שאלה

בקהילה בחו"ל מלמדים את הכלות שבימי נדה אפשר לשון במטה אחד עם כרית באמצע. האם יש שיטה כזאת? לכתחילה? 

תשובה

יש מקור לדין שאפשר לישון במיטה אחת ע"י הפסק כרית – אכן יש שיטה הסוברת כן, אך להלכה אינו מועיל (אפי' בדיעבד) וצריך שהמיטות עצמן יהיו מופרדות זו מזו.
שיעור הרחקת המיטות בימי נידתה –
לכתחילה רצוי להרחיק אמה בין המיטות (שהוא שיעור הושטת היד) ובדיעבד וכן מעיקר הדין ובפרט במקום הצר מהכיל אפשר להרחיק באופן שלא יגעו הכרים והכסתות זב"ז (כ10 ס"מ בשופי).
דינים נוספים:
זוג הרוכש רהיטים לביתו, בבואם לרכוש מיטות לחדר השינה יזהרו ביותר לבחור מיטות נפרדות ולא מיטה אחת גדולה, שאין זה ע"פ ההלכה כאמור.

מקורות

בשו"ע (יו"ד, סי' קצה, ס"ה) פסק וז"ל, לא ישב במטה המיוחדת לה, אפילו שלא בפניה, עכ"ל וכתב הרמ"א בהגה וז"ל, ואסור לישב על ספסל ארוך שמתנדדת ואינה מחוברת לכותל, כשאשתו נדה יושבת עליו (מרדכי פרק קמא דשבת בשם צפנת פענח בשם רש"י). ויש מתירים כשאדם אחר מפסיק ויושב ביניהן (אגודה פרק התינוקת ותרומת הדשן סימן רנ"א). וכן לא ילך עם אשתו בעגלה אחת או בספינה אחת, אם הולך רק דרך טיול כגון לגנות ופרדסים וכיוצא בזה, אבל אם הולך מעיר לעיר לצרכיו, מותר אף על פי שהוא ואשתו הם לבדן, ובלבד שישבו בדרך שלא יגעו זה בזה (כל זה בתרומת הדשן סימן רנ"א), עכ"ל.
ובפוסקים ישנם שחלקו על דברי השו"ע שכתב 'לא ישב' משמע שלא רק שינה במיטה אחת אסור, אלא גם ישיבה.
בש"ך (שם, סק"י) הביא את דברי הב"ח שכתב דדוקא לשכב שם ולישן כשפושט בגדיו הוא דאסור אבל ישיבה בעלמא כשהוא לבוש בגדיו אין בו איסור אפי' בפניה, עכ"ד.
ובט"ז (סק"ז) חלק על דברי הב"ח וכתב כהשו"ע דאפילו ישיבה בעלמא בלא שכיבה נמי אסור ודלא כהב"ח  וכתב: 'ונראה דכ"ש הוא שהיא לא תישן במטה שלו דיש טפי הרהור בשכבה ובקומה אבל ישיבה בעלמא מותר לה על מטה שלו דהיא לא מרגלא ליה' ע"כ.
שינה במיטה אחת במצעים נפרדים
ולנידון השאלה, נראה מדברי הפוסקים, שצריך שהמיטות עצמן יהיו נפרדות, ולא מהני שמניחין כר בניהם. או שישנים במצעים נפרדים.
כך מובא בספר ערוך השולחן (סי' קצה, סט"ז) זה לשונו: לא יישן עמה במטה אפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזו ואפילו יש לכל אחד מצע בפ"ע ואפילו אם שוכבים בשני מיטות אם המיטות נוגעות זו בזו אסור וצריך הפסק ביניהם אבל כשהמיטות מובדלים זה מזה מותר בחדר אחד דייחוד התירה התורה בנדה כמ"ש ריש סי' זה ואפילו שני המיטות מסובבים בוילון שקורץ פאר"היינג מותר ואדרבא דחז"ל אמרו בעירובין [סג:] כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה עליו הכתוב אומר נשי עמי תגרשון מבית תעגוניה [מיכה ב] וכו' עכ"ל.
(ועיי"ש בסי"ז שהביא דין נוסף במיטות שמחוברות לכותל מעץ או מאבן, דהעיקר שיהיה הפסקים בין מקום למקום, וכפי שהסביר דבריו החכמת אדם סי' קטז, ס"ה שבאורך מותר שיהיו מחוברים אך ברוחב, בלא הפסק אין להתי)
ומבואר שעיקר האיסור הוא שלא יגעו המיטות זה בזה, והמצעים אינם קובעים את ההפסק. ונראה שאף אם יניחו כריות לכל אורך המיטה אם המיטה מחוברת אסור.
וזוג הרוכש רהיטים לביתו, בבואם לרכוש מיטות לחדר השינה יזהרו ביותר לבחור מיטות נפרדות ולא מיטה אחת גדולה, שאין זה ע"פ ההלכה כאמור.
מרן הגר"מ אליהו זצוק"ל (דרכי טהרה פ"ה, סל"ו) כתב וז"ל, מותר לבעל לשכב על מטתו אפילו כשהמיטות מחוברות, אך אין לו לשכב על מיטתו כשאישתו שוכבת במיטה השניה, עד שיפריד את המיטות, עכ"ל.
ומבואר מדבריו שאין כל היתר לישון על מיטה אחת, והמיטות עצמם צריכות להיות מופסקות אחת מהשניה, ואז מותר.
אם יש מקום להתיר בשעת הדחק – מיטה אחת שאינה נפרדת
והנה כיום מצוי פעמים רבות שאדם מגיע להתארח בבית מלון, והמיטה היא מיטה אחת, ונשאלת השאלה האם יכולים להניח כרית באמצע להיכר ויתירו עי"ז.
