שאלה

האם יש בעיה להעלות שני אנשים קרובי משפחה (אחים) לברך אחד אחרי השני ברכה בשבע ברכות בשעת החופה?

תשובה

אין לחשוש לעין הרע כשמכבדים ב' אחים או אב ובנו בברכת שבע ברכות, ויכול לכתחילה לכבדם אחד אחרי השני.
החילוקים בין שבע ברכות לקריאת התורה הם:
• אין הדרך לכבד המברך שבע ברכות ולקרותו בשם, משא"כ בעלייה לתורה
• אין מספר מסויים של מברכים, שאחד יכול לברך כל שבע הברכות, בשונה לעליות לתורה.
• רק בבית הכנסת שייך החשש לעין הרע זו. או שיש שם כל מיני אנשים שאינם בדווקא מאוהביו, או ששם יש יותר כבוד.
• בחששות של עין הרע אין מוסיפים על מה שכתוב להדיא.

מקורות

תשובה: נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' קמ"א סע' ו') בהלכות קריאת התורה, שמותר מן הדין לקרוא לשני אחים לעלות לתורה אחד אחרי השני, אבל אין לעשות כן למעשה, כיון שיש בזה עין הרע. ומה העין הרע, שרואים הקהל שבמשפחה זו יש כמה אנשים מכובדים, וזה גורם לעין הרע על האחים העולים. (ועי' לקמן שנאריך קצת בזה.)
וכן נוהגים לדינא שלא לתת עלייה לתורה לשני אחים או אב ובנו, אחד אחרי השני.
ועתה נשאלת השאלה בברכות של שבע ברכות שמכבדים כמה אנשים אחד אחרי השני לברך, האם יש גם כן סיבה להקפיד שלא לכבד שני אחים אחד אחרי השני.
והנה נציע לפני השואל ארבעה סיבות שאין להחמיר בשבע ברכות מלכבד שני אחים לברך, אחד אחרי השני:
הראשון הוא על פי דברי הרמ"א שם (או"ח סי' קמ"א סע' ו') שכותב "אפילו וכו' לא יקראו השני בשמו משום עין הרע" ומדייק שם המ"ב (סע"ק כ"א) שאם אין הדרך להעלות המפטיר בשמו אין עין הרע, והטעם בזה הוא, שאם אין מזכירים שם העולה, הקהל אינו שם לב שיש כאן שני אחים שעלו. וא"כ בסעודת שבע ברכות שאין הדרך לכבד המברך בשם, אלא מניחים לפני המברך הגביע ואומרים לו לברך, לא יהא חשש של עין הרע.
סיבה שנייה שלא לחשוש לעין הרע בניד"ד, הוא מה שראיתי מביאים מהגאון הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, סברא יפה לחלק בין עליות לתורה לברכת שבע ברכות. שבעליות לתורה יש הקפדה על מנין העולים, למשל בשבת צריכים שיעלו שבעה לקריאת התורה, ולכן אם יעלו שנים שהם אחים, יהא ניכר שיש כאן ריבוי כבוד למשפחה פלונית, שהרי יש כאן שני חיובי עליות שנפטרו על ידי שני אחים. מה שאין כן בברכת שבע ברכות שהדין הוא שיכול אחד לברך את כל הברכות, שאין דין שצריך שדווקא שבעה מברכים יברכו השבע ברכות, אינו בולט שיש כאן ריבוי כיבודים למשפחה פלונית כשמכבדים שני אחים אחד אחרי השני.
עוד סברא יפה שראיתי והוא מהספר גם אני אודך בתשובת רב מאיר סבג (סי' י"א אות ב'), שאין שייך חשש זו של עין הרע אלא בבית הכנסת, ויש להבין שני טעמים לזה, האחד הוא שבבית הכנסת נמצאו הרבה אנשים שאין שייכים למשפחתו, ואולי יבואו לידי עין הרע, מה שאין כן במסיבת ז' ברכות שעל הרוב מי שנמצא שם הם בני משפחתו ואוהביו ואין לחוש לעין הרע במצב שכזה. והסיבה השנייה שעין הרע הוא רק בבית הכנסת, הוא ששם הוא כבוד גדול לקבל כיבוד כמו עלייה לתורה, מה שאין כן במסיבת ז' ברכות שאין כ"כ כבוד לקבל כיבוד, שנמצאים שם רק אנשים מעט וכו'.
עוד ראיתי כותבים (בארו של אברהם או"ח סי' י"ב) שבעניינים כעין אלו, דהיינו חששות לעין הרע, אין לנו להקפיד ולחדש יותר ממה שכתוב להדיא, ועל כגון דא אפשר לומר "מאן דלא קפיד לא קפדי בהדיה" (פסחים קי:). וכותב שם שאם הוא כן חושש לזה, אפשר להפסיק בשיר וכדומה, שלא יהא ממש אחד אחר השני.
ולענין פסק הלכה, ראיתי מביאים מהרב אלישיב, ומהרב אביגדור נבנצאל ועוד, שאין חשש עין הרע לכבד שני אחים לברך בשבע ברכות אחד אחרי השני.
אולם ראיתי בספרו של הגאון רב יצחק זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד על מס' גיטין עמ' רל"ו), שהוא סובר שמדינא יש מקום לחוש לזה, אולם כותב שמנהג העולם הוא להקל, ואפשר לסמוך על המנהג, ובפרט אם אינו מכבד המברך בשמו.
העולה לדינא: אין לחשוש לעין הרע כשמכבדים ב' אחים או אב ובנו בברכת שבע ברכות, ויכול לכתחילה לכבדם אחד אחרי השני.
החילוקים בין שבע ברכות לקריאת התורה הם:
• אין הדרך לכבד המברך שבע ברכות ולקרותו בשם, משא"כ בעלייה לתורה
• אין מספר מסויים של מברכים, שאחד יכול לברך כל שבע הברכות, בשונה לעליות לתורה.
• רק בבית הכנסת שייך החשש לעין הרע זו. או שיש שם כל מיני אנשים שאינם בדווקא מאוהביו, או ששם יש יותר כבוד.
• בחששות של עין הרע אין מוסיפים על מה שכתוב להדיא.