שאלה

יש לי מחסן 1.5 מטר על 1.5 מטר ואני נכנס לשם הרבה ויש לי שם דברים חשובים ויקרים. האם חייב במזוזה?

תשובה

חדר שיש לו דלת ויש בו ארבע על ארבע אמות (1.92) מרובע קובע עם ברכה
ואם אין בו ארבע על ארבע מרובע – אבל יש בו כדי לרבע כלומר ארוך מאוד וכדו' לספרדים קובע עם ברכה ולאשכנזים קובע בלי ברכה
ואם אין בו גם כדי לרבע והוא יוצא מחדר גדול ועשוי לשימוש אע"פ שאין בו ד' על ד' יש לקבוע בו מזוזה בלי ברכה.
אבל היכא שהוא מחסן שאינו יוצא מחדר גדול אלא הוא כדירה בפני עצמה כה"ג אינו חייב במזוזה.

מקורות

כתב השו"ע סי' רפ"ו סעי' י"ג שבית שיש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (1.92 מטר על 1.92) חייב במזוזה אמנם דעת הרא"ש שדווקא מרובע ארבע על ארבע אמות חייב במזוזה ומשמע מגר"א כהרא"ש ופסק הש"ך ס"ק כ"ג שיקבע אך לא יברך או יברך מזוזה בחדר אחר ויכוון לפוטרה, אמנם הבא"ח שם סעי' י"ט משמע עם ברכה, וכן פסק מרן הרב בקצו"ש סי' י"א הערה י"ב.
וכתב הפת"ש בס"ק י"א "ד' אמות בס' חמודי דניאל כ"י נראה דוקא בית דירה צריך דוקא שיהא ד"א על ד"א אבל בית שער ומרפסת וגינה אפי' לית בהו ד' על ד' חייבין ועוד נראה במי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים דחייבים במזוזה ע"כ".
וכן כתב שם הבא"ח פרשת כי תבוא י"ט "וחדר קטן שאין בו ד"א על ד"א ומשם נכנס לחדרים שיש בהם שיעור, חייב לקבוע מזוזה גם בפתח חדר הקטן, ואף על גב דאיכא פלוגתא בזה קי"ל ספק איסור תורה להחמיר, אך יקבענה בלא ברכה, ועיין יוסף אומץ סי' ט"ו, וכן בית גדול שיש בו חדרים קטנים להניח שם חפצים חייבין במזוזה, אך לא יברך, ועיין פתחי תשובה". וכדבריו הכריע גם הרש"ש במסכת סוכה (ג: בד"ה מ"ט בורגנין וכו'), וכן בספר זכור לאברהם (ח"ג יו"ד אות מ, סי' קכה) והביא שם עוד פוסקים שנקטו כך וע"ש
וכ"כ בחידושי רע"א (יו"ד סימן רפ"ו סי"ג): בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור, היינו מצד עצמותו פטור ממזוזה, אבל בחדר שלפנים מחדר שקורין 'קעמערכי', שיוצאין מחדר הגדול לחדר ה'קעמערכי', הפתח ההוא חייב במזוזה מצד הגדול שיוצאין ממנו דרך פתח זו לחדר קטן, ויהא נידון חדר קטן כאויר, דמ"מ חייב כאילו יוצא מפתח זו לשוק. כנלע"ד בעזה"י. משמע דיעשה המזוזה מצד ימין כשנכנסין מחדר הקטן לחדר הגדול, אחרי דכל החיוב הוא חדר הגדול והקטן כמאן דליתא.
וכן משמע משו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סי' רפז), "אמנם אפי' אם החדר קטן אין בו ד' על ד' בין באורך ובין ברוחב אין דברי הש"ג מוסכמים דראיתי בפ"ת ביו"ד סי' רפ"ו סק"ט הביא בשם חמודי דניאל כ"י דבסהר ומרפסת וכן בית גדול שיש לו חדרים קטנים אפי' לית בהן ד' על ד' חייבים במזוזה ולא הביא ראי' לדבריו. ולפי ענ"ד להביא ראי' לדבריו ותליא ברברבתא דלכאורה קשה הרי ריש פ' המוכר את הבית דף ס"א ע"א אמרינין ביציע שאצל הבית אם אין בו ד' אמות בטל לגבי הבית הרי דלא אמרינין דהוי כפרוץ לחצר אלא אדרבה בטל לגבי בית והרא"ש כ' שם דחדר דינו כיציע. מיהו המרדכי בפ' המוכר פירות האריך דחדר היינו קיטונית הפתוח לטרקלין וחזי לתשמיש אפי' פחות מד' אמות שהוא עשוי להצניע בו חפצים ולתשמיש אדם וא"כ חייב מזוזה דלא גרע מבית התבן ובית האוצר דכל דחזי לתשמיש אדם חייב במזוזה וכדעת המרדכי סתם המחבר בחו"מ סי' רי"ד סעיף ב' אלא שהרמ"א הביא דעת הרא"ש בשם י"א והכ"מ בפ' כ"ה ממכירה דין ב' הקשה על הה"מ שכ' דהא דכתב הרמב"ם דבגג בעינין דווקא ד' למד מיציע. והקשה כיון דחדר לא למד מיציע איך למד גג מיני'
