שאלה

כשהגיעה זמן קרה”ת באמצע שחרית נתגלה שרק ארבעה מהמניין עדיין לא שמעו הקריאה, ושאר המניין כבר שמעו הקריאה קודם התפילה. האם יכולים הם לקרות בתורה?

תשובה

אין להוציא ס”ת לקרה"ת אא”כ יש שם מנין, שלפחות שישה אנשים מתוכם לא שמעו עדיין קרה”ת. (הכרעת האחרונים, דלא כמהרש”ם המיקל יותר, ודלא כערוה”ש המחמיר יותר.)

כשכל המנין כבר שמעו קרה”ת קודם שחרית, קשה להכריע האם להוציא ס”ת בשבילם כשמגיעים למקום קרה”ת בעת תפילתם.

במקרה הנ”ל, אלא שיש ארבעה אנשים במנין שלא שמעו קרה”ת, ג”כ קשה להכריע להתירם להוציא הס”ת. אבל כיון שיש לצרף לספק הנ”ל ג”כ שיטת המהרש”ם (ואולי גם הא”א בוטשאטש בחדא מהדורא [ע”ש בסו”ס ס”ט], ויש עוד אחרונים שמצדדים כן) שמתירים להוציא ס”ת בחול ובשבת מנחה כשיש רק שלשה אנשים שלא שמעו עדיין. נראה שלכה”פ אין חיוב למחות אם רוצים המניין להוציא ס”ת לקראת בו.

מקורות

יש כאן שני סיבות פוטנציאליות לחייבם בקרה”ת: הראשון הוא שיש כאן כמה אנשים שלא שמעו קרה”ת עדיין, ומוטל עליהם חיוב לקרות בתורה.

הסיבה השנייה לחייבם עתה לקרות בתורה הוא שעתה הוא המקום בתפילה שתיקנו חז”ל שזהו הזמן לקרות בתורה, ולכן אף אי נימא שאין מוציאים ס”ת בשביל ארבעה בנ”א, זהו רק שלא בזמן שתקנו חז”ל לקרוא בתורה. ויש להדגיש שלפי טעם השני הזה, גם אם כבר שמעו כל המניין קרה”ת קודם שהתחילו להתפלל [כגון שהיה חבורה שלמדו יחד בביהכ”נ קודם המניין שלהם, ושמעו כולם קרה”ת מהמניין הקודם, ואז התחילו כל החבורה שחרית,] ג”כ יהיו חייבים לקרוא בתורה על סדר התפילה.

ונתחיל ונעסוק בהקל הקל קודם; המשנה במגילה (כג:) מונה כמה דברים שאסור לעשותם בפחות מעשרה אנשים. אחד מהם הוא, שאסור לקראת בתורה בפחות מי’. ומביא השו”ע דין זה להלכה באו”ח (סי’ קמ”ג סעי’ א’).

ודין זה שאסור לקרות בתורה בפחות מי’ אנשים, יש להסתפק אם צריך שיהא כולם עדיין בני חיובא בקריאה זו, או כיון שיש כאן מנין וחלק מהם חייבים בקריאה, עדיין אפשר לקרות אף שאין כל הי’ חייבים בקריאה. [ועי’ בחי’ הגר”ח (סטנסיל) שמבאר הצדדים בזה, ותמצא נחת].

בבה”ל (סי’ קמ”ג ד”ה בפחות) מביא שאלה זו בשם החיי”א [כלל י”א סע”ק ל”א] ואין הח”א מכריע בזה. אולם הבה”ל מביא ראיה מדברי הרמב”ן [המובאים בר”ן מגילה ה.] שאומר שגם ברוב מנין – דהיינו בששה בנ”א שלא יצאו יד”ח עדיין, ויש שם עוד ד’ שכן שמעו, יכולים לקרות. ואף שהערוך השולחן [סי’ ס”ט אות י”ד] חולק ע”ז, וסובר שאסור לקרות בתורה אם אין שם י’ שלא יצאו יד”ח עדיין, מ”מ שאר הפוסקים [שמצאתי] פוסקים כדברי הרמב”ן שאם יש ו’ מתוך המניין שלא יצאו חובת קריה"ת עדיין מותר לקראת בתורה. [שו”ת מהרש”ם ח”א סי’ קע”ה, מנח”י ח”א סי’ ס”ה, א”א בוטשאטש סי’ ס”ט בסוף, ועוד.]

