שאלה

אימתי פרגולה שעליה שמים סכך היא כשרה? כמה צפופה היא יוכלה להיות ?
זה באמת מאה אחוז כשר?
כל שנה צריך לעשות משהו או אפשר להשאיר ככה לתמיד?

תשובה

פרגולה שעשויה על ידי קרשים דקים שאין דרך לסכך בהם, ומושחלים לתוך העץ המרכזי כך שאין בהם בעיה של מקבל טומאה.
אם בנה את זה לשם החג – בתוך שלושים יום – כשר לכתחילה
לפני שלושים יום לחג- טוב להחמיר ולהוסיף עוד סיכוך טפח על טפח, וכך אין בעיה של סוכה ישנה.
משנה שעברה – יש להחמיר ולהוסיף עוד סיכוך טפח על טפח, וכך אין בעיה של סוכה ישנה.

מקורות

כתב השו"ע בסעי' י"ח "וכן אסרו לסכך בנסרים שרחבן ארבעה, אפילו הפכן על צדן שאין בהם ארבעה; ואם אין ברחבן ארבעה, כשרים, אפילו הם משופים שדומים לכלים, ונהגו שלא לסכך בהם כלל".
וכתב המשנ"ב בס"ק מ"ט "דילמא אתי לסכך בענין שלא יהא מטר יכול לירד שם, ויש מהראשונים שכתבו דכהיום מדינא אסור הואיל דבזמן הזה מסככין בתיהם בנסרים שאין בהן ד' טפחים איכא גזירת תקרה, ומ"מ יש לחוש גם לטעם הראשון, וע"כ הלטי"ש אף על פי שאין בהם גזירת תקרה שאין מסככין בהם בתיהם, מ"מ יש לחוש שיסכך כ"כ שלא יהיו הגשמים יורדים בתוכה וכ"ש בשינדלין". יוצא שיש שני טעמים למה לא לסכך בקרש פחות מארבעה טפחים, א. משום גזירת תקרה. ב. שמא יסכך בהם כל כך עד שתהא סוכת קבע. וכל אחד מהטעמים הנ"ל עומד בפני עצמו.
וכ"כ הכה"ח בס"ק צ"ט " ואפילו הם פחותים מארבעה דליכא משום גזירת תקרה, משום דלמא אתי למטעי לסכך בענין קביעות שלא ירדו שם גשמים. כן כתב הסמ"ק והביאו דבריו הטור ובית יוסף, ט"ז ס"ק כ"א. ובהגהות מיימוניות כתב דפסול הואיל ובזמן הזה מסככין בתיהם בנסרים שאין בהם ארבעה איכא גזירת תקרה. דרכי משה אות ט', מגן אברהם ס"ק כ"ב" וראה בס"ק ק"א, וכתב עוד בס"ק מ"ה "וכן במקומות שנהגו להקרות בנסרים דקים אסור לסכך בהן משום גזירת תקרה. כלבו שם, ב"ח, ט"ז שם", משמע שכיון שהם דקים אין בהם גזירת קבע אלא רק משום גזירת תקרה.
וע"כ כתב מרן הרב בסעי' מ' שאם הפלפונים הם קרשים דקים (לא סיבית וכדו') ולא משופים אינם בכלל הגזירה ונהגו לסכך בהם, וכן היה מנהגו של הגרש"ז אוירבך וכן מנהג ירושלים, וכן כתב הקצו"ש סי' קל"ד סעי' ג' . וכן כתב בס' הסוכה השלם מילואים לפ"ח אות מ"ט, כן נתפשט המנהג בירושלים ת"ו, עוד מגאוני ירושלים מהדור הקודם בעל האדר"ת, הגרי"ח זוננפלד, הגרצ"פ פרנק זצ"ל. וכן כתב שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' כ"ח וכתב שמה שהחמיר השו"ע זה ברחב קצת טפח וכדו' ולא הדקים דקים, וכ"ה בשו"ת האלף לך שלמה סי' שס"ו, וכן נכנס בהם גשם וכתב שמנהג זה יסודתו בהררי קודש.
וא"כ נראה שכאן כיון שאינו רחב טפח יש להקל בהם.
סוכה ישנה
כתב הטור סי' תרל"ו "סוכה ישנה שנעשית מקודם לחג ל' יום כשירה, ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג, אפי' בטפח על טפחיים סגי אם הוא במקום אחד, ואם החידוש על פני כולה סגי אפילו בכל דהוא, ואם עשאה לשם חג אפילו מתחלת השנה כשירה בלא חידוש".
כתב הב"י "ומ"ש ובלבד שיחדש בה דבר וכו'. שם כתב הרא"ש (סי' יג) ירושלמי (פ"א ה"ב) תני צריך לחדש בה דבר וכמה חברייא אמרי טפח, ורבי יוסי אומר כל שהוא, מאן דאמר כל שהוא ובלבד שתהא על פני כולה, כתב בעל העיטור (ריש הל' סוכה עח:) [ש"מ] חידוש בגופה בעינן ודלא כבעל הלכות (הל' סוכה ריש פ"א) שכתב מיכנשא ומימניא בסתרקי הוי חידוש, דהא ליכא סוכה דלא יכיל לחדושי בה האי חידוש עכ"ל. וזהו שכתב רבינו שיחדש בה דבר בגופה, וגם התוספות (שם ד"ה סוכה) הביאו הירושלמי הזה, ואחר כך כתבו אהא דתנן ואם עשאה לשם החג וכו', אפילו לבית הלל נפקא מינה שאין צריך לחדש בה דבר וכו', ומדברי כולם משמע דהא דמצריך בירושלמי לחדש בה דבר לעיכובא הוא, אבל הר"ן (שם) כתב דלא לעכב אמרו כן אלא למצוה מן המובחר".
