שאלה
מה דעת מרן הרב לגבי בגד בהיר בדיני כתמים האם נחשב כצבעוני?
תשובה
מרן הרב זצ"ל בספרו דרכי טהרה (פ"ב סעי' כ"ב), כתב להתיר בבגד הצבוע בצבע בהיר, ושאין להחמיר בזה,
וז"ל: "חֲכָמִים לֹא גָזְרוּ דִּין כְּתָמִים בִּבְגָדִים צִבְעוֹנִיִּים, וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם צֶבַע הַבֶּגֶד בָּהִיר וְצֶבַע הַכֶּתֶם כֵּהֶה אוֹ לְהֶפֶךְ, אֶלָּא בְּכָל אֹפֶן לֹא גָזְרוּ טֻמְאַת כְּתָמִים עַל בֶּגֶד צָבוּעַ .
אָמְנָם יֵשׁ מַחְמִירִים הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין בַּבְּגָדִים הַתַּחְתּוֹנִים הַצְּמוּדִים לַגּוּף קֻלָּא זֹאת, אַךְ אֵין מַחְמִירִים כְּמוֹתָם . עוֹד יֵשׁ מַחְמִירִים וְאוֹמְרִים שֶׁבְּבֶגֶד בָּהִיר מְאֹד גַּם-כֵּן אֵין קֻלָּא זֹאת, וְאֵין מַחְמִירִים כְּמוֹתָם . אוּלָם כְּשֶׁיֵּשׁ סְפֵקוֹת לְהַחְמִיר אוֹ לְהָקֵל בִּפְרָטִים אֲחֵרִים, מְצָרְפִים חֻמְרוֹת אֵלּוּ, אַךְ רַק עַל-פִּי הוֹרָאַת חָכָם".
הילכך כתם שנמצא על בגד צבוע שהוא בהיר טהור.
מקורות
כתב מרן הרב בדרכי טהרה פ"ב סעי' כ"ב "חֲכָמִים לֹא גָזְרוּ דִּין כְּתָמִים בִּבְגָדִים צִבְעוֹנִיִּים, וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם צֶבַע הַבֶּגֶד בָּהִיר וְצֶבַע הַכֶּתֶם כֵּהֶה אוֹ לְהֶפֶךְ, אֶלָּא בְּכָל אֹפֶן לֹא גָזְרוּ טֻמְאַת כְּתָמִים עַל בֶּגֶד צָבוּעַ.
אָמְנָם יֵשׁ מַחְמִירִים הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין בַּבְּגָדִים הַתַּחְתּוֹנִים הַצְּמוּדִים לַגּוּף קֻלָּא זֹאת, אַךְ אֵין מַחְמִירִים כְּמוֹתָם. עוֹד יֵשׁ מַחְמִירִים וְאוֹמְרִים שֶׁבְּבֶגֶד בָּהִיר מְאֹד גַּם-כֵּן אֵין קֻלָּא זֹאת, וְאֵין מַחְמִירִים כְּמוֹתָם. אוּלָם כְּשֶׁיֵּשׁ סְפֵקוֹת לְהַחְמִיר אוֹ לְהָקֵל בִּפְרָטִים אֲחֵרִים, מְצָרְפִים חֻמְרוֹת אֵלּוּ, אַךְ רַק עַל-פִּי הוֹרָאַת חָכָם.". וביתר הרחבה : (נענה בתאריך 25.09.22 ) דין בגד צבעוני:
הנה בגמ' נדה (ס"א:), איתא:
"ת"ר, בגד צבוע – מטמא משום כתם, רבי נתן בר יוסף אומר: אינו מטמא משום כתם, שלא תקנו בגדי צבעונין לאשה אלא להקל על כתמיהן. תקנו מאי תקנינהו אלא שלא הותרו בגדי צבעונין לאשה אלא להקל על כתמיהן".
