר גם את המילים ברך עלינו? נ"מ שיצטרך שוב לומר את שם השם אם יתחיל מהמילים ברך עלינו אבל מאידך גיסא אם ימשיך מהמילים "את השנה הזאת " יוצא שאמר "ברכנו השם אלוקינו את השנה הזאת " והרי זה לא הנוסח של הברכה ואולי נחשב כמשנה ממטבע שטבעו חכמים.
במילים אחרות האם רק השינוי בין המילה ברכנו לבין המילים ברך עלינו נחשב לשינוי מטבע ומפני זה יהיה עדיף לומר כדבעי ברך עלינו מהתחלה הגם שיצטרך שוב לומר שם שמים?

תשובה

אם טעה בברכת השנים בימות החורף והתחיל בטעות ברכת "ברכנו":
• אם אמר רק מילת "ברכנו", יתחיל עוד פעם מתחילה ברכת ברך עלינו,
• אם כבר אמר "ברכנו ה׳ אלוקינו", כיון שכבר הזכיר שם ה' עליו להמשיך באת השנה הזאת.
• אבל אם נזכר רק בסוף הברכה, יחזור לתחלת ברך עלינו.
ועצה טובה כדי לצאת ידי כל הדעות, בכל אופן שכבר הזכיר שם ה׳,עליו להמשיך לומר "וברך עלינו את השנה וכו׳."

מקורות

נקדים ההלכות של ברכת השנים לנוהגים לומר ברך עלינו כל השנה, ובימות החמה אומרים ותן ברכה, ובימות הגשמים אומרים ותן טל ומטר. באו״ח (סי׳ קי״ז סעיף ד׳) כתב השו״ע, שאם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו.
במשנה ברורה (שם ס״ק ט״ו) איתא, שאם נזכר שטעה קודם שסיים הברכה של ברכת השנים, יאמר במקום שנזכר " ותן טל ומטר" וממשיך ממקום שאחז לפני זה. (אבל אם רק נזכר קודם שסיים הברכה, יאמר "ותן טל ומטר" ויחזור ויאמר וברך שנתנו כשנים הטובות, שיהא מעין החתימה סמוך לחתימה).
אבל מסיק המשנה ברורה, שטוב יותר שבכל אופן יחזור ל"ותן טל ומטר" וימשיך כסדר הרגיל (ושבענו מטובה וכו').
(ובביה״ל בסי׳ קי״ד סעיף ו׳ ד״ה במקום שנזכר כתב, שהשלחן שלמה מיקל כדעה ראשונה כאן, שימשיך ממקום שאחז לפני זה, והפמ״ג החמיר שצריך לחזור ל"ותן טל ומטר" בכל אופן.)

אבל הנידון כאן הוא במי שנוהג לומר בימות החמה ברכנו, וטעה בימות החורף והתחיל ברכנו ונזכר תוך הברכה, לכאורה אינו ממש דומה להנ״ל, דכאן הוא בגדר מה שכתב הרמב״ם (הל׳ קריאת שמע פ״א) ״כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע.״ ויש לעיין האם פירוש של "כל המשנה" כפשוטו, שאסור לשנות בכלל בנוסח הברכות ואם שינה צריך לחזור, ולכן צריך לחזור לתחילת ברך עלינו כיון ששינה מלשון ברך עלינו לברכנו, או, שלאו דווקא בכל שינוי צריך לחזור ולכן על שינוי קטן כזה אין צריך לחזור?
בסי׳ ס״ח ס״ק א׳ המשנה ברורה מביא דברי הרמב״ם, ומוסיף לזה את דברי הכסף משנה, שאינו צריך לחזור אלא דווקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח, או שחתם בברכה שלא תקנו לחתום, אבל אם שינה את נוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש, אלא שאמר בנוסח אחר באותו ענין של הברכה, אפילו חיסר כמה תבות יצא בדיעבד. וכן פסק המג״א (סי׳ קפ״ז ס״ק א׳).
ולכן במקום שטעה והתחיל ברכנו, אם עדיין לא אמר שם ה׳, יחזור לברך עלינו (שרק יוצא בדיעבד אפילו בשינוי זה), אבל אם כבר אמר שם ה׳, לכאורה ימשיך בנוסח של ברך עלינו, ואין עליו לחזור לתחילת הברכה ונמצא שמזכיר שם ה׳ לבטלה, כיון שרק שינה בנוסח הברכה, ובזה אין צריך לחזור.

אבל אם נזכר בסוף הברכה של ברכנו, בזה יש יותר לעיין, האם לחזור לתחילת ברך עלינו, או רק לומר ותן טל ומטר ולהמשיך משם, דמצד אחד רק שינה בנוסח הברכה, אבל מצד שני אין זה חיסר כמה תבות, אלא שינוי בכל נוסח הברכה? ושמעתי בשם מרן הרב זצ״ל שצריך לחזור לתחילת הברכה. (וכעין זה ראיתי מה שנהוג ברוב מתפללי נוסח ספרד ע"פ האריז"ל, שאומרים ברך עלינו כל השנה, ואין אומרים בקיץ ברכנו כמנהג האריז"ל, דשינוי גדול כזה אין עושין.)

אבל ראיתי בשם הרב מאזוז שליט״א, שיאמר בכל אופן שכבר הזכיר שם ה' בנוסח הזה: "וברך עלינו את השנה הזאת וכו׳" שיראה כהמשך, ואין צריך להזכיר שם ה׳ עוד פעם בכל אופן, ובזה יצא גם הנוסח לכתחילה של ברך עלינו.

למסקנה:

אם טעה בברכת השנים בימות החורף והתחיל בטעות ברכת "ברכנו":
• אם אמר רק מילת "ברכנו", יתחיל עוד פעם מתחילה ברכת ברך עלינו,
• אם כבר אמר "ברכנו ה׳ אלוקינו", כיון שכבר הזכיר שם ה' עליו להמשיך באת השנה הזאת.
• אבל אם נזכר רק בסוף הברכה, יחזור לתחלת ברך עלינו.
ועצה טובה כדי לצאת ידי כל הדעות, בכל אופן שכבר הזכיר שם ה׳,עליו להמשיך לומר "וברך עלינו את השנה וכו׳."