שאלה
קיבלתי את התשובה בעניין קופסאות שימורים. האם יש עוד חששות בקופסאות שימורים בשבת?
תשובה
העולה לדינא:
איך מפרידים בין הטונה להנוזל, בפחית טונה?
• מותר לשפוך הנוזל הצף למעלה מעל הטונה, ויזהר שחלק הנוזלי שבין החתיכות לא יצאו.
• אולם, לקחת חתיכי הטונה מהפחית על ידי כף, נראה שעדיף, שקשה קצת ליזהר בהנ"ל.
• אסור לסחוט הטונה מהנוזל שנמצא תוכו.
מתי מותר לשפוך הנוזל מקופסאות שימורים אחרים?
• כשאין רואים בקופסא תערובת, כגון שהחתיכות גדולות, וכל חתיכה עומד לבד ואינו נראה מעורב עם המים שסביבו, אז מותר לשפוך ממנו המים.
• קשה להגדיר הגודל והצורה הנצטרך לזה – שלא יהא חשוב תערובת.
• אבל, בחמוצים יש להקל, ובתירס וזיתים נראה לי שאסור.
מקורות
על אף שיש קו המקשר בין שאלות אלו, בוא נדבר ראשון על פחית הטונה, ואז על שאר קופסאות שימורים.
הנה בפעולה זו של ריקון פחית טונה מהנוזל שבו, ייתכנו שני אבות מלאכות האסורות בשבת; בורר ודש. בורר; כיון שמברר הנוזל מהדג. ודש; אם הוא יסחט את הנוזל מהדג, כדרך שאנשים עושים אחר ששפכו הנוזל מעל הדג, שחוזרים וסוחטים את הדג להוציא גם את הנוזל שנבלע בתוך הדג, אז יתכן שיכנס לשאלה של סחיטה שהוא תולדה של דש.
איתא בגמ' שבת (סוף קלט:), וכן פוסק השו"ע (או"ח סי' שי"ט סעיף י"ד), ומדובר שם על יין בכלי שיש בתחתית הכלי שמרים, והוא רוצה לרוקן היין לכלי אחר ללא שיעברו עמה השמרים. וז"ל השו"ע שם, מותר לערות בנחת מכלי לחברו, ובלבד שיזהר שכשיפסיק הקילוח ומתחילים לירד ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת יפסיק ויניחם עם השמרים, עכ"ל. דהיינו שאף שיש תערובת מיין ושמרים בתחתית הכלי, אין איסור לרוקן החלק העליון של הכלי, בתנאי שיזהר שכשיגיע לחלק היין שמעורב בה שמרים, יפסיק מלשפוך. וההבנה בזה הוא, שחלק העליון אין בה דין תערובת כלל, כיון שבה אין שום שמרים, ולכן לא שייך אצלה איסור בורר, שבורר הוא רק שייך כשיש תערובת.
עתה נחזור לפחית הטונה במקרה שלנו. והנה יש סוגים שונים של פחיות טונה, אבל ברובן החלק העליון של הפחית הוא נוזל צלול, שבמילוי הפחית כנראה הם דוחסים הטונה למטה, והנוזל נשארה צף למעלה. ואם זהו המציאות, יהא מותר ע"פ השו"ע הנ"ל לשפוך חלק הזה של הנוזל, כיון שאינו כלל בתערובת עם הטונה. אבל צריכים לנהוג בזה בזהירות, שאם שופכים הנוזל ממנו בדרך הרגיל (קודם הסחיטה) אז קרוב לוודאי שיצא גם חלק הנוזל המעורב תוך הטונה. לכן, עדיף לקחת הנוזל בכף מתוך הפחית, שזה וודאי מותר, (וכ"ש שיכול לקחת הטונה עם כף מתוך הפחית), או לשפוך בדרך אחרת כגון לשים באלכסון קצת, ואז להזיז ידו במהירות לצד השני, שאז רק חלק הנוזל שהוא למעלה מהדג יקפוץ מהפחית, או כל עצה אחרת שיגרום לכך שרק הנוזל המופרד, שצף למעלה יצא, ולא הנוזל המעורב בתוך הדג. וכן פוסק מרן הרב זצוק"ל במאמר מרדכי (ח"ד סי' צ"ה אות פ"א), שמותר לשפוך הנוזל מעל הטונה. (ואינו מזכיר שם הצורך ליזהר, שהבאתי למעלה.) אולם יש שהחמירו בזה (שמירת שבת כהלכתה פ"ג אות כ'), ואמרו שיש להוציא הטונה בכף מהפחית ולא לשפוך הנוזל מהפחית. וי"ל שגם זה מחשש הנ"ל, שעל ידי שפיכת הנוזל שמעל הטונה, יבא בקלות גם לידי שפיכת הנוזל שהוא מעורב בין החתיכות למטה.
