שאלה

ילד שבר בטעות חלון רכב. אך לא בטוח שהיה אשמתו. החלון היה מאוד חם.
לבעל הרכב יש ביטוח שמכסה חלונות.
האם האבא צריך לשלם לצאת ידי שמים?

תשובה

א – קטן שהזיק פטור מלשלם את שהזיק, אמנם לדעת חלק מהפוסקים צריך לשלם לכשיגדל מדיני שמים.
ב – חפץ מבוטח שניזוק, נחלקו הפוסקים אם צריך המזיק לשלם הנזק, ויש לדון כל מקרה לגופו.
ג – בנדון שלפנינו נראה שאין הקטן או אביו צריכים לשלם אף מדיני שמים, מכיוון שלא ברור אם הנזק נעשה ע"י הקטן, ובצירוף הדעה שבחפץ מבוטח אין חיוב תשלום על המזיק.

מקורות

היזק קטן
שנינו במשנה בבא קמא (פז.): "חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן חייב, והם שחבלו באחרים פטורין". וכך פסק הרמב"ם בהלכות חובל ומזיק (פ"ד הל' כ'). ובש"ע (חו"מ סי' תכ"ד סעי' ח'), וז"ל: "החובל בחרש, שוטה וקטן, חייב והם שחבלו באחרים, פטורים אף על פי שנתפקח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן, אינם חייבים לשלם, שבשעת שחבלו בהם לא היו בני דעת". וכן פסק בסי' צ"ו סעי' ג', וז"ל: "ואם טענו בדבר שאין לקטן הנאה, כגון נזקים וחבלות, אף על פי שמודה ואף על פי שיש לו ממה לשלם, פטור, ואפילו לאחר שהגדיל (טור סי' פ"ט ס"ד וסי' צ"א ס"י)".
ומש"כ רש"י בגמ' ב"ק (צ"ח:), דהשורף שטרו של חבירו חייב לשלם לו היזקו. הוה עובדא ואכפייה רפרם לרב אשי ואגבי ביה כי כשורא לצלמא. ופרש"י, אכפייה רפרם לרב אשי, ששרף שטר חבירו בילדותו, ואגבי מיניה גוביינא מעליא כל הסכום שכתוב בשטר כי כשורא לצלמא, פרעון גמור מן העידית, כמו הקורה שנבחרת משאר קורות לתקן בה צורה ודיוקנאות. עכ"ל. ומשמע דחייב הקטן לשלם היזקו לכשיגדיל. כבר תרצו האחרונים (שו"ת מהר"ם מפדוואה [סי' צ'], ובשו"ת גינת ורדים חו"מ [כלל ג' סי' י"ג], ועוד), שמיירי שהיה רב אשי בן י"ג שנה, שהוי בר חיובא, ונקרא ילד דאכתי רך בשנים הוה. עיי"ש.
עפ"ז ברור שאין הקטן או אביו חייבים לשלם את הנזק הנגרם לחלון, כיוון שגם אם בוודאות הקטן הוא ששבר את החלון, הרי שבגין קטנותו הוא פטור על היזקו אף לכשיגדיל כמבואר, כ"ש כשאין ברור דיו אם הנזק נגרם בעקבות הקטן.
אולם ראה בספר חסידים (סי' תרצ"ב), שכתב:
"אחד בא לפני חכם א"ל זוכר אני כשהייתי קטן הייתי גונב לבני אדם וגם הייתי חוטא בשאר חטאים אמר שמא איני צריך תשובה לשלם הגניבות כי כשחטאתי לא הייתי בן י"ג שנים ויום אחד וכיון שהייתי קטן למה אני צריך תשובה ולשלם, א"ל כל עונות שאתה זוכר וכל אשר גנבת אתה צריך לשלם שהרי יאשיהו שב מכל עונות ושלם כל אשר דן שלא כדין שצוה להפסיד ממון שלא כדין בקטנותו ואם תאמר זהו דין מפני שעל ידי גדולים עשה אינו חייב (שדן לגדולים בני עונשים מפני זה שילם כל אשר דן שלא כדין אבל) מכל מקום שב (ואמר החכם לו לשלם כל אשר גנב)". ע"כ.
אך נראה שזה אינו מעיקר הדין אלא ממידת חסידות.