והנה למרות שמצאנו בתשב"ץ (ח"ג סי' נח, אות ו) שכתב שבמיטה שאינה מיוחדת לה והיה רחבה ביותר שאינם מתקרבים זה לזה, אין איסור כאשר לכ"א יש מצע בפני עצמו. ועיין לחיד"א (שיו"ב סקט"ז) שביאר את דבריו שמיירי כשהמיטה רחבה עד כדי שאינם מתקרבים זה לזה.
מכל מקום הדברים נדחים מדברי המרדכי (פ"ק דשבת סי' רלח) שהביא את שיטת מהר"ם הסובר שאפי' שינה בשתי מיטות שרגלי האחת נוגעת בחברתה, יש לאסור כאשר אין הפסק בניהם, ובבית יוסף (סי' קצה) הובאו דברי המרדכי בשם מהר"ם, וכתב שזה שלא כדברי התשב"ץ הנז' שהביאו רבינו ירוחם (נכ"ו ח"ד רכד:).
וכן סתם בשו"ע (שם, ס"ו) ז"ל: 'לא ישן עמה במיטה אפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזה' ע"כ. ולא הביא את התירו של התשב"ץ כשהמיטה רחבה וישנים כ"א במצעו, משמע שלא ס"ל לשו"ע היתר זה, ולכן יש לומר שאף בשעת הדחק אין להתיר, ואם אדם נקלע למצב כזה כאמור, יחפשו מיטה אחרת, או עצה אחרת שלא ישנו במיטה אחת, ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.
ושו"ר שכן הובא בשו"ת שבט הלוי (שיעורים נידה, סי' קצה, ס"ו סק"א) וכתב שאף אם יניחו בניהם תינוק אין להתיר, עכ"ד.
מיטה המחוברת בקרש באורך
עיין בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ה סי' קז) שכתב שמיטות נפרדות הרחוקות ברחבן זו מזו, אך בראשן קיים קרש המחברן זו לזו, אינן נחשבות למיטה אחת.
שיעור הרחקת המיטות
שלא יגעו המצעים זב"ז
בדרכי תשובה (ס"ק לג) הביא בשם ספר קב הישר שכתב בשם האר"י שיעור הרחקת המיטות צריך להיות באופן שלא יגיעו הכרים והכסתות זה בזה.
כל שהוא
אומנם בספר מקור חיים (אות לג) לר"ש קלוגר כתב, שסגי בהפרש כל שהוא בין המיטות, ולמד כן מלשון המרדכי הנ"ל שכתב 'צריך להזהר כשיש ב' מיטות ורגלי האחת נוגעת בחברתה' משמע שהעיקר שלא יגעו זב"ז. ובפת"ש (סם סק"יא) הביא את דבריו של המק"ח שהשיעור מעיקר הדין הוא במשהו.
אמה
ובספר טהרת ישראל (סי' קצה, סכ"ו) כתב, שצריך שירחיקו בשיעור שלא יוכלו ליגע זב"ז כדי שיעור הושטת היד מהמיטה.
ונראה ששיעורו כדי 'אמה' לשיטתו.
וכך הובא בספר 'אוצר ההרחקות' (פכ"ג סי"ז בעיוני חמד) שמקור שיעור אמה שהוא לשיעור חזו"א קצת פחות מ -60 ס"מ ולשיעור הגר"ח נאה הוא 48 ס"מ – נתקן בשעת האסיפה הגדולה בלבוב שהתקינו שיהיו מרחיקין את המיטות בשיעור אמה בין מיטה למיטה, ומקור הדין שיש להרחיק אמה הובא בקונ' מחניך קדוש בשם דרשת הגאה"ק האדמו"ר מבעלז זצ"ל בש"ק פרשת שמות תרצ"ז.
וכן הובא בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תקג) ששיעור ההרחקה הוא אמה.
אולם בספר שבט הלוי (שם ס"ו סק"ב) הביא את כל השיטות הנז' וכתב שמהנסיון נראה שלא סגי בהפרש כל שהוא, שאף שע"י כך יש היכר שלא יבואו לידי נגיעה מכל מקום עלולים עדיין להכשל ולכן מסתבר יותר כדברי האר"י ז"ל שהשיעור הוא כדי שלא יגעו הכרים והכסתות זה בזה, עכ"ד.
והנה לספרדים נראה שיוכלו לסמוך בשעת הדחק כגון שהמקום צר מהכיל על דברי החיד"א (שיו"ב סקט"ז) שכתב בדעת הרמ"א שהעיקר שלא יגעו המיטות זו בזו כלל.
ונראה לדבריו שצריך שיהיה היכר שאינם נוגעים ולא סגי בהפסק כל שהוא, וצריך מרחק הגון של 10 ס"מ לפחות.
אולם נראה שלכתחילה המחמיר להרחיק שיעור אמה בין המיטות תבוא עליו ברכה.
העולה למעשה  יש מקור לדין שאפשר לישון במיטה אחת ע"י הפסק כרית – אכן יש שיטה הסוברת כן, אך להלכה אינו מועיל (אפי' בדיעבד) וצריך שהמיטות עצמן יהיו מופרדות זו מזו.

שיעור הרחקת המיטות בימי נידתה –
לכתחילה רצוי להרחיק אמה בין המיטות (שהוא שיעור הושטת היד) ובדיעבד וכן מעיקר הדין ובפרט במקום הצר מהכיל אפשר להרחיק באופן שלא יגעו הכרים והכסתות זב"ז (כ10 ס"מ בשופי).

דינים נוספים:
זוג הרוכש רהיטים לביתו, בבואם לרכוש מיטות לחדר השינה יזהרו ביותר לבחור מיטות נפרדות ולא מיטה אחת גדולה, שאין זה ע"פ ההלכה כאמור.