שאלה

מי שנכנס לחתונה ואיחל מזל טוב לבעלי השמחה וישב ואכל קינוח האם יכול לשמש כ"פנים חדשות" בשבע ברכות לעניין לומר את כל הברכות?

תשובה

פנים חדשות – צריך שיהיו אנשים מכובדים שראוי להוסיף בשבילם במאכלים ובתבשילים, אע"פ שלא מוסיפים בשבילם בפועל. כמו כן שיהיו אנשים ששמחים בבואם ובנוכחותם, אפי' אין החתן מכירם.
ובלבד שלא יהיו הפנים חדשות אנשים שאינם מכובדים כלל, ושאין שמחים בהימצאם שם, שבמקרה כזה אין לברך בגינם ז' ברכות.
*פנים חדשות שהיו בסעודה ואפי' בקינוח, מברכים בשבילו, אבל אם הגיע לשבע ברכות הוי בכלל מחלוקת הרמב"ם והרא"ש, ולמעשה אין מברכים בשבילו.
לספרדים לפנים חדשות צריך שנים ולאשכנזים מספיק אחד.

מקורות

בגמ' כתובות (ז:), איתא "ת"ר מברכים ברכת חתנים בעשרה כל שבעה, אמר רבי יהודה והוא שבאו פנים חדשות". וראה להר"ן כתובות (ג'. ד"ה ומשמע), שכתב דהטעם דמברכים את כל השבע ברכות כשבאו פנים חדשות, הוא משום שיש לברך את השבע ברכות בתחילת הנישואין, וכשיש פנים חדשות בימי השבע ברכות, לדידהו כהתחלת נישואין דמי .

מה נחשב לפנים חדשות

והנה נחלקו עוד הרא"ש והרמב"ם בדין פנים חדשות, אם צריך שיהיו בני אדם חשובים שמרבים את השמחה בשבילם, או שעצם הגעתם הוא סיבה לברך השבע ברכות. דעת הרא"ש (סימן י"ג) דמיירי בבני אדם שראוי להרבות השמחה בשבילם. ואילו הרמב"ם (שם), כתב בסתמא שיש פנים חדשות מברכים בשבילם .ומשמע דמברכים כל היכא שבאו פנים חדשות שלא היו בשעת הנישואין, ואינו לעיכובא אם לא מרבים השמחה בשבילם.
וכתב השו"ע בסעי' ח' "י"א שאינם נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם", ולמעשה הגם שמדברי השו"ע משמע כדעת הרא"ש, מ"מ המנהג לברך לפנים חדשות אף שאין מרבים בשבילם, וכמש"כ בסידור בית עובד (דיני ב"ח אות י"ג), דבערי הקודש נהגו שלא לברך ז' ברכות אלא בדאיכא שנים לפנים חדשות, ואפילו שאינם מרבים בשבילם, והוא המנהג הנכון. ע"כ. וכ"כ הפני יצחק אבולעפיה (ח"א מע' ברכות סי' ק"ג). ובחופת חתנים (סי' ט' אות י"א) כתב שכן מנהג ליורנו. וה"ד גם באוצר הפוסקים (ס"ק מ). וכן כתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת שופטים סעיף טו "אך צריך בכל סעודה פנים חדשות דהיינו ב' בני אדם מסובין באותה סעודה שלא אכלו עמהם קודם זה, וטוב לחזור אחר בני אדם חשובין שמרבין בשבילם", וראה עוד בקצש"ע (סי' קמ"ט סעי' ה'), ובהערת מרן הרב אליהו זצ"ל (ס"ק ו'), דכתב שטוב לחזר אחרי בני אדם חשובים שמרבים אוכל בשבילם. והוא כמש"כ בבא"ח (שופטים הל' ט"ו) עיי"ש.
וע"ע בשו"ת רב פעלים (ח"ד סי' ו') לגאון עוזנו מרנא רבי יוסף חיים זיע"א שכתב: דהפנים חדשות צריכים שיהיו חשובים קצת שבני החופה שמחים על ביאתם, ולא מאותם הבזויים שבני החופה קצים בהם ויושבים אצל השולחן לאכול על אפם ועל חמתם של בני החופה דלא ניחא להוא כלל. וי"א דסגי לפנים חדשות באדם אחד, ופה עירנו בגדאד המנהג פשוט להקפיד שיהיו שנים ולא סגי להו בחד, וכל אלו הם דברים פשוטים. ע"כ ודע שמנהג בני אשכנז להסתפק באדם אחד לפנים חדשות, וכמבואר כ"ז בערוך השולחן (שם סעי' כ"ד), עיי"ש. והוסיף עוד בחינא וחסדא (שם) חידוש גבי עניים דחשיבי פנים חדשות, מאחר ושמחים החתן והכלה שקיימו מצוה בהאכלת עניים.
וכתב בשטמ"ק (כתובות ז:), להוכיח דאין הברכה תלוי בריבוי הסעודה שכתב דא"צ שידעו בני הסעודה מהבאים כדי שיכינו יותר בעבורם, אלא אף אם באו פתאום אל המשתה ולא הרבו בשבילם מידי, אפילו הכי פשיטא ודאי דמברכין, וכיון שכן מה לי הראויין להרבות בשבילם או אינם ראויין. ע"כ.
וכן כתב הב"ח ס"ק ו' דכל זמן שהם בני אדם חשובים שראוי להרבות לכבודם מקרי פנים חדשות ומברכים ע"ז ז' ברכות. וכ"כ הח"מ (ס"ק י"ג), והב"ש (ס"ק י'), ובחינא וחסדא ח"א (דף קי"א ע"א). וביאר בערוך השולחן (סי' ס"ב סעי' כ"ו), סיכם הדברים בטוטו"ד וז"ל: "ולכן י"א שאינם נקראים פנים חדשות אא"כ הם בני אדם חשובים שמרבים בשבילם מאכל ומשתה, ואפילו אם עכשיו אין מרבים בשבילם אלא שראוים לזה הוה פנים חדשות [ב"ח וב"ש], והטעם דכיון דבעינן שמחה חדשה, אין נחשבת כחדשה אם אינם חשובים, אבל כשהם אנשים חשובים נתוסף שמחה יתירה לבני החתונה וראוי לומר ז' ברכות, וא"כ אף אם לא הרבו מאכל ומשתה בשבילם מה בכך, ולאו בריבוי המאכל תלוי אלא בכבוד האנשים החדשים שראוי להרבות בשבילן, אבל לדעת הרמב"ם ז"ל, אפילו אם הפנים חדשות הוא אינו חשוב מברכין בשבילן כמ"ש". עכ"ל.

