שאלה
אדם הגיע מהמטוס ולא התפלל שחרית, נשאר לו 3 דקות לזמן חצות האם להתפלל שמונה עשרה, או לא כי בעינן לסמוך גאולה לתפילה?
תשובה
בין לספרדים ובין לאשכנזים יתפלל שמונה עשרה ויסיים את התפילה קודם חצות, ויקרא קריאת שמע לאחריה בלי ברכות
מקורות
כתב השו"ע סי' נ"ח סעי' ו' "אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג', אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום". וכתב המשנה ברורה ס"ק כז "עיין בלבוש שכתב יכול לקרותה וכו' והכוונה הוא שטוב שיקראנה כדי שיקבל עליו עול מ"ש אבל אינו מחוייב שאינו מקיים בזה המ"ע דק"ש וכמו שהסכימו כל האחרונים שאין נמשך זמן ק"ש מן התורה רק עד ג' שעות וכנ"ל ודע דמ"מ פ' ציצית או שארי פסוקים שהם מזכירת י"מ מחוייב מן התורה כל היום דהא מן התורה לא נקבע זמן לזכירתה וכמו שכתב הש"א סימן י' דעד הערב הוא זמן לזכירת י"מ עי"ש".
כתב בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ע', על רבים במדינות ההם דמברכין ברכות יוצר, נגד מה שפסק מרן דאם עברה שעה ד' דאין לקרות בברכות, מ"מ אין לומר להם שלא יאמרו הברכות, כיון דהרמב"ם וה"ר מנוח בשם כל המפרשים, והרמ"ע באלפסי זוטא, והרב אבודרהם בשם חדושי רכ"ש והפר"ח סברי שיוכל לומר הברכות אחר שעבר שעה ד', א"כ יש להם על מה שיסמוכו, ועל התוספות כתבו הרשב"א וארחות חיים שנסתפקו שם אם יכול לומר הברכות עד חצות או כל היום ע"ש, אלמא עד חצות פשיטא להו, אלא דמספקא להו אם לאומרם כל היום, ומאחר שכל הגדולים האלה סברי דמצו לברך אחר ארבע שעות, ורובם סברי כל היום, אלא דהתוספות מספקא להו אי דוקא עד חצות, הנח להם לישראל לברך ברכות דק"ש אחר שעה רביעית, עד כאן לשונו.
וכתב הביאור הלכה ד"ה קוראה "עיין במ"ב ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיין שם. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות".
וכתב בשו"ת רב פעלים חלק ב – אורח חיים סימן יב "והנה לענין הלכה, אף על גב דכל האחרונים פר"ח ודעמיה הנז"ל נקטי להלכה כהרמב"ם ודעמיה, ולא חשו להאי כללא דקי"ל ספק ברכות להקל בענין זה, מ"מ אנן בדידן צריך להורות כמ"ש מרן ז"ל דלא יברך אחר ד' שעות, מיהו נ"ל בס"ד דיש לנו לומר בנ"ד איכא טעמא רבא ע"פ הסוד לברך גם הקורא אחר ד' שעות, ולפחות אית לן למנקט סברה מציעתא, והיא סברת מ"ד דמצי לברך עד חצות, שהוא זמן תפלה לתנא קמא, ואפילו לרבי יאודה יכול להתפלל עד חצות, ויש לו שכר תפלה, ומאחר דיכול לתהפלל עד חצות גם הק"ש יקרא בברכותיה, יען כי לדברי רבינו האר"י ז"ל אם יקרא ק"ש בלא ברכות קודם התפלה ה"ז חסרון גדול בידו בתיקון הק"ש ותפלה, כי הק"ש הוא לצורך התפלה, ובלא ברכות אינו נשלם הענין, גם עוד חסרון זה יזיק לתפילת המנחה, כי במנחה לא יש ק"ש, והסמך על מה שנעשה בק"ש דשחרית, ואם קראה בלא ברכות לא נשלם הענין הנעשה בק"ש, גם עוד אם יקרא ק"ש בלא ברכות ויתפלל, ה"ז חסר ממנו סמיכות גאולה לתפלה, שהוא צורך גדול לפי הסוד ולפי הפשט, ועל כן יש לומר כל כהא אין לחוש להכלל דסב"ל , ונלך בזה לפחות בתר סברה האמצעית לברך עד חצות בשביל התפלה.