וכן משמע מהרמ"א (או"ח סי' שמ"ג), שפסק דאף שאינו מחוייב מעיקר הדין לעשות תשובה על עבירה שעשה בקטנותו, לפנים משורת הדין טוב שיעשה כן, וז"ל: "וקטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו, אף על פי שא"צ תשובה כשיגדל, מ"מ טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה, אף על פי שעבר קודם שנעשה בר עונשין (פסקי מהרא"י סי' ס"ב)". ע"כ.
וראה במשנ"ב (שם ס"ק ט'), שהרחיב העניין גם לדיני ממונות, וז"ל: "קטן שגנב או שהזיק ראוי לב"ד להכותו שלא ירגיל בה [וכן חבלה וביוש וכל דברים שבין אדם לחבירו ב"ד מצווין להפרישו שלא יארע תקלה על ידו] אבל אין צריך לשלם אם אין הגנבה בעין. וכ"ז מדינא אבל לפנים משורת הדין בין שחבל בו בגופו או שהזיק לו בממונו צריך לשלם לו [ט"ז וח"א וכן משמע מהגר"א]". ע"כ.
וכ"כ הפתחי תשובה (חו"מ סי' שמ"ט ס"ק ב'), לעניין קטן שהזיק, וז"ל:
"וגדולה מזו נראה לי, דאפילו מה שאזיל לאיבוד אם רצה לצאת ידי שמים ג"כ חייב לשלם, וכדאיתא באו"ח סימן שמ"ג והוא מפסקי מהרא"י [תרומת הדשן] סימן ס"ב דקטן שעבר עבירה בקטנותו צריך לעשות תשובה כשיגדיל, ובין אדם לחבירו עיקר התשובה לפייס חבירו ולשלם היזקו, אך שאין כופין על זה בדיני אדם. ואף דבתשובת בית יעקב סי' ג' רוצה להשיג על מהרא"י והרמ"א שם, כל דבריו אין להם שחר כו'. אך נראה דאף לצאת ידי שמים א"צ לשלם הכל כמבואר במהרא"י שם, וכן משמע לשון הרמ"א שם שיקבל איזה דבר לתשובה, על כן המוחל לא יהיה אכזרי ויפויס במה דיפייס משום תקנת השבים כאלו שרוצים לצאת ידי שמים. ובספר חסידים סי' תרצ"ב משמע שחייב לשלם הכל כשהגדיל, ואולי ממדת חסידות קאמר, או שהיה ממון הגניבה תחת ידו, עכ"ד ע"ש". ע"כ.
חיוב תשלומי נזק בחפץ מבוטח
האור שמח (שכירות פ"ז הל' א'), והמהרש"ם (ח"ד סי' ז'), כתבו באורך דחייב המזיק לשלם אף אם הזיק חפץ מבוטח.
אמנם בשו"ת הרי בשמים (ח"ב מהדו"ת סי' רמ"ה), משתמע שרק כאשר מדובר בתשלום מחמת קבלת אחריות הוא חייב על אף שהניזק מקבל את הפיצוי מחברת הביטוח, אבל כאשר מקור החיוב הוא רק מחמת היותו מזיק, אין לחייב אותו, מאחר ואת תשלום הנזק הוא מקבל מחברת הביטוח, וכל חיובו של המזיק הוא להשלים את חסרונו, שלא קיים במקרה שכזה. עיי"ש .
מ"מ למעשה בנדון שלפנינו נראה לפטור את הקטן ואביו מתשלום הנזק אף מדיני שמים, מכיוון שלא ברור אם אכן נגרם הנזק בגין הקטן, ובצירוף דעת ההרי בשמים שבחפץ מבוטח אין חיוב תשלום על המזיק כלל.
העולה מן האמור
א – קטן שהזיק פטור מלשלם את שהזיק, אמנם לדעת חלק מהפוסקים צריך לשלם לכשיגדל מדיני שמים.
ב – חפץ מבוטח שניזוק, נחלקו הפוסקים אם צריך המזיק לשלם הנזק, ויש לדון כל מקרה לגופו.
ג – בנדון שלפנינו נראה שאין הקטן או אביו צריכים לשלם אף מדיני שמים, מכיוון שלא ברור אם הנזק נעשה ע"י הקטן, ובצירוף הדעה שבחפץ מבוטח אין חיוב תשלום על המזיק.