ולפי ענ"ד פשוט דהרמב"ם למד גג מהירושלמי שהביאו ופסקו הרמב"ם בפ"ד ממעשר דין ג' דגג שאין בו ד' על ד' בטל לגבי בית וחשיב כמקצת אויר בית וא"כ מכל הנ"ל נראה דהדין של חמודי דניאל תליא בפלוגתא דלהמרדכי הנ"ל שפיר חזי חדר לתשמישו אפי' אין בו ד' על ד' וממילא חייב במזוזה אבל לאינך פוסקים איכ"ל דגם בכה"ג לא חזי לתשמיש ואינו מחויב במזוזה אלא דבטל לגבי בית וא"כ ע"כ דחשבינין המחיצה המפסקת כאלו אינה וכסברת תוספות שבת הנ"ל". וכן כתב מרן הרב שם.
וכתב עליו בשו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנד "מ"ש בפנים בשם תשו' מהר"ם שיק בענין חדר פחות מדע"ד ע' סמ"ע סי' קע"א סק"ח בשם מהר"מ דחדר שנעשה להניח בו חפצים דרכו להיות פחות מדע"ד וחזי לתשמישו וכה העירני תלמידי מוהר"י מפה"ק מדברי הדג"מ א"ח סי' שצ"ח בדין בורגנין דא"צ שיהי' דע"ד כדמוכח בש"ס ריש סוכה אלא דשם הוא קבוע רק לאדם א' ולינת לילה א' מש"ה הוי דירת עראי אבל אין משם ראי' אם צריך קביעת מזוזה (א"ה משה נהמ"ח ע' בה"ג רש"ש סוכה ג' שהעיר בזה ובשו"ת בי"צ או"ח סי' מ"ט מ"ש ע"ד הדג"מ ע"ש)".
אמנם בשו"ת שלמת חיים יורה דעה סימן קסו כתב "אני איני כדאי, ולענ"ד מדלא הזהירו הראשונים והפוסקים על כיוצא באלו להוציאם מן הכלל וכללא כיילי דצריך ד' אמות נראה שפטורים מצד הדין, הנח להם לישראל ואם אינם חייבים אנחנו מפסידים מזוזה כשרה מלהשתמש בה".
וכ"כ שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן שב "לדידי אין כאן סתירה כלל דבית לא הוי אלא הראוי לאכילה ושינה. וכן מוכח הא דכל הני דבעינן ארבע אמות על ארבע אמות שיהי' ראוי לדירת קבע. וידוע דברי חכם צבי בתשו' [סי' צ"ד] דפחות מד' אמות דלא הוי בית משום שאינו ראוי לשינה. ואף שאין דעת הראשונים כן אלא דפחות מכך גם כן ראוי לשינה ואף על פי כן לא נקרא בית. מכל מקום הא ודאי שכל שאינו ראוי לא הוה בית, ובית התבן דחייב במזוזה משום שהבית ראוי לכל הדברים. ואם לא הי' ראוי רק להתבן פשוט יותר מביעתא בכותחא דלא מקרי בית. אך משום שראוי לדירה שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות רק שאינו דר בו. ומה שאינו חייב במזוזה אלא אם כן דר בו. לאו מבית ילפינן. רק מדקרינן ביאתך. ובזה נחלקו דליש אומרים אף שאינו בא בו רק לצורך תבן קרינן בי' דרך ביאתך. ולכולי עלמא בנשים מתקשטות נקרא דרך ביאתך". כ"כ הדע"ק רפ"ו סקי"ט, המקדש מעט ס"ק ל"ט, הגרש"ק בקנא"ס סי' קי"ח.
לסיכום היכא שחדר קטן יוצא מחדר גדול ועשוי לשימוש אע"פ שאין בו ד' על ד' יש לקבוע בו מזוזה בלי ברכה אבל היכא שהוא מחסן שאינו יוצא מחדר גדול אלא הוא כבית בפני עצמו כה"ג אינו חייב במזוזה.
העולה
חדר שיש לו דלת ויש בו ארבע על ארבע אמות (1.92) מרובע קובע עם ברכה
ואם אין בו ארבע על ארבע מרובע – אבל יש בו כדי לרבע כלומר ארוך מאוד וכדו' לספרדים קובע עם ברכה ולאשכנזים קובע בלי ברכה
ואם אין בו גם כדי לרבע והוא יוצא מחדר גדול ועשוי לשימוש אע"פ שאין בו ד' על ד' יש לקבוע בו מזוזה בלי ברכה.
אבל היכא שהוא מחסן שאינו יוצא מחדר גדול אלא הוא כדירה בפני עצמה כה"ג אינו חייב במזוזה.