שאלה

נשאלתי ע״י כמה אנשים בנוגע לאיש או אישה שמדליקים נרות חנוכה גם בעבודה וגם כשחוזרים מאוחר יותר בבית האם מברכים על כל הדלקה או שמברכים רק על האחד מהן?
ואם כן על איזה?

תשובה

יש להקפיד להדליק נרות בזמן ולכתחילה יכול להדליק עד חצי שעה, ואפי' אין אף אחד איתו בבית. [וראה בכה"ח בס"ק ד' בשער הציון אות י"ד].
לא הספיק להדליק בזמנה
לספרדים ואשכנזים מדליקים כל זמן שיש עוד אחד מבני הבית ערים, ואם הם ישנים יעיר אותם כדי שיוכל לברך, ואם אין יכול להדליק במקום שבני הרחוב יראו משם, כל זמן שיש אנשים ברחוב.
לתמנים (שהולכים כרמב"ם) והנוהגים כגר"א – מי שנמצא בבית ידליק בזמנה, ואם אין שם עוד אדם ויכול להדליק רק לאחר חצי שעה מזמן ההדלקה ידליקו בלי ברכה.
לעניין הדלקה בזום הגר"א וויס כתב שאין לסמוך על זה במדליק שלא בזמנה, וכן נראה.

