שאלה

האם מברכים כשרואים מלך אנגליה? ומה מברכים?

תשובה

• נחלקו הפוסקים האם לברך על מלך אנגליה בשם ומלכות או לא, וכיון שספק ברכות להקל יברך ללא שם ומלכות.

אולם כיון שיש פוסקים שסוברים שיש לברך בשם ומלכות וכן גם המנהג באנגליה, נראה שאין למחות באחד שמברך בשם ומלכות.
• ונראה שאין ענין להשתדל ללכת לקראת המלך צ'ארלס השלישי יר"ה, כיון שיש שם צלמים, ובאמת כל הטקס הוא טקס נוצרי, ורואים את זה ממה שהוא הוכתר ע"י ה-archbishop והוכתר גם כראש הכנסיה, וכו'. (ע"פ הדעת תורה סי' רכ"ד סעי' ט'.)
• אפשר לברך (גם בשם ומלכות לאלו שסוברים כן) גם אם אינו רואה אותו בפועל אלא שיודע שהמלך נמצא לפניו.

מקורות

איתא בגמ' ברכות בפרק הרואה (דף נח:), הרואה… מלכי עכו"ם מברך ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. וכן נפסק להלכה בשו"ע או"ח ס' רכ"ד סע' ח'.
והנה המג"א (שם, סע"ק ה') מביא משו"ת הראב"ד (ח"א סי' רצ"ו) שהשלטונות שאין עול המלך עליהם לשנות דבריהם ודן והורג במשפט, מברך עליהם עכ"ל. ומביא המ"ב (שם סע"ק י"ב) ג"כ דבריו. ולפי"ז היה מקום לפקפק האם לברך על מלך אנגליה בזמן הזה, כיון שאין בידו להרוג, אבל איתא בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' ל"ה) שיכול לברך. והטעם בזה הוא, שהרדב"ז דיבר רק על שר וכדומה שאינו המלך עצמו רק עבדו, שבזה אין לברך עליו אלא אם כן יש בידו להרוג, וז"ל "עוד נראה לי… שדוקא בשרים שאינם מלכים ממש… רק באותם יש לדון מטעם היכולת בידם להרוג, דזה אות על גדלותם ולגבורתם, אבל במלך ממש שהוא אחד המיוחד בעם, בוודאי בכל אופן נברך" עכ"ל, וע"ש עוד. וכן פוסק גם הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ב סי' קל"ט) שיש לברך על מלך אנגליה, ומוסיף שם עוד כמה נקודות בזה. שיש להם כבוד מלכים ממש, ולא נשתנה הכבוד שנותנים להם כמלא נימא [ממה שהיה בימי קדם]. וגם שכל חוק חדש אינו נכנס לתוקף אלא על ידי חתימתם, וכותב עוד יותר שהממשלה נוטל סמכותו ממה שהמלך בראשו. גם ראיתי שמביאים מהגריש"א (אשרי האיש ח"א עמוד רנ"ג) שיש לברך על מלכת אנגליה.
גם כמדומני שמנהג בני אנגליה הוא לברך על המלכה בשם ומלכות.
ויש שחלקו על זה וסברו שאין לברך על מלך שאינו יכול להרוג בפועל. בשו"ת חת"ס (או"ח סי' קנ"ט) משמע שכל גדרו של מלך לענין זה הוא מלך שיכול להרוג. וכן מביאים כמה פוסקים משמו וביניהם הבאר משה (ח"ב סי' ט'). וכן יש מביאים מהגריש"א שאין לברך על מלכת אנגליה. (וזה סותר מה שהביאנו מהגריש"א לעיל.) ושמעתי מהגאון הרב יוסף אליהו שליט"א שדעת מרן הרב זצ"ל היה שלא לברך בשם ומלכות על מלכת אנגליה, כיון שאין לה כוח להרוג בפועל. וכל הסמכות שיש לה הוא לא אמיתי ורק טקסי.
ולענין הא דאיתא בגמ' בכמה מקומות בש"ס, (ביניהם ברכות ט:, שם יט:, ושם נח:) לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל לבד, אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם ע"כ. ולכאורה יש את ענין הזה גם בימינו דהיינו שיש ענין להשתדל להגיע לראות את המלך צ'ארלס השלישי יר"ה עם כל הכבוד מלכים שנותנים לו. (למשל בעת הכתרתו, שאז יש הרבה כבוד שנותנים לו.) שזה מבואר שם בגמ' ופוסקים שעיקר הענין לראות המלך הוא לראות את הכבוד שנותנים לו.
אולם בספר חסידים באות תל"ה מביא סיפור בא' שלא הלך לקראת מלך עכו"ם וכששאלו אותו למה, ענה להם, שכיון שהיו צלמים שם לא הלך. ומביא מהרש"ם את ספר חסידים הזה בדעת תורה (או"ח סי' רכ"ד סע' ט') להלכה. וכיון שיש בטקס זו דברים שקשורים לנצרות, ויש שם צלמים (כמו השתי וערב) נראה שאזלה לה החיוב להשתדל ללכת. וגם אם יהא שם פריצות ומכשולות פשוט שאין ללכת.
והנה מי שנכח בהכתרת המלך, אם הוא רואה המלך ממש עובר לפניו יברך כשיראה אותו (בשם ומלכות לפי הפוסקים שאומרים שאפשר לברך, וללא שם ומלכות לאלו שאומרים שאין חיוב לברך כנ"ל) אבל אם אינו רואה אותו בעיניו ממש (שהרי הרואה נמצא בקהל של כמה מיליוני בני אדם ורק שהוא נוכח שם בעת שהמלך עובר לפניו) או שהוא עומד בטקס ההכתרה, ויודע בוודאות שהמלך הוא שם לפניו ואפילו רואה אותו במסכים הענקיים שהועמדו שם, יכול אז לברך. והוא ממש דומיא דהסיפור של רב ששת והמין בברכות דף נח: דאיתא התם שרב ששת בירך על המלך כשעבר לפניו אף שהיה סומא ולא ראה את המלך כיון שהרגיש וידע שעכשיו המלך הוא שם לפניו. וה"ה בניד"ד שאף שאינו רואה המלך כיון שמרגיש ויודע שהוא שם לפניו, יכול לברך. וכן נפסק להלכה בקיצוש"ע סי' ס' סעי' י'.
העולה לדינא:
• נחלקו הפוסקים האם לברך על מלך אנגליה בשם ומלכות או לא, וכיון שספק ברכות להקל יברך ללא שם ומלכות. אולם כיון שיש פוסקים שסוברים שיש לברך בשם ומלכות וכן גם המנהג באנגליה, נראה שאין למחות באחד שמברך בשם ומלכות.
• ונראה שאין ענין להשתדל ללכת לקראת המלך צ'ארלס השלישי יר"ה, כיון שיש שם צלמים, ובאמת כל הטקס הוא טקס נוצרי, ורואים את זה ממה שהוא הוכתר ע"י ה-archbishop והוכתר גם כראש הכנסיה, וכו'. (ע"פ הדעת תורה סי' רכ"ד סעי' ט'.)
• אפשר לברך (גם בשם ומלכות לאלו שסוברים כן) גם אם אינו רואה אותו בפועל אלא שיודע שהמלך נמצא לפניו.