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת וארא סעי' ה' "זמן ק"ש של שחרית נמשך עד רביע היום בשעות זמניות. וצריך להזהר בימות החורף שהיום קצר, שאז זמן ק"ש הוא קצר, ועד שעה אחת אחר רביע היום יכול לקרותה בברכותיה, אבל אין לו שכר כקורא אותה בזמנה. ואם עבר שעה אחת אחר רביע היום יקראנה בלא ברכותיה כקורא בתורה משום סב"ל". וכן כתב בעוד יוסף חי וארא סעי' י"ז
וכתב הכה"ח ס"ק כ"ה "כן כתב הרא"ש פרק קמא דברכות סימן יו"ד בשם רב האי גאון, וכן פסק הטור, וכן כתב הלבוש, אליה רבה אות י"א, סולת בלולה במקור חכמה אות ה', נוה שלום אות ב', רבינו זלמן אות יו"ד, חיי אדם כלל כ"א אות ג', שלמי צבור שם, חסד לאלפים אות ו'. מיהו הרמב"ם ז"ל כתב פרק א' מהלכות קריאת שמע דין י"ג דמברך לפניה ולאחריה כל היום אפילו איחר וקרא אחר שלש שעות יעו"ש, והביאו בית יוסף, וכן כתב בחדושי דב"ש והביאו ה"ר דוד אבודרהם בסוף שער הראשון וכנסת הגדולה בהגהות בית יוסף יעו"ש, וכן הסכים הרדב"ז בסימן קנ"ו, וכן הכריע הפרי חדש אות ז' והרב ראשון לציון דף ט' יעו"ש, והביא דבריהם ערך השלחן סוף אות ג', וכן הסכים המור וקציעה יעו"ש. ועיין ביפה ללב אות ב' מה שהקשה על המור וקציעה מספרו שאלת יעב"ץ חלק א' סימן מ"ט דשם כתב בענין הזה יש לחוש לספק ברכות להקל ושב ואל תעשה עדיף, וכענין זה הקשה גם כן על הרדב"ז עצמו מסימן רכ"ט יעו"ש. והרב מהר"ד עראמה בביאורו על הרמב"ם ז"ל בפרק א' דקריאת שמע כתב עליו אבל רוב הפוסקים סבירא להו עד ארבע דוקא יש לו זמן שהוא זמן תפלה ולא יותר יעו"ש, והביאו יפה ללב שם. והרב מהר"י אזולאי בשו"ת חיים שאל חלק ב' סימן AA(ל"א)BB CC[ל"ח אות ע']DD כתב דמי שקרא קריאת שמע וברכותיה אחר שעה רביעית יש לו על מה לסמוך יעו"ש, והביאו סידור בית עובד בדיני זמן קריאת שמע אות ז' וכתב וז"ל אבל לכתחלה ודאי דאין לזוז מפסק השלחן ערוך ולהכניס עצמו בספק ברכות לבטלה ומה גם דהברכות אינם מעכבות עכ"ל. והרב מהרי"ח זלה"ה בספר רב פעלים חלק ב' סימן י"ב הכריע לברך עד חצות כמו זמן התפלה, אלא שבספרו עוד יוסף חי פרשת וארא אות י"ז חזר בו ופסק כדברי מרן ז"ל יעו"ש. ועיין מה שכתבנו לעיל סימן ח"י אות ז'. ועל כן נראה לי דיאמר הברכות של קריאת שמע בלא שם ומלכות כמו שכתבנו בכמה מקומות דכל ברכה דיש בה מחלוקת בין הפוסקים יאמר אותה בלא שם ומלכות, ואם כן מי שארעו אונס ונתאחר עד שעה רביעית יתפלל כל סדר התפלה מפרשת העקידה ואילך עד אחר ושמו אחד, רק ברכות של קריאת שמע יאמר אותם בלא שם ומלכות, והוא שעדיין לא הגיע חצות. ועיין לקמן ריש סימן פ"ט. ועוד עיין מה שכתבנו לעיל סימן ז"ן אות ג'".