ועתה שיש בידך פחית של טונה ששפכת ממנו הנוזל שצף עליו, וברצונך לסחוט הטונה הנמצא בפנים כנהוג, כדי שיצאו גם הנוזלים שנמצאים תוך הגוש, האם מותר לעשות כן בשבת או לא?
הנה נפסק בשו”ע (או”ח סי’ ש”כ סעיף ז’ וח’) שמותר בשבת לסחוט דג מהציר שנבלע בו, כשהסיבה שסוחטו הוא בשביל הדג, שטעים לו הדג יותר ללא הציר. אבל אם סוחטו כיון שהוא רוצה את הציר, אסור. ואם כן בנידון שלנו שסוחט הטונה, כדי שהטונה שבידו לא יהא מלא מים או שמן, ולא כדי שיהא בידו המים או שמן כדי להשתמש בו, אמור להיות שמותר לסחטה. אלא שיש מקום לחלק בין ציר הנבלע בתוך הדג עצמו, ובין הנוזל בפחית טונה שאינו ממש בתוך תוכו של הדג, אלא עומד בין החתיכות. דהנה הביאור למה אין איסור של בורר פסולת מתוך אוכל כשסוחט הציר מן הדג מבאר המג"א (סי' שי"ט סע"ק ט"ז לענין סחיטת פירות, ועי' בקצוה"ש סי' קכ"ו אות י"ט שמפרש שה"ה לענין כבשים,) שהציר והדג נחשבין כמין אחד, כיון שהציר הוא חלק מהדג, ולא שייך ברירה אלא כשיש שני מינים נפרדים. וא"כ יש מקום גדול לומר שזה דווקא בדג שהציר הוא חלק ממנו שנבלע בתוכו ממש, מה שאין כן בפחית טונה, שהשמן הוא רק סביבות החתיכות. ולכן נראה שאסור לסחוט את הטונה. ואין להתיר כאן הברירה כיון שמשייר חלק מהנוזל תוך הטונה, שהיה אפשר לצדד ולומר שאין בזה בורר, כיון שלא תיקן את האוכל עד הסוף, שאף שהירושלמי מיקל בזה, (עי' בבה"ל סי' ש"מ ד"ה ומלקט,) האחרונים מביאים ראיות שהבבלי חולק על הירושלמי בזה, ונקטינן לדינא כהבבלי, שאסור לברר פסולת מתוך אוכל אף אם אינו מסיר את כל הפסולת.
ולעניין שאלתך על שאר קופסאות שימורים, ששאלת האם יש איסור בורר כששופכים המים החוצה ונשאר בפנים רק הירק, המקום להקל בזה הוא אם נאמר שאין כאן דין של תערובת. ואכן כך נפסק להלכה בספר שמירת שבת כהלכתה (שם), שבקופסא של חמוצים אין כלל תערובת, כיון שאין רואים כאן עירבוב של שני דברים, אלא המים לחוד והחמוצים לחוד. ולכן מותר לשפוך המים מתוך הקופסא. אולם בקופסא של תירס או זיתים נראה שאין להתיר, כיון שקטנים הם, הרי נראית כאן תערובת. ואף שהגדרים בזה אינם ברורים, נראה שאין להקל בכגון דא.
העולה לדינא:
איך מפרידים בין הטונה להנוזל, בפחית טונה?
• מותר לשפוך הנוזל הצף למעלה מעל הטונה, ויזהר שחלק הנוזלי שבין החתיכות לא יצאו.
• אולם, לקחת חתיכי הטונה מהפחית על ידי כף, נראה שעדיף, שקשה קצת ליזהר בהנ"ל.
• אסור לסחוט הטונה מהנוזל שנמצא תוכו.
מתי מותר לשפוך הנוזל מקופסאות שימורים אחרים?
• כשאין רואים בקופסא תערובת, כגון שהחתיכות גדולות, וכל חתיכה עומד לבד ואינו נראה מעורב עם המים שסביבו, אז מותר לשפוך ממנו המים.
• קשה להגדיר הגודל והצורה הנצטרך לזה – שלא יהא חשוב תערובת.
• אבל, בחמוצים יש להקל, ובתירס וזיתים נראה לי שאסור.