מקורות

כתוב בגמ' שבת (דף כ"א ע"ב) "מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" וביארה הגמ' שדין זה נאמר בשני אופנים או "דאי לא אדליק – מדליק. ואי נמי: לשיעורה. עד שתכלה רגל מן השוק, – ועד כמה? – אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עד דכליא ריגלא דתרמודאי". וכתבו הרי"ף (ט.) והרא"ש (סי' ג) דשיעור שתכלה רגל מן השוק הוא כמו חצי שעה. וא"כ יוצא שלתי' הראשון של הגמ' אם לא הדליק בתוך חצי שעה לא יכול להדליק יותר ולתי' השני ששיעור זה הוא כדי לדעת כמה שמן צריך להניח בכוסיות א"כ יכול להדליק כל הלילה.
ובדבר זה מצאנו מחלוקת שכתב הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ד ה"ה) שאם לא הדליק בתוך חצי שעה שוב לאחר חצי שעה אי אפשר להדליק, וז"ל "אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק".
ומהרא"ש (שם) ותוס' בשם ר"י פורת (שם ד"ה דאי לא) משמע שיש להחמיר כשני התירוצים אבל בדיעבד יש להדליק מספק שמא השיעור נאמר רק לגבי השמן וכתי' השני של הגמ'. דעת הטור (סי' תער"ב) שלמעשה פוסקים כתי' השני ולכן יכול להדליק כל הלילה.
כתב השו"ע סימן תרעב סעי' א' "אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, לא מאחרים ולא מקדימים".
ובסעי' ב' כתב "שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא; הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור, וכו' ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה; ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין".
ומיהו כתב הגר"א שהשו"ע פסק כתי' הר"י פורת שהטעם שמדליקים כל הלילה הוא מצד ספק וא"כ יהיה ספק ברכות להקל ובזה יסתדר הגהת הרמ"א ומכל מקום לפ"ז צריך להיות ספק ברכות להקל ולא יברכו וא"כ אמאי סתם השו"ע.
והתוספות (שם) בשם ר"י כתבו שעכשיו שמדליקים בבית א"צ לדקדק בזמן שנתנו חז"ל וכתב בספר המצוות ומ"מ נכון להדליק בעוד בני הבית נעורין, (מלשון זה משמע שאינו מעכב וכן דייק בחמד משה והביאו בשער הציון ס"ק י"ז וכתב עליו שם "וספק ברכות להקל, ומכל מקום מי שרוצה לנהוג כוותיה אין מוחין בידו". וכן כתב הכה"ח בס"ק כ"ו אלא צריך שיהיו שנים נעורים). וכן כתב הטור רק שכתב שמכל מקום שלא נתבטל הטעם של פרסומי ניסא שגם בזמנינו ניכר כשהדלת פתוחה.
וכתב המשנ"ב ס"ק יא "עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה".
וכתב בשער הציון ס"ק יז "מגן אברהם ודרך החיים וחיי אדם. ובספר חמד משה האריך בזה ודעתו דאם שכח או נאנס ולא הדליק עד שישנו כולם יקיץ ב' או ג' מהם וידליק, ואם אי אפשר להקיצם, מכל מקום ידליק ויברך, דלפי דברי המגן אברהם אם יהיה אדם במקום שאין איש אף מאנשי הבית שם ידליק בלא ברכה, ולא ראינו זה בפוסקים, ואדרבה השלטי גבורים כתב בשם ריא"ז דאף אם הוא בין הנכרים לבדו צריך להדליק, ומשמע מדכתב כן בפשיטות, שידליק בברכה, אלא ודאי דאם יכול לפרסם ההדלקה בפני רבים יותר עדיף, אבל אי ליכא אנשים, בשביל זה לא יבטל המצוה, כן נראה לי וכן נוהגין העולם, עד כאן לשונו, וספק ברכות להקל, ומכל מקום מי שרוצה לנהוג כוותיה אין מוחין בידו".
ב
וכתב הרמ"א " י"א שבזמן הזה שמדליקין בפנים א"צ ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (ד"ע וטור בשם תוספות), ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה".
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ו "ומשמע מסתמיות דברי השלחן ערוך דמברך גם כן, וכן כתב מגן אברהם ס"ק ו' והחמד משה אות ג'. אכן מה שכתב שם המגן אברהם דבבית יוסף כתוב דהוי ספיקא דדינא וכו', כתב עליו החמד משה שם דלא דק דהבית יוסף כתב כן על פי דברי התוספות, אבל דעת שאר הפוסקים דבזמן הזה דמדליקין בפנים אין לחוש מתי ידליק כיון דליכא היכרא אלא לבני הבית, ולכן סתם השלחן ערוך וכתב שמדליק והולך כל הלילה והיינו בברכה יעו"ש. מיהו רש"ל בתשובה סימן פ"ה כתב דלא ידליק רק עד חצות, אבל הפרי חדש כתב להשיג על דברי רש"ל הנז' וכתב דהעיקר כפסק השלחן ערוך, ולענין ברכה שקיל וטרי ומסיק דלדידן שההיכר הוא לבני הבית ליכא קפידא ויש לו להדליק בברכה עד שיעלה עמוד השחר יעו"ש. וכן כתב המחזיק ברכה אות ב' להוכיח מדברי המאירי דאי לא אדליק מדליק כל הלילה בברכה וכדברי הפרי חדש יעו"ש. ובהגהות מיימוניות כתב יש להדליק כל זמן שבני הבית נעורים אפילו עד עמוד השחר, והביא דבריו המגן אברהם שם וכתב וכן נראה להורות אבל אם ישנים אין לברך עליהם עכ"ל. והחמד משה שם כתב דאם לא הדליק עד שישנו כולם יקיץ שנים או שלשה מהם וידליק, ואם אי אפשר להקיצם מכל מקום ידליק ויברך דלא כמגן אברהם יעו"ש. אבל האליה רבה אות ג' כתב כדברי מגן אברהם דאם ישנים ידליק בלא ברכה. וכן פסק חיי אדם כלל קנ"ד אות י"ט, דרך החיים אות ב', בן איש חי פרשת וישב אות ז', משנה ברורה אות י"א. וכתב בן איש חי שם דדי בשנים נעורים".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי הלכות חגים פנ"ח סעי' נ"ח "עבר זמן ההדלקה יכול להדליק בברכה רק אם אחד מבני הבית ער, ואם אין מישהו אחר עמו – ידליק בלא ברכה. אמנם אם מדליק בפתח ביתו או בחלון הסמוך לרחוב, וחלון ביתו בתוך עשרה מטר מהכביש, ויש שם עוברים ושבים יכול להדליק בברכה עד עמוד השחר"
והוסיף בהערה "אחרונים, ולדעת הרמב"ם אין להדליק אחר חצי שעה אף בלא ברכה ולדעת הגר"א ידליק בלא ברכה – ועיין ב"י מש"כ על הטור שלא היה צריך להעמיד את הרמב"ם והרא"ש כחולקים, ובדברי הבא"ח צ"ל שלא חשש לסב"ל כיון שכך היה המנהג, ועיין מ"ב ס"ק י"א, כה"ח ס"ק כ"ו משם פר"ח לענין ברכה, וכן מחבר ס"ק ב' ומשמע לדעתו שכך היה המנהג, ועיין ברמ"א שאף המדליקים בפנים, לכתחילה יש להם לחוש ל"עד שתכלה רגל"".
וכתב עוד (שם) "ואם אין מישהו אחר עמו – ידליק בלא ברכה" כלומר מצד ספק ידליק אבל בלי ברכה כי ספק ברכות להקל.
ג
וכתב הכה"ח בס"ק ד' "ומיד כשהתחיל זמנה אין לו לא לאכול ולא ללמוד עד שידליק, ואם התחיל פוסק. רש"ל בתשובה סימן פ"ה, ב"ח, כנסת הגדולה בהגהות הטור, עולת שבת, מגן אברהם ס"ק ה', פרי חדש, אליה רבה אות א', חיי אדם שם אות ך', בן איש חי שם, משנה ברורה אות יו"ד. והמחצית השקל ס"ק ה' כתב דחצי שעה קודם אסור לאכול כמ"ש סימן רל"ב יעו"ש, וכן כתב דרך החיים אות א', משנה ברורה בשער הציון אות י"ד".
העולה
יש להקפיד להדליק נרות בזמן ולכתחילה יכול להדליק עד חצי שעה, ואפי' אין אף אחד איתו בבית. [וראה בכה"ח בס"ק ד' בשער הציון אות י"ד].
לא הספיק להדליק בזמנה
לספרדים ואשכנזים מדליקים כל זמן שיש עוד אחד מבני הבית ערים, ואם הם ישנים יעיר אותם כדי שיוכל לברך, ואם אין יכול להדליק במקום שבני הרחוב יראו משם, כל זמן שיש אנשים ברחוב.
לתמנים (שהולכים כרמב"ם) והנוהגים כגר"א – מי שנמצא בבית ידליק בזמנה, ואם אין שם עוד אדם ויכול להדליק רק לאחר חצי שעה מזמן ההדלקה ידליקו בלי ברכה.
לעניין הדלקה בזום הגר"א וויס כתב שאין לסמוך על זה במדליק שלא בזמנה, וכן נראה.