וכתב המאמר מרדכי פי"ג סעי' י' "סוף זמן קריאת שמע הוא עד סוף ג' שעות זמניות מתחילת היום, דהיינו רבע היום (חישוב שעות זמניות הוא ע"י חלוקת שעות היום – מעמוד השחר ועד סוף (צאת הכוכבים) השקיעה – לשנים עשר חלקים שווים, וכל חלק מהי"ב הוא שעה זמנית). אם עבר זמן זה ולא קראה – יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף השעה הרביעית מתחילת היום, דהיינו עד שליש היום, אבל אז אין שכרו כקורא ק"ש בזמנה. ואם עברו ארבע שעות זמניות ולא קראה – קוראה כל היום כולו בלי ברכותיה". ובהערה "ולעניין ברכות אחר שליש היום – עיין כה"ח שם ס"ק כ"ה והחיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח ס"ק ע'. ועי' ביאור הלכה שם ד"ה "קוראה בלא ברכותיה" שנוטה להקל באנוס שיכול לברך עד חצי היום, וכן נראה בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' י"ב, ועיין מ"ש עליו הרב מני ז"ל. ויש ליישב מה שכתב בשו"ת רב פעלים שם עפ"י עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ז".
כתב השו"ע בסעי' ז' "אם לא קראה ביום י"א שיש לה תשלומין בערבית. וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום, ויש חולקים". וכתב המשנ"ב שהלכה כדעה אחרונה.
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ז "ואם לא קראה ביום יש אומרים שיש לה תשלומין בערבית וכו' ויש חולקים. נראה דכך סבירא ליה לדינא למר"ן ז"ל לפום מאי דכיילי לן דכי נקיט לה בלשון יש אומרים ויש אומרים דעתו לפסוק כסברא אחרונה, והכי משמע קצת ממה שכתב לקמן סימן ק"ח טעה ולא התפלל ערבית וכו' לאחר שאמר יוצר ושמונה עשרה ברכות יאמר אשרי ואחר כך יתפלל שמונה עשרה, ולא הזכיר קריאת שמע. ברכי יוסף אות ו'. וכן נראה שהוא דעת הלבוש שבכאן הביא סברת יש אומרים ויש חולקין ולקמן סימן ק"ח סעיף ב' לא כתב כי אם סברת יש חולקין, שכתב וז"ל טעה ולא התפלל ערבית וכו' מתפלל למחר יוצר ושמונה עשרה ברכות ואחר כך יתחיל אשרי להפסיק בין תפלה לתפלה אבל קריאת שמע וברכותיה לא יחזור ויקרא לתשלומי ערבית רק יתחיל באשרי כמו בתפלת מנחה שאין שם קריאת שמע שמתחילין באשרי וכו' עכ"ל, משמע שהוא מסכים לסברת יש חולקים. ומה שהכריע הפרי חדש כסברא הראשונה, כבר כתב עליו הברכי יוסף שם ובסימן תרפ"ז דאין ראיותיו מכריעות יעו"ש. וכן כתב המחזיק ברכה אות ד' וז"ל אף על גב דדעת הרב נחלת צבי והרב אליה רבה כהרב פרי חדש, לדינא נקטינן כדעת מר"ן והרב הלבוש וכן משמע שהוא דעת המאירי, וכן מוכח מסתמיות הפוסקים דכולהו נקטי דינא דתשלומין בתפלה ולא בקריאת שמע וכו', ואם כן לא יאמר אפילו קריאת שמע כאשר יראה המדקדק בדבריהם ישר הולך, והכרעה זו של האחרונים לומר קריאת שמע בלא ברכות לא נמצאת סברא זו בכלבו ובארחות חיים שמשם הביא עיקר הדין בבית יוסף וכו' עכ"ל יעו"ש. וכן דעת רבינו זלמן אות י"א, חיי אדם כלל כ"ז אות ז', שלמי צבור דף ק"ע ע"ב וע"ג, סידור בית עובד בדיני תפלת תשלומין והיא אחר תפלת ערבית אות כ"א. ".
לסיכום
לכתחילה זמנם הוא בנץ החמה עד שלוש שעות, וניתן לקרוא עם ברכותיה עד שעה רביעית (זמנית)
לאחר שעה רביעית – לא מברך אלא רק קורא קריאת שמע.
ואם הוא אנוס – לספרדים קורא בלי ברכותיה ולאשכנזים יקרא עד חצות עם הברכות.
לא הספיק יקרא קריאת שמע בלי ברכותיה במהלך היום.
תפילה
כתב השו"ע סי' פ"ט סעי' א' "זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, וכו' ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד' שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא. הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית".
