שאלה

אישה שהביאה עדים לבדיקה. שבת היה היום הראשון היה לא תקין. של יום ראשון עשתה את הבדיקה הרבה אחר השקיעה… (גם אחרי ר"ת) את יום שני עשתה על בד גזה רפואי. שאלתנו האם יש פוסק שמתיר (הגזה נקייה..) בדיעבד להחשיב בדיקה על גזה כיום ראשון?

תשובה

הפסק טהרה בלילה, מועילה בדיעבד. ויום הראשון של הז’ נקיים לא יהא ביום זה שהפסיקה בו בלילה, אלא למחרת, דהיינו אם הפסיקה בטהרה במוצ”ש, יום שני הוא יום הראשון של הז’ נקיים.
אין להשתמש בגזה רפואית לצורך בדיקה (הפס"ט או ז"נ), כיון שעלול לסרט את הבשר. בנוסף, אם בדקה בגזה רפואית שיש בו הרבה חורים, וכגון שבדקה בשכבה אחת של הגזה, יש גם חשש שלא יצאה חובת בדיקה כלל, שאולי לא נכנסה הבד לכל החורים וסדקים שחייבת לבדוק.

מקורות

חלק הראשון של השאלה:
אשה שהפסיקה בטהרה בלילה, למשל במוצ"ש אחרי צאה"כ, האם הפסק טהרה כזה מועיל שתוכל לספור ז' נקיים שלה? (וצריך להדגיש שאם אכן הבדיקה עולה לה, אז יום הראשון של השבעה נקיים יהיה ביום שני.)
תשובה:
נפסק בשו"ע (יו"ד סי' קצ"ו סע' א') שאשה חייבת לפסוק בטהרה, דהיינו לבדוק עצמה לוודא שהיא נקיה מדם, קודם שיכולה לספור הז' נקיים שלה. עוד נפסק שם, שהז' נקיים שלה מתחילים ממחרת יום שעשתה את ההפסק טהרה. והוא מסוגיית הגמ' (נדה לג.) שהסיבה שבנות כותים הם טמאות זיבה אף ששומרות על הלכות נדה וזיבה, הוא כיון שהם מונים את היום שמפסיקים בטהרה כיום הראשון של ז' נקיים, וכיון שאין זה הדין, אלא שרק היום שאחרי ההפסק טהרה יכולה למנות כיום ראשון של הז' נקיים, נמצא שחסר לבנות כותים יום אחד של הז' נקיים, ולכן הטבילה שלהם אינה מועילה.
והנה לגבי הזמן הנכון לעשות ההפסק טהרה, זה תלוי באם ראתה דם באותו יום שהפסיקה בטהרה, ואם כן, האם זה היום הראשון שראתה, או שכבר ראתה כמה ימים, וכמו שאפרט להלן.
בכל מקרה שהוא, הזמן הכי טוב לעשות את ההפסק טהרה הוא סמוך לשקיעה. כך פוסק השו"ע (שם), ועי' בדגול מרבבא (על הרמ"א בסעי' ב' שם) שכותב שכל שהוא אחרי מנחה קטנה נקרא סמוך לבין השמשות. זמן מנחה קטנה הוא שעתיים וחצי קודם לשקיעה. (יש להדגיש ששעות אלו מחשבנים אותם לפי שעות זמניות, ולכן בחורף מנחה קטנה יכול להיות כשעתיים לפני השקיעה, ויש לשים לב לזה.) אולם מרן הרב מרדכי אליהו זצוקלל"ה כותב (דרכי טהרה פרק י"ג אות כ"ה) שלכתחילה תהא בדיקת ההפסק טהרה תוך חצי שעה לשקיעה, והביא מקור יפה לזה.
ולענין דיעבד תלוי, שאם לא ראתה דם ביום שהפסיקה בטהרה, לכ"ע בדיעבד ההפסק טהרה עולה לה (רמ"א שם). (ואף שהשו"ע לא כותב במפורש שמועיל בדיעבד, כן מבואר להדיא ממה שכותב בבית יוסף שהוא מודה להרמ"א בזה, שבדיעבד עולה לה.)
ואם ראתה דם כמה ימים וגם ראתה ביום שהפסיקה בטהרה, אז אף שיש סוברים שאפילו בדיעבד צריך ההפסק להיות סמוך לבין השמשות (חוו”ד ועוד, שם, סע”ק א’, בשם ראשונים), אבל נקטינן לדינא שבדיעבד ההפסק טהרה מהני.
