שאלה
יהודי מצא טלפון של גוי
א. האם צריך / חייב להחזיר?
ב. אם צריך האם יכול להימנע מלענות לשיחות נכנסות בכדי לא לדעת של מי זה או בכדי שאנשים יתייאשו (כולל הבעלים) מלנסות למכשיר זה וכך המכשיר יישאר אצלו?
תשובה
יהודי שמצא טלפון או ארנק של גוי, אסור לו להחזיר את האבידה שמצא לגוי, אלא אם יש חשש חילול ה' שיחשוב הגוי שישראל גנב ממנו, שאז החיוב להשיב לו הוא מדינא. מ"מ במקום שאין חשש חילול ה', אך אם ישיב לגוי אבידתו יגרם ע"י כך קידוש ה', יש לנהוג כן ממידת חסידות.
מקורות
*א*
בגמ' ב"ק (קי"ג:), איתא:
"אמר רב ביבי בר גידל אמר ר"ש חסידא גזל כנעני אסור, אבידתו מותרת" וכו' – "אבידתו מותרת, דאמר רב חמא בר גורי' אמר רב מנין לאבידת הכנעני שהיא מותרת שנאמר: לכל אבדת אחיך, לאחיך אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר לכנעני. ואימא הני מילי היכא דלא אתי לידיה, דלא מחייב לאהדורי בתרה, אבל היכא דאתי לידיה אימא ליהדרה אמר רבינא ומצאתה, דאתאי לידיה משמע. תניא, ר' פנחס בן יאיר אומר במקום שיש חילול השם, אפי' אבידתו אסור".
והרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק י"א הל' ג'), הוסיף דאף אסור להחזיר לו האבידה כשאין בזה חילול ה', וז"ל:
"אבידת הגוי מותרת שנ' אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה. וכו".
ומש"כ שאסור להחזיר לו מקורו מגמ' סנהדרין (ע"ו:), "אמר רב יהודה אמר רב וכו' – והמחזיר אבידה לנכרי – עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלח לו". והביאו הטור (חו"מ סי' רס"ו), עיי"ש.
ומש"כ שאם מחזירה לו לקדש את ה' ה"ז משובח, מקורו מתלמוד ירושלמי (ב"מ פרק ב' הל' ה').
וראה בכסף משנה (שם), דביאר עוד דמש"כ ובמקום שיש חילול השם אבידתו אסורה, ומ"ש וחייב להחזירה. נראה דהיינו לומר דאע"ג דלא אתאי לידיה חייב להשיבה כיון שיש חילול השם בדבר אם לא ישיבנה, כגון שמצאה במקום רוב ישראל שיחשוב העכו"ם שישראל גנבוה. וחזר ע"ז בב"י (שם).
וראה עוד בב"י, דביאר דאין חילוק בזה בין גוי עובד ע"ז לשאינו, וז"ל: "ומילתא דפשיטא שכל הגוים שוים בזה בין עובדי עבודה זרה בין שאינם עובדים דהא לאו אחיך נינהו ורבינו שכתב עובדי עבודה זרה לאו דוקא ואיפשר דמשום דבארץ אדום היו המינים מבאישים ריחם של ישראל בעיני המלכים מדין זה וכיוצא בו וחכמי ישראל היו משיבים דלא נאמרו דברים הללו אלא בגוים שבזמן חכמי התלמוד שהיו עובדי הצלמים ולא היו מודים בבורא עולם ולהם קראו עובדי עבודה זרה אבל גוים שבזמן הזה שמודים בבורא עולם אינם בכלל עובדי עבודה זרה לענין דין זה וכיוצא בו. ועוד יש לומר דנקט האי לישנא לכלול ישראל שהוא עובד עבודה זרה שאבידתו מותרת כמו של גוי".
וכן נפסק להלכה בש"ע (שם סעי' א').
*ב*
וראה בספר עלי תמר (על הירושלמי שם), שדקדק מהירושלמי הנ"ל, שאין הבדל בזה בין גדולי האומה לשאר אינשי, ועל כולם מוטלת החובה להימנע מחילול ה', ולהשתדל בקידוש ה', ולכך הפוסקים והש"ע לא חילקו בזה.
והוסיף עוד בדבריו שם גודל הזהירות מחילול ה' ח"ו, אפי' מפני הגוי, וז"ל: "ואני כותב זה לדורות שראיתי רבים גדלו והעשירו מן טעות שהטעו את העכו"ם ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, וכמ"ש בספר חסידים סימן תתרע"ד, ורבים אשר קדשו ה' והחזירו טעות גוי בדבר חשוב גדלו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם עכ"ל. וכו'
ובמהרש"א כתובות ס"ו כתב וז"ל, ורבים בדור הזה שמקבצין עושר שלהם שלא באמונה ובחילול ה' בגזילת עכו"ם ואח"כ מתנדבים מאותו ממון להיות להם כבוד בכל שנה ולתת להם מי שברך להיות להם שם ותפארת ואין זה אלא מצוה הבאה בעבירה ואין לעושר הזה קיום כדקאמר הכא עכ"ל. והיינו מדה כנגד מדה משום שהרבה הונו לא ביושר. ולשון ספר חסידים אל יעשה אדם עול לנכרי ואלו דברים מורידין את האדם ואין הצלחה בנכסיו ואם השעה עומדת לו יהיו נפרעין מזרעו עכ"ל". ע"כ.
*ג*
עפ"ז בנדון שלפנינו מעיקר הדין אסור להחזיר לגוי את הטלפון או את הארנק שמצא, אלא אם יהא חילול ה' אם לא יחזיר, כגון שנאבד לגוי במקום שרוב ישראל מצויין שם, ועלול לחשוב שישראל גנב ממנו, אך במקום שאין חשש כזה, אסור להחזיר לו את הטלפון, או את הארנק.
אמנם במקום שאם יחזיר לו את הטלפון, או את הארנק, יגרום בכך לקידוש ה', ממידת חסידות יש לנהוג כן, אך לא מעיקר הדין.
*העולה מן האמור*
יהודי שמצא טלפון או ארנק של גוי, אסור לו להחזיר את האבידה שמצא לגוי, אלא אם יש חשש חילול ה' שיחשוב הגוי שישראל גנב ממנו, שאז החיוב להשיב לו הוא מדינא. מ"מ במקום שאין חשש חילול ה', אך אם ישיב לגוי אבידתו יגרם ע"י כך קידוש ה', יש לנהוג כן ממידת חסידות.