שאלה

 חולה שיש בו סכנה שע"פ רופאים חייב לאכול בכיפור  האם צריך להוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון ואם כן איך להוסיף?

תשובה

מי שחייב לאכול ביום הכיפורים, יש לו להזכיר יעלה ויבא ולומר "את יום הכיפורים הזה". וכן אם חל יום הכיפורים בשבת יזכיר גם רצה.
אם שכח להזכיר יעלה ויבא או רצה אין לו לחזור ולברך, וכן אין לו לומר הברכה של “אשר נתן שבתות וכו’” שמוסיפים קודם ברכת הטוב והמיטיב אם שכח לומר רצה.

מקורות

איתא בגמ’ יומא דף פב. וכן נפסק בטוש”ע סי’ תרי”ח. שאדם שהרופאים אומרים לו שאם הוא יצום בכיפור יבוא לידי סכנה, חייב לאכול. ומי שמחמיר בנפשו ואינו אוכל אף שהרופאים אומרים לו לאכול עליו הכתוב אומר "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וכו'" (מ”ב סי’ תרי”ח סע”ק ה’), ואדרבא האוכל ביום זה מחמת ציווי הרופאים, מצוה ייחשב לו לאכול ולקיים בנפשו "וחי בהם – ולא שימות בהם".
ומביא הטור (סי' תרי"ח סע' י') מאביו הרא"ש שחולה האוכל ביום כיפור מזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון, ומביא הב"י כן גם מעוד ראשונים (הר"ם מרוטנבורק, והרשב"א), שחייב להזכיר יום הכיפורים בברכת המזון. ואף שהרשב"א מבין בדברי הרמב"ם שהוא חולק על דין זה וסובר שאין להזכיר יעלה ויבוא ביום כיפור, סותם הב"י כדברי הטור, וז"ל "ודבר פשוט הוא דבהיתר אכיל ואדרבה מצוה קא עביד הוי לדידיה יום הכפורים כמו לדידן שאר ימים טובים ואף על פי שמדברי הרשב"א בתשובה (ח"א סי' תשצד) נראה דמדמי ליה לאוכל טבל דלדעת הרמב"ם (ברכות פ"א הי"ט) אין מברכין עליו כבר נחלק הוא ז"ל עליו", ונראה שהסכים לדעת האומרים דאוכל טבל נמי מברכין עליו כיון שמצוה על חולה לאכול ביום קדוש זו, לכן עליו להזכיר יום הכיפורים בברכת המזון.
וכן פוסק להלכה בשו"ע (שם) שיש להזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון.
אבל הט"ז (סי' תרי"ח סע"ק י') בא לחלוק על השו"ע בזה. ומוכיח מהגמ' בשבת (כד.), שזהו אחד מסוגיות העיקרות שמדבר על הלכות יעלה ויבוא, שאין מזכירים היום בתוך התפילה או בתוך ברכת המזון אלא אם כן תפילה זו או ברכת המזון זו הוא קבוע בשביל היום הזה, וכגון שמזכירים שבת בתוך תפילת נעילה אף שמצד שבת אין חיוב להתפלל נעילה, אבל כיון שיום זו מחויב בחמש תפילות, חייב להזכיר היום בכל התפילות. משא"כ אם היום אינו דורש תפילה מסוימת, כגון ברכת אחת מעין שבע שאומרים אחרי תפילת לחש בליל שבת, שאין אומרים אותו אלא כדי שהמאחרים להגיע לתפילה לא יישארו לבד בבית הכנסת, ואין זה מחובת היום, לכן אין מזכירים בו יום טוב אם חל יום טוב בשבת. ואומר הט"ז שא"כ, ה"ה גם הכא שאין יום הכיפורים מחויב בברכת המזון ואדרבא מטעם היום לא היה לו לברך ברכת המזון אלא שהאונס גרם לו, לכן אין להזכיר יעלה ויבוא ביום הכיפורים אף שאוכל בהיתר.
המג"א (שם, סע”ק י’) מוסיף עוד שני סברות למה אין להזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון; האחד הוא שלא תיקנו חז"ל כלל כזה הזכרה, כיון שברוב רובם של המיקרים לא שייך הזכרה זו, לכן אין כזה נוסח כלל, לומר "ביום הכיפורים הזה" ביעלה ויבוא בברכהמ”ז. ומביא עוד סברא משיבולי הלקט למה אין להזכירו, שאומר שכיון שהחולה אוכל ביום הכיפורים אז עשהו חול ואין להתייחס להיום באכילה זו כיום טוב כיון שבאכילה זו הרי הוא עושהו לאינו יו"ט, ולכן א"א לומר עליו יעלה ויבוא.
אולם מסיק המג"א שיש להזכיר יעלה ויבוא וכמו שפסקו הטור והשו"ע. אולם כותב המג”א שאין לעשות קידוש ביום הכיפורים כיון שבזה יש חשש ברכה לבטלה.
המ"ב (שם סע"ק כ"ט) מביא המחלוקת הנ"ל האם להזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון או לא, ומכריע שיש לאומרו כיון שהוא רק הזכרה בעלמא ואין כאן חשש ברכה לבטלה, אז אין סיבה שלא להחמיר ולאומרו. (עי' בשעה"צ סע"ק כ"א, שכן מבואר.) וכן מביא בשם האחרונים לענין רצה והחליצינו ביום כיפור שחל בשבת שיש לאומרו מטעם הנ"ל. ומוסיף המ”ב שכיון שמחלוקת הוא האם להזכיר יעלה ויבא או לא לכן אם שכח ולא הזכירו לא יחזור ויברך.
העולה לדינא: מי שחייב לאכול ביום הכיפורים, יש לו להזכיר יעלה ויבא ולומר "את יום הכיפורים הזה". וכן אם חל יום הכיפורים בשבת יזכיר גם רצה.
אם שכח להזכיר יעלה ויבא או רצה אין לו לחזור ולברך, וכן אין לו לומר הברכה של “אשר נתן שבתות וכו’” שמוסיפים קודם ברכת הטוב והמיטיב אם שכח לומר רצה. (מתבאר ממ”ב סי’ תרי”ח סע”ק כ”ט, ושעה”צ שם סע”ק כ”א.)
וקידוש אין לעשות, כיון שבזה יש חשש ברכה לבטלה. (מג”א סע”ק י’, ומ”ב סע”ק כ”ט)
[ועי’ בספר למועדים ולזמנים להרב זצ”ל, פרק מ”ה אות ק”ג, שמסכם דינים אלו}.