וראה בבית יוסף (יו"ד סי' ק"צ), דסיכם השיטות להלכה, וז"ל:
"ובגד צבוע פליגי בה תנא קמא מטמא ורבי יונתן מטהר. בפרק האשה שהיא עושה צרכיה (סא:) וכתב הרא"ש (פ"ט סי' א, פה.) הרמב"ן (בהלכותיו פ"ד ה"ז) פסק כתנא קמא והרמב"ם (איסו"ב פ"ט ה"ז) כרבי יונתן ובכתמים שומעין להקל וגם הרשב"א (תוה"א ב"ז ש"ד כג:) כתב נראים דברי הרמב"ם שלא אמרו כתמים להחמיר אלא להקל ומכל מקום כתב בתורת הבית הקצר (שם) שהמחמיר בדברים אלו תבא עליו ברכה:
כתב הרמב"ם לפיכך תיקנו חכמים שתלבש האשה בגדי צבעונים כדי להצילה מדין הכתמים ותמיהני דהא בגמרא מקשינן לרבי יונתן דאמר הכי תיקנו מאן תקנינהו ושני אלא שלא הותרו בגדי צבעונין לאשה אלא להקל על כתמיהם והדר מקשי הותרו מכלל דאסירי אין דתנן בפולמוס של אספסיינוס ביקשו לגזור על בגדי צבעונים אמרי הא עדיפא להקל על כתמיהן עד כאן וכיון דמאי דאמר שלא תיקנו אידחי ליה והדר ביה ואמר שלא התירו היאך כתב לפיכך תיקנו וכו' שהם דברים דחויים ואפשר שגירסא אחרת היתה לו בגמרא או שהוא סובר דכיון דלא אידחי מאי דאמר תיקנו אלא משום דלא ידיע מאן תקנינהו השתא דבפולמוס של אספסיינוס נשאו ונתנו חכמים בבגדי צבעונין איכא למימר דאז תיקנום".
ובש"ע (שם סעי' י'), פסק: "וכן כתם שנמצא על בגד צבוע, טהורה. (לפיכך, תלבש האשה בגדי צבעונין, כדי להצילה מכתמים) (הרמב"ם ובגמרא פרק האשה)".
ב
בגד בהיר אם נחשב צבעוני:
רש"י (שם), ביאר דהקילו בכתם שנמצא על בגד צבעוני משום שאין הכתם ניכר בו כמראה דם גמור.
וראה בדרכי תשובה (שם ס"ק ס"ב), שהביא ע"פ פרש"י מח', האם בגד בהיר שהדם ניכר בו נחשב לצבעוני, וז"ל:
"בגד צבוע. עיי' בש"ע התניא סקכ"ג שהביא בזה מדברי רש"י הטעם משום שאין הכתם ניכר בו כמראה דם גמור ועיי' במקור חיים סקמ"ח שהוכיח שכן עיקר להלכה שאין להקל בבגד צבוע אלא אם אין מראה הדם ניכר בו אבל אם מראה הדם ניכר בו טמאה ושכן כ' הבית הילל ע"ש וכ"כ בשו"ת מעיל צדקה סי' ס"ג יעיי"ש שכ' דאין חילוק בזה בין צבע אדום לשאר צבעונים כל שאין מראה הדם ניכר בו היטב טהורה ע"ש ועיי' בשמלה סקט"ז שכ' דלפי דעת רש"י דקיי"ל כוותיה דהטעם דלא גזרו בבגד צבוע משום שאין הכתם ניכר בו נראה פשוט דאפי' עורות הצבועים בידי שמים שהן מטמאין בנגעים מ"מ אין מטמאין בכתם כיון שאין מראה הדם ניכר בו היטב ודלא כמ"ש בס' חכמת אדם עיין שם". ע"כ.
וראה מה שהוסיף עוד בעניין זה (ס"ק ס"ו), וז"ל:
"כדי להצילה מכתמים. עיי' פת"ש סקכ"א מ"ש מהדגמ"ר ומהחת"ס ועיי' בשו"ת פאת השדה ח"א סי' מ"ה מ"ש בזה ועיי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי ח"ב סי' ס"ג שחולק על החת"ס במה שהחמיר דבחלוק שעל הגוף ל"מ בגד צבוע להתיר וכ' שאל ישמעו להחת"ס בזה להחמיר ולא אמרו בכתמים להחמיר אלא להקל עיין שם ועיי' בשו"ת קול ארי' סי' ס' שדעתו להחמיר כהחתם סופר בזה עיין שם]".