ובאמת, מצאנו גם אלו שמקילים עוד יותר מזה ומתירים לקרות בתורה אף כשיש פחות מו’ שלא שמעו קרה”ת עדיין. מקור שיטה זו משיטת תלמידיו של רש”י [המובא בתוס’ מגילה כ”ג: ד”ה ואין, וכן ברא”ש ועוד ראשונים], שסוברים שכשיש מנין אף אם רק אחד מהם לא יצא יד”ח עדיין, מ”מ מותר לומר ברכו ועוד דברים שבקדושה בשבילו. וכן נפסק להלכה בשו”ע [סי’ ס”ט סעי’ א’], שאף שלכתחילה יש למצוא ו’ אנשים שלא יצאו עדיין, מ”מ אם אינם נמצאים, אפי’ בשביל א’ שלא שמע, אומרים, עכ”ל השו”ע.

ועפ”ז אומר המהרש”ם [שו”ת מהרש”ם ח”א סי’ קע”ה] שגם בקרה”ת בשני וחמישי או בשבת מנחה אם יש שם ג’ שלא יצאו יד”ח עדיין, יכול לקרות בשבילם. שכמו שבברכו שהוא מצוה שאין צריך עוד אנשים (חוץ ממה שצריך מנין) סגי באחד, לתלמידיו של רש”י, ה”ה בקרה”ת שצריך לפחות שלש [כמנין העולים], סגי בשלש. אולם הוא מסיים [בספרו דעת תורה סוף סי’ ס”ט] "ומ”מ צ”ע". וכן גם הא”א בוטשאטש [שם] מתחיל להקל בזה אבל נראה שלבסוף חזר בו, וסובר שצריך ו’ שלא יצאו יד”ח עדיין.

ויש לציין שהח”א שהתחלנו בו לעי’ [המובא בבה”ל] בא להדיא לאפוקי מהאי סברא, שכותב שאין לדמות ההיתר שהובאה מתלמידיו של רש”י לקרה”ת, ע”ש.

אז בוא ונחזור לשאלה דידן; מכל הנ”ל נראה שמטעם הראשון שפירטנו, דהיינו שיש כאן ד’ אנשים שחייבים בקרה”ת, אין להוציא ס”ת, כיון דפסקינן דבעינן לפחות ו’ אנשים בני חיובא.

אבל עדיין עלינו לברר אם יש לקרות בתורה מטעם שע”פ סדר התפילה זהו הזמן הנכון לקריאת התורה.

(ועלי להדגיש שהמראה מקומות המובאים בפנים כולם מדברים [או שכתבו כן להדיא, או שאפשר להבין כן בדבריהם] על קרה”ת פעם שנייה, דהיינו שהמניין כבר קראו ואדם אחד או יותר לא שמעו ורוצים לקרות פעם שנייה. והשאלה שלנו הוא באופן שלא קראו עדיין במניין הזה, אלא שרובם או כולם שמעו קרה”ת כבר קודם התפילה ממנין אחר.)