כתב המשנ"ב ס"ק ה' "וצריך לגמור התפלת י"ח בתוך השליש היום". וכן כתב הכה"ח בס"ק ט' "עד סוף ארבע שעות וכו'. וצריך לגמור התפלה קודם שליש היום. מגן אברהם שם, סולת בלולה שם, רבינו זלמן שם. וכן קריאת שמע צריך לגומרה כולה בזמנה. פרי מגדים אשל אברהם אות ד'. ומכל מקום אפילו מי שלא השיג להתפלל או לקרות קריאת שמע בזמן המצוה משום הכי לא יאמר הואיל ונתעכב ולא קרא והתפלל בזמן מצוה מן המובחר ויש עוד פנאי יתעכב עוד אלא כל הזריז ומקדים לעבוד את בוראו הרי זה משובח ובפרט אם לא ימצא אחר כך תפלה עם הצבור".
אמנם הקצוה"ש סי' כ' סק"ד כתב שהעיקר להתחיל עד ד' שעות.
ב
כתב הכה"ח בס"ק י"א "עד חצות. ודוקא עד חצות אבל מחצות ולמעלה עד זמן המנחה כיון דלאו זמן תפלה הוא כלל אינו מתפלל בשום ענין ואם התפלל אפשר דברכה לבטלה הוי. בית יוסף. מיהו הב"ח כתב דעד זמן תפלת מנחה גדולה שהוא עד שש שעות וחצי יכול להתפלל תפלת שחרית יעו"ש, וכן כתבו הפרישה והט"ז ס"ק א', ואליה רבה אות ג' לחלק יצא דאם טעה בשוגג עד מנחה גדולה ואם עבר במזיד עד חצות יעו"ש, אמנם דעת הלבוש ז"ל כדברי מרן ז"ל דמחצות ואילך אסור להתפלל שחרית והוו ברכותיו לבטלה משום דכבר עבר זמן הבוקר ומתחיל להקרות ערב שהחמה מתחלת לנטות למערב ואינו בוקר ועבר זמנו ובטל קרבנו דמועדו כתיב גבי קרבן תמיד ותפילות כנגד תמידין תקנום עכ"ד, וכן דעת המגן אברהם ס"ק ה', סולת בלולה במקור חכמה אות א', וכן הסכים המאמר מרדכי אות ב' ועיין שם במה שהשיג על דברי הפרישה והב"ח והט"ז והפרי חדש יעוש"ב, וכן פסק נוה שלום אות א' יעוש"ב, וכן הנהר שלום אות ב' השיג על דברי הט"ז יעו"ש, וכן פסק רבינו זלמן אות ב', חיי אדם כלל כ"ז אות ב', קיצור שלחן ערוך שם, וכן עיקר. רק אם היה שוגג או אנוס יתפלל מנחה שתים כמ"ש בסימן ק"ח יעו"ש".
כתב המשנ"ב ס"ק ז' "ואחר חצות – משמע מלשון הר"ב דאפילו תיכף אחר חצות אסור להתפלל שחרית ואדלעיל קאי בין עבר במזיד או טעה בשוגג ויש מקילין בהחצי שעה שאחר חצות ולדינא משמע מפמ"ג ודה"ח שאין לזוז מפסק הר"ב וכן משמע מביאור הגר"א דבאמת כבר הגיע זמן מנחה שמתחלת מתחילת שבע אלא מטעם שאין אנו בקיאים ושמא יבוא לטעות וע"כ אסרו חז"ל ע"כ כששגג או נאנס ולא התפלל קודם חצות ימתין אחר חצות חצי שעה (דהיינו כדי שיגיע זמן תפלת מנחה) ויתפלל מנחה ואח"כ שחרית בתורת השלמה ולא להיפך וגם דוקא בשגג או נאנס אבל במזיד אין לו תקנה כמו שיתבאר כ"ז בסימן ק"ח. אמנם בדיעבד אם התפלל שחרית בחצי שעה זו שאחר חצות יצא וא"צ להתפלל שנית [דה"ח עי"ש עוד] ועיין בחידושי רע"א מה שכתב בשם הצל"ח בענין זה".