לעניין מעשה ראה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ו סי' כ"ג ס"ק ט'), שהאריך להוכיח שאף מפרש"י אין חילוק כלל בבגד צבעוני בין בהיר לכהה, ולעולם כתם על בגד שאינו לבן טהור.
והביא להקת פוסקים אחרונים דס"ל להו כוותיה, וכתב בשלהי דבריו וז"ל: "כן ראיתי גם בשו"ת בית שערים חיו"ד סי' רס"א בד"ה ואמרתי ובד"ה עוד נ"ל מ"ש לפרש דברי רש"י בנדה בשני אופנים אי משום דבגוונא דא דא"א לבדוק לא יטעו לומר שמטהרים משום דמחזיקים דהדם בא מעלמא ולא יבואו לטהר גם הבגד, ואי משום דודאי לא תקנו לתקלה שיהיה בו כתם שהוא טמא ולא תדע ולכן ודאי טיהרו חכמים בבגד צבוע כל הכתמים אפילו בניכר בו עיין שם".
והוסיף עוד בס"ק שאחר זה: "נוסיף להנ"ל דבכזה לטהר בכל מיני בגדי צבעונין העלה בפשיטות גם בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ג ח"א סימן שס"ב, ובשו"ע הגרש"ז והלחם ושמלה בהעתיקים /בהעתיקם/ בסתמיות דברי המעיל צדקה באין חולק וערוך השלחן סי' ק"צ סעי' מ"ד, ועיין גם בשו"ת האלף לך שלמה חיו"ד סי' רכ"ט. שאינו עולה על דעתו כלל דיש לחלק בזה בין צבע אדום לצבע ירוק ודן רק באם צבוע לבן, והעלה דמראה לבן אינו בכלל סתם צבוע עיין שם. גם בספר שו"ת בית האוצר חיו"ד סי' מ"ח מביא נמי לדברי המ"צ וכותב דהאמת יורה דרכו דלא דוקא בצבע אדום מציל על הכתמים רק כל הצבעים מצילין על הכתמים ע"ש.
מכל הלין נראה ברור דיש לטהר כתמים בבגדי צבעונין בכל סוגי המיני צבעונין כל שלא הוי לבן וכן בכל כמות דם שנמצא כל שלא יצא זה מכלל דין כתמים". ע"כ.
גם מרן הרב אליהו פסק כן להדיא בספרו דרכי טהרה (פ"ב סעי' כ"ב), להתיר בבגד הצבוע בצבע בהיר, ושאין להחמיר בזה, וז"ל: "חֲכָמִים לֹא גָזְרוּ דִּין כְּתָמִים בִּבְגָדִים צִבְעוֹנִיִּים, וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם צֶבַע הַבֶּגֶד בָּהִיר וְצֶבַע הַכֶּתֶם כֵּהֶה אוֹ לְהֶפֶךְ, אֶלָּא בְּכָל אֹפֶן לֹא גָזְרוּ טֻמְאַת כְּתָמִים עַל בֶּגֶד צָבוּעַ .
אָמְנָם יֵשׁ מַחְמִירִים הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין בַּבְּגָדִים הַתַּחְתּוֹנִים הַצְּמוּדִים לַגּוּף קֻלָּא זֹאת, אַךְ אֵין מַחְמִירִים כְּמוֹתָם . עוֹד יֵשׁ מַחְמִירִים וְאוֹמְרִים שֶׁבְּבֶגֶד בָּהִיר מְאֹד גַּם-כֵּן אֵין קֻלָּא זֹאת, וְאֵין מַחְמִירִים כְּמוֹתָם . אוּלָם כְּשֶׁיֵּשׁ סְפֵקוֹת לְהַחְמִיר אוֹ לְהָקֵל בִּפְרָטִים אֲחֵרִים, מְצָרְפִים חֻמְרוֹת אֵלּוּ, אַךְ רַק עַל-פִּי הוֹרָאַת חָכָם".
הילכך כתם שנמצא על בגד צבוע שהוא בהיר טהור.