מצאתי שמביאים משו”ת פני מבין שיש לקרות בתורה במניין שכולם שמעו כבר קרה”ת, ולא הצלחתי למצוא ספר זו (גם לא באוצר החכמה). וחוץ מזה לא מצאתי מישהו שמדבר על שאלה זו בצורה מפורשת. אולם מהאג”מ [או”ח ח”א סו”ס כ”ג] מבואר להדיא (לענ”ד) שאין לקרות בתורה אם כל המניין כבר שמעו קרה”ת קודם. וגם נראה לי כן מדברי הרמב”ן שהבאתי לעי’ בשם הבה”ל. שהרמב”ן שם מפרש למה אין המשנה [מגילה כ”ג:] מונה קריאת המגילה כאחד הדברים הצריכה מנין [למ”ד שמגילה צריכה מנין]. ומפרש הרמב”ן, שאף שמגילה צריכה מנין, מ”מ אינה צריכה מנין של אנשים שלא יצאו עדיין, משא”כ בקרה”ת הנמנית במשנה, שצריכה דוקא מנין של אנשים שלא יצאו יד”ח עדיין. הרי שהרמב”ן מבין שכוונת המשנה שצריך י’ לקרה”ת הכוונה לי’ [או רוב י’] שלא יצאו יד”ח עדיין. א”כ מבואר לכאורה במשנה שקרה”ת אף באמצע התפילה צריך שלא יצאו יד”ח עדיין. שהרי דוחק הוא לומר שכשהמשנה כותב שצריך מנין לקרה”ת המשנה מדברת רק על קרה”ת שלא בזמן תקנתה (דהיינו באמצע התפילה) ואה”נ שקרה”ת במקומה אינו צריכה מנין.

ולסיום הדברים אציין מה שכותב המהרש”ם בדעת תורה [שם], ומדבר שם על מנהג שהיו קוראים בתורה חובת היום כמה פעמים ועשו כן כדי שיזכו כולם לעלות לתורה, ומביא שם מחכם אחד שאם בדעת אנשים אלו בעת ששמעו קרה”ת בפעם הראשונה היה לשמוע אותו פעם נוספת, אין בזה איסור, כיון שמסתמא כוונתן היה שלא לצאת יד”ח בקריאה הראשונה, והרי הם בני חיובא בקריאה השנייה.
ולכן גם בנידון דידן אם האנשים מכוונים שלא לצאת בהקריאה קודם התפילה, שעדיף להם שלא לצאת, שאם יוצאים בהקריאה שקודם התפילה אז יהא כאן שאלה רצינית האם יכולים להוציא הס”ת עוד הפעם בתוך התפילה, פשוט שיכולים לקרות בתוך התפילה.
ואיירינן בכגון המקרה של החבורה שלמדו יחד קודם התפילה שציינתי לעי’, שיודעים בשעת קריאה הראשונה שרוב המניין העתידית נמצא כאן בקרה”ת זה. אבל אם אינם יודעים שכך יצא להם – שבמניין שלהם לא יהא רוב שלא שמעו קרה”ת עדיין, או במקרה שאין יודעים דין זה – שיש שאלה האם יש לקרות שוב, נראה שאין לומר שכוונתן היה שלא לצאת, שלדעתם אין סיבה שלא לצאת בקריאה הראשונה.

העולה לדינא:

אין להוציא ס”ת לקרה"ת אא”כ יש שם מנין, שלפחות שישה אנשים מתוכם לא שמעו עדיין קרה”ת. (הכרעת האחרונים, דלא כמהרש”ם המיקל יותר, ודלא כערוה”ש המחמיר יותר.)

כשכל המנין כבר שמעו קרה”ת קודם שחרית, קשה להכריע האם להוציא ס”ת בשבילם כשמגיעים למקום קרה”ת בעת תפילתם.

במקרה הנ”ל, אלא שיש ארבעה אנשים במנין שלא שמעו קרה”ת, ג”כ קשה להכריע להתירם להוציא הס”ת. אבל כיון שיש לצרף לספק הנ”ל ג”כ שיטת המהרש”ם (ואולי גם הא”א בוטשאטש בחדא מהדורא [ע”ש בסו”ס ס”ט], ויש עוד אחרונים שמצדדים כן) שמתירים להוציא ס”ת בחול ובשבת מנחה כשיש רק שלשה אנשים שלא שמעו עדיין. נראה שלכה”פ אין חיוב למחות אם רוצים המניין להוציא ס”ת לקראת בו.