וכתב הבה"ל ד"ה "ואחר חצות וכו' – ועיין במ"ב לענין החצי שעה שאחר חצות. ואחר חצי שעה זו לכ"ע שוב לא יתפלל תפלת שחרית אפילו אם מה שלא התפלל עד עתה היה באונס וכ"ש במזיד והמתפלל ברכותיו לבטלה לכמה פוסקים אלא יתפלל מתחלה מנחה ואח"כ י"ח בשביל שחרית להשלמה והוא שביטול התפלה היה מתחלה באונס ולא במזיד וכדלקמן בסימן ק"ח. וקצת תקנה עיין לזה שם בס"ז". וכתב בתשובות והנהגות כרך ד סימן קנא "מיהו למעשה כיון שנהגו להקל ובבאה"ל ספוקי מספקא ליה לא נוכל למחות למיקל בש"ץ שגומר אחרי ד' שעות".
וכתב באשל אברהם (בוטשאטש) "הגם שלכתחלה זמן תפילת שחרית רק עד שליש היום, מכל מקום פשוט לכולי עלמא שאומרים גם החזרה אחר שליש עד חצות, וכן הוא תמיד בכל מדינות אלו בכל הדורות בימים נוראים, כי החזרה היא ממש כמו גוף התפילה, שעל כל פנים שכר תפילה שלא בזמנה יש בה עד חצות, וגם שכנראה שמי שלא התפלל שחרית והוא מתפלל מנחה שתים, אין לו לומר החזרה, וגם אם יש עשרה שנאנסו ולא התפללו שחרית ולא שמעו קדושה, מכל מקום אין להם לומר הקדושה והחזרה של שחרית במנחה, כיון שלא מצינו להדיא תשלומין בחזרה, מכל מקום י"ל ששכר תפילה שעד חצות הוא יותר משל תשלומין, ומנהג עם בני ישראל מכריע בזה היטב".
לסיכום
תפילת שמונה יש לסיים עד חצות לאחר חצות אין להתפלל שמונה עשרה אלא אם נאנס יתפלל מנחה שתים.
וא"כ הכא לספרדים וודאי שיתפלל קודם ואר כך יקרא קריאת שמע בלי ברכותיה, לאשכנזים יש להסתפק אם עדיף ברכות ק"ש שהרי אחרי זה אין להם תשלומים או שמא עדיף תפילה עכ"פ לא בזמנה ולא בתשלומין
והנה המשנה ברורה סימן עא ס"ק ד "ואם נמשך האנינות עד לאחר ארבעה שעות דעת המ"א דברכות שחר דהיינו מה שקודם ב"ש לא יאמרם אף שיש לו פנאי כיון שבשעת עיקר חיובו שהוא בבוקר היה אז פטור ויש חולקין עליו וספק ברכות להקל זולת ברכת התורה וברכת שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה אותן הברכות אף להמ"א יוכל לברך [ולא יניח תפילין עיין לעיל בסימן ל"ח ס"ה] ויתפלל הי"ח ברכות לבד אבל ברכת ק"ש משמע בשו"ע לעיל בסימן נ"ח ס"ו דכבר עבר זמנם ולפי מה שכתבתי לעיל בסוף סי' נ"ח במשנה ברורה מותר לו לומר אף ברכת ק"ש כיון דבאונס עבר הזמן ולכו"ע אפשר דיכול לומר פסוקי דזמרה עיין לעיל בסימן נ"ב חידושי רע"א. *ואם עדיין לא כלו הארבע שעות שהוא שליש היום רק שהוא סמוך לזמן ההוא ואם יתפלל כסדר יעבור זמן התפלה ויצטרך להתפלל ש"ע אחר שליש היום ידלג פסוקי דזמרה וכאופן שנתבאר לעיל בסימן נ"ב בדין איחר לבוא לבית הכנסת אבל לא ידלג מק"ש וברכותיה כלל אף שעי"ז יהיה מוכרח להתפלל ש"ע אחר שליש היום [דה"ח עי"ש טעמו ויש לעיין לפמש"כ מתחלה] * ". ושם כתב הדרך חיים "אבל התפלה אף שיעבור שליש היום ולא יהיה לו שכר תפלה בזמנה מ"מ יהיה לו שכר תפלה שלא בזמנה וגם בכדי להסמיך גאולה לתפלה מוטב שיברך הברכות קודם שליש היום והתפלה לאחר שליש היום", וא"כ הכא שלא יהיה תפילה בזמנה ולא יהיה סומך תפילתו אין לדחות ויש להתפלל שמונה עשרה ולאחריה יקרא שמע בלי ברכותיה
העולה
בין לספרדים ובין לאשכנזים יתפלל שמונה עשרה ויסיים את התפילה קודם חצות, ויקרא קריאת שמע לאחריה בלי ברכות.