שאלה

תיק של ספר תורה – כאשר כבר אין בו שימוש מכיוון שהקלף עצמו נגנז. מה עושים עם התיק?

תשובה

הטוב ביותר להשתמש בתיק לספר תורה אחר, ואם אין יש להניחו במקום מוצנע שמשתמר או לגונזו.

מקורות

איתא בגמ' מגילה דף כו עמוד ב "תנו רבנן: תשמישי מצוה – נזרקין, תשמישי קדושה – נגנזין. ואלו הן תשמישי מצוה: סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה: דלוסקמי ספרים, תפילין ומזוזות, ותיק של ספר תורה, ונרתיק של תפילין ורצועותיהן", דהיינו שתמיש קדושה כגון נרתיק של ס"ת שבלה חייב גניזה, ואם לא בלה ורוצה להחליף בחדש יכול לתתו בספר אחר.
ופסק השולחן ערוך ביו"ד סימן רפב סעיף יב "תיק שהוכן לס"ת והונח בו, וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחים ס"ת בו, אף על פי שאין מניחים בו ס"ת כשהוא לבדו אלא כשהוא בתיק, וכן הכסא שהוכן להניח ס"ת עליו, והונח, כולם תשמישי קדושה הם ואסורים, ולאחר שיבלו או ישברו, נגנזים". וכתב בביאור הגר"א ס"ק כ"ה "ובירושלמי ר"פ בני העיר והביאו הרא"ש שם העושה תיבה לשם ספר ומטפחת לשם ספר עד שלא נשתמש בהן הספר מותר להשתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן הספר אסור להשתמש בהן הדיוט כו'", כנ"ל.
דין זה כפלו השו"ע או"ח סי' קנ"ד סעי' ג' ששם עיקר דינו "תשמישי קדושה, כגון: תיק של ספרים ומזוזות, ורצועות תפילין, וארגז שנותנין בו ס"ת או חומש וכסא שנותנין עליו ס"ת, ווילון שתולין לפני ההיכל, יש בהן קדושה וצריך לגנזן".
וכתב המשנ"ב בס"ק ו' "תשמישי קדושה וכו' – והיינו דאף דבתשמישי מצוה קי"ל בסימן כ"א דלאחר שעבר מצותן מותר לזורקן בתשמישי קדושה אינו כן אלא אף לאחר שנתבלו ואין ראויין עוד לתשמישן מ"מ יש בהן קדושה וצריך לגנזן, וגם אסור להשתמש בהן שום תשמיש, ודוקא תשמיש קדושה עצמה אבל דבר המשמש להתשמיש קדושה והוא הנקרא תשמיש דתשמיש אין בו קדושה ומותר להשתמש בהן אף בעודן קיימין [פמ"ג]". והוסיף בס"ק ז' "תיק של ספרים – היינו תורה נביאים וכתובים שהם קדושה והתיק הוי תשמיש לקדושה וה"ה לשאר ספרי קודש ומש"כ ורצועות תפילין ה"ה לתיק שלהן וכל זה בין בשל יד ובין בשל ראש",
ויהיה אסור לשנות תשמיש קדושה לקדושה פחותה ממנה שכך כתב השו"ע שם סעי' ו' "אין עושין מתיבה כסא לס"ת; אבל מותר לעשות מתיבה גדולה קטנה, וכן מותר לעשות מכסא גדול כסא קטן, אבל אסור לעשות ממנו שרפרף (פי' כסא קטן) לכסא; וכן מותר לעשות מוילון גדול וילון קטן, או לעשות ממנו כיס לס"ת; אבל לעשות ממנו כיס לחומש, אסור. הגה: ופרוכת שאנחנו תולין לפני הארון אין לו קדושת ארון, רק קדושת בהכ"נ; וכן הכלונסות שבו תולין הפרוכת, ומ"מ אסור לעשות מהם העצים שמסמנים בו הקריאה לחובת היום, שאינן קדושים כמו הם". וראה במשנ"ב ס"ק ל"א שאסור להניח יריעות ס"ת פסולות בתוך הארון קודש מחמת כן, ולמעשה הסיק דשרי דלב בי"ד מתנה עליהם אבל חומשים וסדורים אסור.