ואם ההפסק טהרה הוא ביום הראשון שראתה בו, מחמירים בדיעבד, שאם לא הפסיקה בטהרה סמוך לשקיעה, אפילו בדיעבד ההפסק טהרה לא עלה לה. ולשיטת השו”ע צריך גם בדיעבד שיהא שם מוך דחוק כל שעת ביהשמ”ש. (וזה אינו מצוי, שהלא נקטינן שצריכה לחכות חמישה ימים מתחילת ראייתה קודם שיכולה להתחיל הז' נקיים, ואופן זה שייך שיקרה בכלה, או אם היא באמצע ז' נקיים וראתה שוב, שבאופנים אלו אינה צריכה לחכות ה' ימים.)
נמצאנו למדים שאשה זו ששכחה להפסיק בטהרה בשבת, ורק זכרה מאוחר במוצ”ש, אם נניח שלא ראתה דם במוצ”ש קודם הבדיקה, אז לכו”ע הבדיקה מועילה כהפסק טהרה. ויכולה להתחיל לספור ז’ נקיים מיום המחרת, דהיינו מיום שני. ופשוט וברור שביום ראשון חייבת לכתחילה לבדוק שוב, כמה קרוב לשקיעה שתוכל, וכאן מדברים על בדיעבד.
חלק השני של השאלה:
האם אפשר להשתמש בגזה רפואית לצורך בדיקות של נדה.
תשובה:
שאלה מעניינת, ונראה לי שהבדיקה היא כשרה אם יש כמה שכבות של הגזה. אבל אם השתמשה רק בשכבה אחת אז יש לצדד בכשרות בדיקה זו. והטעם לזה הוא, שהגזה הזה נעשית כעין רשת דק, ואם משתמשים בשכבה אחת של הרשת הזה, כיון שזה מלא חורים, ייתכן שלא בדקה בכל מקום, שאולי במקום אחד בחורים והסדקים לא עבר הבד של הגזה אלא חור שלה, ונמצא שלא בדקה בכל החורים וסדקים. ונראה שאם מישהי בדקה בגזה ובדיקה זו הוא אחד הבדיקות המעכבות, (בדיקת יום א’ ויום ז’, או הפסק טהרה,) עליה להביא את הגזה למורה הוראה לראות אם קיים חשש הנ”ל על גזה זו.
וודאי לכתחילה אין להשתמש בה, הן מצד החשש הנ”ל, והן משום שהגזה הזה אינו רך כ”כ. שכותב השו”ע (שם סעי’ ו’) שאחד התנאים של עד בדיקה כשרה הוא שהעד יהא רך. והטעם לזה הוא שיהא יכול לספוג היטב כל נקודה קטנה של דם. ויש עוד סיבה למה העד בדיקה יהא רך, והוא שיש לחוש שעל ידי שתבדוק עצמה בעד שאינו רך, עלולה לפצוע את עצמה ולגרום שתוציא דם ממכה בצדדים. ומסביר מרן הרב זצוקלל”ה (שם פרק י”ג גאות י”ט) שזה יכול לגרום לכמה קלקולים. הראשון שיכולה לפצוע את עצמה, שתמצא דם על העד בדיקה, ואז בכדי לטהר עצמה צריכים ללכת לבודקת וכו’. השנייה שיש לחוש שלא תעשה בדיקה טובה כיון שכואב לה לבדוק אולי לא תיכנס לחורים ולסדקים, וגם שהיא מפחדת מלגרום מכה, ולא תבדוק טוב. ולכן אין להשתמש בגזה רפואית לצורך בדיקה לנדה.
העולה לדינא:
הפסק טהרה בלילה, מועילה בדיעבד. ויום הראשון של הז’ נקיים לא יהא ביום זה שהפסיקה בו בלילה, אלא למחרת, דהיינו אם הפסיקה בטהרה במוצ”ש, יום שני הוא יום הראשון של הז’ נקיים.
אין להשתמש בגזה רפואית לצורך בדיקה (הפס"ט או ז"נ), כיון שעלול לסרט את הבשר. בנוסף, אם בדקה בגזה רפואית שיש בו הרבה חורים, וכגון שבדקה בשכבה אחת של הגזה, יש גם חשש שלא יצאה חובת בדיקה כלל, שאולי לא נכנסה הבד לכל החורים וסדקים שחייבת לבדוק.