ופסק השו"ע סי' תרל"ו סעי' א' "סוכה ישנה, דהיינו שעשאה קודם שיכנסו שלשים יום שלפני החג, כשרה ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם החג, ואפילו בטפח על טפח סגי אם הוא במקום אחד; ואם החידוש על פני כולה, סגי אפילו כל דהו; ואם עשאה לשם החג, אפילו מתחלת השנה, כשרה בלא חדוש".
וא"כ לדעת השו"ע אם הקים את הפרגולה לשם החג כשרה אך אם לא פסולה וצריך לחדש בה דבר לעיכובא. ואם מחדש בה במקום אחד, כתב המשנ"ב בס"ק ה' "עתה בגופה – ר"ל יחדש קודם יום טוב בגוף הסכך דהיינו שיניח בה סכך מעט כטפח ע"ט מרובע וכדלקמיה".
אולם המשנ"ב עצמו כתב בס"ק ד' חלק וכתב "ובלבד שיחדש וכו' – היינו לכתחלה ולמצוה בעלמא כדי שלא יבואו להתיר אפילו עשאה מתחלה לשם דירה דאז פסול מדאורייתא וכדלעיל בסי' תרל"ה וכ"ש בסוכות גנב"ך ורקב"ש האמורים בסי' תרל"ה בודאי מצוה לחדש בה דבר לשם החג".
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "וכן נראה דעת הט"ז ס"ק ג' כדברי הר"ן דאינו אלא למצוה מן המובחר. והמגן אברהם ס"ק א' כתב דדעת כל הפוסקים אינו אלא למצוה מן המובחר דלא כבית יוסף יעו"ש. והאליה רבה אות ב' תמה עליו דהא בשבלי הלקט כתב בשם רב יהודאי גאון בלא חידוש פסולה, וכן כתב בספר תניא בשם רב נטרונאי יעו"ש. והביא דבריו הברכי יוסף אות א' וכתב דאין מזה תימה כל כך על מגן אברהם דמה שכתב כל הפוסקים היינו הפוסקים שהביא בבית יוסף יעו"ש. וכן הוא דעת הנהר שלום כדברי הט"ז והמגן אברהם דאינו אלא למצוה מן המובחר. וכן פסק חיי אדם כלל קמ"ו אות ט"ל. וכן פסק בספר בכורי יעקב, משנה ברורה אות ד'. מיהו דעת הבגדי ישע כדברי האליה רבה דבלא חידוש פסולה יעו"ש. וכן בסידור בית השואבה אות ב' ואות ג' האריך בענין זה, וסיים כיון דהשבלי הלקט ובספר תניא כתבו בשם הגאונים רבינו נטרונאי ורב יהודאי דבלא חידוש פסולה פשיטא דיש לחוש לסברת הגאונים ולהחמיר יעו"ש. נמצא דדבר זה לא נפיק מפלוגתא, ועל כן נראה דאם שגג או נאנס ולא חידש בה דבר ולא אפשר באחרת יש לאכול בה בלא ברכה משום ספק ברכות להקל".
ואפי אם עשאה לשם החג לאחר שעבר החג שוב צריכה חידוש כמו שכתב המשנ"ב ס"ק ז' "אפילו מתחלת השנה וכו' – וסוכה העומדת משנה לשנה אף דמתחלה עשאה לשם החג, כיון שעבר החג הרי בטלה העשיה, וכמו שכתב המ"א בסימן תרל"ח סק"ב ואף על גב דכשרה היא שהרי נעשה מתחלה לשם צל, העשיה שהיתה לשם החג נבטלה וע"כ צריך לחדש בה דבר". וכתב הכה"ח בס"ק י"ג "והב"ח כתב דאפילו אם עשאה לשם חג אם הוא קודם שלשים יש להחמיר, ולעשות חידוש יעו"ש. והאליה רבה אות ד' חולק עליו. אבל הברכי יוסף אות ב' כתב לקיים דברי הב"ח יעו"ש".
וכתב מרן הרב "סוכה שבנויה לשם סוכות ויש עליה סכך קבוע, ומשתמש בה כל השנה – מעיקר הדין אינו צריך לחדש בה כלום, ויש מחמירים לחדש משהו, וטוב לעשות כן".
וא"כ אף בלא כיון לשם החג אם יניח עוד סכך בטפח רוחב טפח ובזה יצא בזה ידי חובה.
מעמיד דמעמיד
הנה מפורסמת שיטתו של החזו"א בסי' קמ"ג אות ב' לדעת הרמב"ן דאין להעמיד הסכך על דבר שמקבל טומאה, בין אם הוא מאהיל, ובין אם הוא דופן אל"כ עושה מעשה קרקע בעלמא כגון מיטה מברזל שתופסת עמודים של עץ שעל גביהם מסככים, ונראה שהכא חששו לכך וגם העמודים שעל גביהם הסכך, אינם מחוברים במסמרות וברזל, או שמחוברים אך עומדים גם בלעדיהם כשר.
ולא הארכתי בזה כיון שאינו נוגע לגוף השאלה
העולה
פרגולה שעשויה על ידי קרשים דקים שאין דרך לסכך בהם, ומושחלים לתוך העץ המרכזי כך שאין בהם בעיה של מקבל טומאה.
אם בנה את זה לשם החג – בתוך שלושים יום – כשר לכתחילה
לפני שלושים יום לחג- טוב להחמיר ולהוסיף עוד סיכוך טפח על טפח, וכך אין בעיה של סוכה ישנה.
משנה שעברה – יש להחמיר ולהוסיף עוד סיכוך טפח על טפח, וכך אין בעיה של סוכה ישנה.