שאלה

האם יש לפסוע בעושה שלום של כל הקדישים או רק בקדיש תתקבל?
והאם בכולם יעשה שמאל קודם או רק בקדיש תתקבל?

תשובה

קדיש שאחרי החזרה החזן פוסע ג' פסיעות קדיש שאינו אחר חזרה אין החזן עושה ג' פסיעות

מקורות

כתב בתרומת הדשן סימן יג "ש"צ כשמסיים הקדיש בעושה שלום צריך לפסוע בתחילה ג' פסיעות לאחוריו ואח"כ יתחיל בעושה שלום או אומר עושה שלום בשעה שהוא פוסע.
תשובה יראה דפוסע מקודם ג' פסיעות ואח"כ מתחיל בעושה שלום דגרסינן ביומא פ' הוציאו לו את הכף ובאלפס ובאשירי פ' אין עומדין מייתי לה אמר ר' אלכסנדרי אמר ריב"ל המתפלל צריך שיפסיע ג' פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום ואם לא עשה כן ראוי לו שלא התפלל ומשום שמעיה אמרו צריך לתת שלום לימין תחילה ואח"כ לשמאל ע"כ הרי כתב להדיא דיפסע תחלה ואח"כ יתן שלום. וא"ת דהא איירי ביחיד המתפלל וסיים י"ח ברכות אבל הש"צ כשמסיים הקדיש אומר לך דאין דינו כך הא ליתא דבמרדכי ס"פ א"ע כתב משום ראבי"ה דטעו ושגו אותן האומרים שלום בשמאלי ושלום בימיני אלא כשהוא אומר עושה שלום במרומיו משתחוה לשמאלו וכשהוא אומר הוא יעשה שלום עלינו משתחוה לימינו וכו' עד ותדע דמה נשתנה סוף י"ח ברכות מסוף קדיש של תפילות ע"כ. הא קמן דיליף אדרבה סוף י"ח מסוף הקדיש. וכן הדעת נוטה דחד עניינא אינון דש"צ אינו פוסע לאחוריו לאחר תפילתו שמתפלל בקול רם אלא ממתין הוא עד סוף הקדיש שלם שתקנוה חכמים לש"צ אחר כל תפילה אלא שמפסיקים בקריאת ס"ת וסדר קדושה והלל ואבינו מלכנו וכה"ג כולהו לסדר התפלה באין וקדיש לאחריהם חוזר עיקר על התפלה די"ח ולפי שרובה דש"צ חזינן דלא זהירים בה גם יחידים אחר תפילתם כולם פותחים בעושה שלום קודם שיפסעו לאחוריהם. הנלע"ד כתבתי".
והביאו הב"י בסי' נ"ו "נהגו שאותו שאומר קדיש פוסע לאחריו שלש פסיעות לאחר שסיים הקדיש וכתב בתרומת הדשן סימן י"ג שפוסע מקודם שלש פסיעות ואח"כ מתחיל בעושה שלום ומביא ראיה לדבר".
וכתב בשו"ע סעי' ה' "לאחר שסיים הקדיש פוסע ג' פסיעות ואחר כך אומר: עושה שלום וכו'",וביאר בעטרת צבי ס"ק ו' "עושה שלום. על שם המלאכים שהם אש ומים שהם שני הפכים ואין אחד מכבה את חבירו [דברים רבה ה, יב]".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ו "לאחר שסיים הקדיש פוסע שלש פסיעות וכו'. ר"ל הקדיש של תתקבל שאחר התפלה, כדמוכח מתשובת תרומת הדשן סימן י"ג דלא מיירי אלא בתפלה של חזרת הש"ץ שאינו פוסע בסיום התפלה שכבר פסע בעמידה דלחש ובחזרה ממתין עד אחר קדיש תתקבל ואז פוסע ותעלה לו פסיעה זו לתפלתו בחזרה, וכל הנך תחנונים שאומרים אחר התפלה הוו כתפלה אריכתא יעו"ש, וכן כתב הלבוש סימן קכ"ג והביאו מגן אברהם ס"ק י"ג יעו"ש, אבל קדיש שאינו אחר תפלת החזרה אין לפסוע, והשלחן ערוך דסתם ולא פירש נראה דסמך על התפשטות המנהג שאין פוסעים בשאר הקדישים כי אם הש"ץ אחר קדיש תתקבל ביום שמתפללין בחזרה דוקא. מטה יהודה אות ב', שלמי צבור דף פ"ד ע"א ודף פ"ח ע"ד, קשר גודל סימן ח' אות ך', חסד לאלפים סימן נ"ה אות ט"ו. והגם שמדברי תשובת הרדב"ז סימן של"ט משמע דבכל קדיש דיש בו עושה שלום צריך לפסוע שלש פסיעות והביאו דבריו כף החיים סימן י"ג אות א"ך ויפה ללב אות י"א, מכל מקום המנהג כמו שכתב המטה יהודה והאחרונים שנמשכו אחריו שאין עושים שלש פסיעות כי אם בקדיש תתקבל שאחר חזרה. ועיין בספר התיקונים סוף תיקון יו"ד ותיקון י"ח ושער הכוונות סוף דרוש ו' של העמידה דף ל"ח ע"ב דמשמע משם שאין שייך שלש פסיעות אלא דוקא אחר תפלת העמידה עי"ש ודו"ק, ואם כן כיון שפסיעות קדיש תתקבל הוא עבור תפלת החזרה צריך לאומרו במקום שאמר החזרה כדי שיהיו הפסיעות במקום הראוי להם ודו"ק", וכן העלה בעוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ז'.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פי"ב סעי' י"ז "פסיעות בסיומו – בסיום קדיש "תתקבל" שלאחר חזרת הש"ץ, כשאומר "עושה שלום" יפסע לאחוריו ג' פסיעות כדרך שעושה בסיום תפילת שמונה עשרה, כיון שכל הבקשות שאומר בקדיש הם "כתפילה אריכתא", והקדיש הוא כעיין סיום התפילה (אמנם בקדיש "תתקבל" שלאחר תפילת ערבית אינו פוסע לאחוריו כיון שאין חזרת הש"ץ). אך בשאר הקדישים לא יפסע ג' פסיעות, בין הש"ץ ובין הציבור".
העולה
קדיש שאחרי החזרה החזן פוסע ג' פסיעות קדיש שאינו אחר חזרה אין החזן עושה ג' פסיעות.