שאלה
האם אבל בתוך השנה לפטירת אחד מהוריו ל"ע יכול ללכת להשתתף בשבע ברכות?
תשובה
אין לאבל על אביו ואמו בתוך י"ב חודש וה"ה לאבל על שאר קרובים בתוך ל' ללכת לסעודת שבע ברכות גם אם אין בה מוזיקה וכן אין לעשות בביתו שבע ברכות.
אמנם במקום צורך מיוחד כגון שעושה שבע ברכות ליתום וה"ה שעושה שבע ברכות לנכדו או בנו וכדו' שבלעדיו יתבטל מותר (כמובן באופן שמברכים שם שבע ברכות).
היתר נוסף שהוא לאשכנזים אם ישמש במקום הסעודה ויאכל בחדר אחר.
מקורות
כתב השו"ע סי' שצ"א סעי' ב' "על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום; על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש. ואף אם השנה מעוברת, מותר לאחר י"ב חדש. ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד, מותר לעשותה מיד אחר שבעה. אבל אם אינו חייב לפרעה, אסור ליכנס לה עד ל'. ועל אביו ועל אמו, אף על פי שחייב לפרעה, אסור עד לאחר י"ב חדש". וכתב הרמ"א "ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה, וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה. אבל בסעודת נישואין יש להחמיר, כן נראה לי". וא"כ יוצא שאבל על אחיו או בנו בתוך ל' יום או על אביו או אמו בתוך י"ב חודש אסור לו להשתתף בשמחת שבע ברכות, וגם לפי הרמ"א שמיקל לענין ברית שבתוך הבית לענין סעודת נישואין מחמיר, שאין לעשות סעודת שבע ברכות בביתו ולהשתתף בה.
וראה בחוקי דעת יו"ד מערכת אבל אות נ"ט שכתב שאיסור בשבע ברכות בבית הוא דווקא אם יש כלי זמר וראה בפחד יצחק ערך אבל שכתב שכל מה שהרמ"א מחמיר בבית זה כחומרא ולא מעיקר הדין וראה בפני ברוך עמ' רי"ד אות כ' שהקל לאבל לאכול בסעודת שבע ברכות שנערכת בבית.
והנה הב"י הביא בספרו מספר שיטות ותמצית דבריהם הוא כך: דעת והגהות מיימון כתב בפרק ו' (ד"ק ה"ז) שמותר להיות בחופה ובסמ"ג (הל' אבלות רמז:) כתב שרבינו יהודה והרב ר' יוסף מפי רבינו תם ור"י היו מתירים לבא לסעודת חתן וזה לשון המרדכי בפרק אלו מגלחין (סי' תתצא) רבינו טוביה היה מחמיר על האבל שלא לאכול בחופה תוך שלשים כי אם עם המשמשים וכו' וכן כתב הסמ"ק (סי' צז עמ' סה ובהגהות הר"ף אות) שההיתר של ששובין זה אם אוכל בחדר אחר והתוספות (מו"ק כב: ד"ה ולשמחת) ופסק הר"א דכניסה בלא אכילה [שרי דאין שמחה בלא אכילה] ושתיה".
וכתב הערוך השולחן סי' שצ"א סעי' י' "ונלע"ד במקום ההכרח יש לסמוך על דיעות המקילות דהלכה כדברי המיקל באבל ובשמחת בניו ונכדיו וודאי מותר". כיון שיש חשש שיתבטל ויהיה צער לחתן וכן כתב מרן הרב בצרור החיים.
והנה הוסיף הרמ"א בסעי' ב' "ובחבורת מצוה, כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים, ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה, מותר לאחר ל', אבל תוך ל' אסור לכל סעודת מצוה שבעולם (טור בשם הראב"ד)", כלומר באבל על אביו ואמו מותר לאחר ל' יום להשתתף בשמחת יתום שאם לא ישתתף בה תתטבל וכגון שעורך ליתום סעודה בביתו, והנה רבינו הרמ"א לא ביאר מה הדין באבל על אח או בן אם יהיה מותר להם בתוך ל" יום לערוך שבע ברכות דדין ל' יום שווה לי"ב חודש באב ואם או שמא לא שנא ואסור. והנה מצינו בדבר זה מחלוקת שדעת הב"ח שבשאר קרובים מותר אפי' בתוך ל', וכל האיסור עד ל' הוא באביו ואמו, אולם דעת הש"ך בס"ק ג' שדין בתוך שלושים שווה בחומרתו בין לאביו ואמו, לבין אבל על שאר קרובים, אולם פת"ש ס"ק ג' הכריע כדברי הב"ח.
כתב בזרע אמת ח"ג סי' ק"ע דאב ואם של החתן והכלה מותרים להיכנס לסעודת שבע ברכות בכל הימים דלא גרע ממשיא יתום ויתומה שכתב הראב"ד להקל כיון שמבלעדיהם תתבטל השבע ברכות. וראה בשו"ת משכנות יעקב יו"ד סי' ע"ח שחיוב שבע ברכות בכל הימים הוא מהתורה וראה בפני יהושע קונט"א כתובת סי' ח
לגבי משמשין
כתב הרמ"א סי' שצ"א סעי' ג' "יש מתירין לאבל לאכול בסעודת נשואין או ברית מילה עם המשמשין, ובלבד שלא יהא במקום שמחה כגון בבית אחר (כל בו וב"י בשם סמ"ק), ויש אוסרין (הגהות אשירי), וכן נוהגין, רק שהאבל משמש שם, אם ירצה, ואוכל בביתו ממה ששולחין לו מן הסעודה". ומה שכתב הרמ"א בשם יש מתירין ראה בט"ז ס"ק ה'. וא"כ העולה שדווקא אם משמש שם ואוכל במקום אחר וכן הדגיש מרן הרב שם סי' קצ"א.
העולה
אין לאבל על אביו ואמו בתוך י"ב חודש וה"ה לאבל על שאר קרובים בתוך ל' ללכת לסעודת שבע ברכות גם אם אין בה מוזיקה וכן אין לעשות בביתו שבע ברכות.
אמנם במקום צורך מיוחד כגון שעושה שבע ברכות ליתום וה"ה שעושה שבע ברכות לנכדו או בנו וכדו' שבלעדיו יתבטל מותר (כמובן באופן שמברכים שם שבע ברכות).
היתר נוסף שהוא לאשכנזים אם ישמש במקום הסעודה ויאכל בחדר אחר.