וא"כ הכא אסור להניח בהם ולהשתמש בהם לשאר דברי קדושה, אבל יהיה מותר להניח בהם ספר אחר.
וכך כתב מרן הרב בשו"ת הרב הראשי ח"א פי"ד שאלה כ"ז לגבי בית הכנסת ששיפצו והחליפו ארון קודש "עיין בשו"ע (או"ח סימן קנ"ד סעי' ג') ובכה"ח שם (ס"ק י"א) ובשו"ע (יו"ד סי' רפ"ב סעי' י"ב). לפיכך – אם אפשר להעביר את הארון ושאר תשמישי הקדושה לבית הכנסת החדש, זהו הדבר הטוב ביותר.
ואם אין לו צריך לגונזן וכתב המשנ"ב בס"ק י"ג "וצריך לגנזן – היינו אחר שנתבלו ואין עומדין לתשמישן עוד אפ"ה יש בהן קדושה ואסור להשתמש בהן או לזורקן, וע"כ יגנזם במקום המשומר משא"כ תשמיש דתשמיש אפילו בעודן קיימין מותר ליהנות בהן וכנ"ל". וביאר הכה"ח בס"ק כ"ד "וגניזה היינו במקום המוצנע. אשל אברהם אות ה'".
וכתב השו"ע (סי' קנ"ד סעי' ד'): "מטפחות ס"ת שבלו, יכולים לעשות מהם תכריכין למת מצוה וזו גניזתן". וכתב כה"ח (סי' קנ"ד ס"ק ס"ו): "וכתב שם הט"ז: ולולי דמסתפינא אמינא מילתא חדתא, דהא דאמרינן בהנך מילי דאסור לעשות מקדושה גדולה קדושה קלה, היינו כל זמן שראויה לקדושה גדולה, אבל אם אינה ראויה לזה רק לקלה, טפי עדיף שיעשו בה לכל הפחות קדושה קלה ממה שתהיה פנויה ותגנז, וראיה ממטפחות ספר תורה שבלה שעושין ממנה תכריכין למת וזו היא גניזתה, והא ודאי שבהיותה קיים – אסור לעשות כן, אלא על כרחך כיון שטעון גניזה שפיר הוה ליה הך גניזתה, הכא נמי הוה עדיף טפי לעשות בה תשמיש קדושה להחזיק בה ספרים ממה שתהיה פנויה לגמרי בלי קדושה כלל, עכ"ל. אמנם הבכור שור על מסכת מגילה הביא כמה ראיות מהש"ס דלא כהט"ז אלא גניזה עדיף מלהשתמש קדושה קלה יעו"ש, ומה שכתב הט"ז להביא ראיה ממטפחות ספר תורה שבלו, אין זו ראיה, כמו שכתבנו לעיל אות ל"ו דלא הותר בהם אלא דוקא תשמיש של גניזה ולא תשמיש אחר יעו"ש, וכן כתב הנהר שלום אות א' על דברי הט"ז הנז' דאינה ראיה יעו"ש, וכן כתב היפה ללב אות ד' שמצא כתוב בגליון השלחן ערוך על דברי הט"ז הנז' דביורה דעה סימן ר"ץ פסק מרן ז"ל הפך מזה יעו"ש, וכן כתב הברכי יוסף בשיורי ברכה אות ב' בשם רבינו יהודה בן הרא"ש דמי שהיה לו ספר תורה מונחת בארון ועשה לו ארון אחר והושם בו, דאסור להניח בראשון גמרות ופירושים, משום שמורידו מקדושתו, כדאמרינן גבי תיבותא דאירפט דאסור למיעבד מיניה כורסיא, והביאו הכרם שלמה ושערי תשובה אות י"א יעו"ש, וכן כתבנו לעיל אות ל"ד ואות ט"ל בשם כמה פוסקים דלא כהט"ז יעו"ש ודו"ק", וא"כ ה"ה כאן.
ואם מועיל שעתה יפקיעו קדושתם שבעה טובי העיר ראה בבה"ל בד"ה תשמישי קדושה ואין המקום להאריך
העולה
הטוב ביותר להשתמש בתיק לספר תורה אחר, ואם אין יש להניחו במקום מוצנע שמשתמר או לגונזו.