היו בחופה
והנה נחלקו הרא"ש והרמב"ם באיזה אופן נקרא פנים חדשות. דהרמב"ם הלכות ברכות (פ"ב הל' י') כתב: "אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין, מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות, כדרך שמברכין בשעת נישואין. והוא שיהיו עשרה, וחתנים מן המנין". מאידך הרא"ש בפ"ק דכתובות (סי' י"ג) כתב שבאו פנים חדשות שלא אכלו עד עתה, אפילו היו שם בשעת החופה. ע"כ.
וכתב השו"ע באבן העזר סימן סב סעי' ז' "ברכה זו שמוסיפים בבית חתנים היא ברכה אחרונה מז' ברכות, שהיא ברכת אשר ברא. הגה: וי"א דאף אשר ברא אין מברך כל ז' אלא כשמזמנין אחרים, אבל אם אוכל עם בני ביתו אין מברכין, (הר"ן בשם הרמב"ן וכן נוהגין). במד"א, כשהיו האוכלים הם שעמדו בברכת הנשואין ושמעו הברכות; אבל אם היו האוכלים אחרים, שלא שמעו ברכת נשואין בשעת נשואין, מברכין בשבילם אחר ברכת המזון ז' ברכות, כדרך שמברכין בשעת נשואין, והוא שיהיו י', וחתן מן המנין. וי"א שאפילו היו בשעת החופה ושמעו הברכות, אם לא אכלו שם עד עתה, מקרי פנים חדשות ומברכים בשבילם ז' ברכות אחר ברכת המזון, וכן פשט המנהג. הגה: וי"א דאם היו שם פנים חדשות, אף על פי שאין אוכלין שם, מברך בשבילם לילה ויום (הר"ן פ"ק דכתובות)", והנה מדברי השו"ע נראה שפסק כדעת הרא"ש, [וראה בספר מעשה רוקח פ"ב מהל' ברכות (הל' י') וכן איתא בפרי האדמה (ח"א דכ"ג סוף ע"ד) .אולם צ"ע ע"ז שהרי השו"ע כתב ע"ד הרא"ש וכן פשט המנהג. וכן העיר ע"ז בספר ישא ברכה (על רי"ו דף קט"ו). וה"ד באוה"פ (ס"ק ל"ז).[ אמנם דעת הב"ש בס"ק ח' והט"ז בס"ק ד' כרמב"ם.
ובאמת חזינן שהמנהג כדעת הרא"ש, וכמש"כ השו"ע, וכדאיתא בכנה"ג (הגהב"י אות ט') .ובסידור בית עובד (דיני ב"ח אות י"ב). ובחופת חתנים (סי' ט' אות י"ג), בשם סידור תפילה זכה (דף רי"ד), שכן המנהג בליוורנו. ובחינא וחסדא (ח"א דף ק"י) כתב, דכן נהגו באיזמיר. ובעץ חיים (דף ק"ע ע"ב), כתב שכן מנהג תימן .ובהליכות שבא (סי' ז' עמ' קס"ד), כתב שכן מנהג מרוקו. וכן איתא בעוד רבים מהפוסקים, שנקטינן למעשה כדעת הרא"ש, וכפי שהובא באוה"פ (שם)
.ולמעשה כתב מרן הרב בסידור קול אליהו עמ' 915 שפנים חדשות נחשב גם אלו שהיו בחופה ולא היו בסעודה וטוב שיהיו אנשים חשובים שמרבים בסעודה בשבילם.
והנה יש עוד נפק"מ דלרמב"ם אם יבוא פנים חדשות לסוף הסעודה לזמן השבע ברכות מברכים בשבילו, ולדעת הרא"ש לא מברכים, אמנם נראה דבנידון דידן שהיה בקינוח גם לדעת הרא"ש יש לברך.
העולה מן האמור
פנים חדשות – צריך שיהיו אנשים מכובדים שראוי להוסיף בשבילם במאכלים ובתבשילים, אע"פ שלא מוסיפים בשבילם בפועל. כמו כן שיהיו אנשים ששמחים בבואם ובנוכחותם, אפי' אין החתן מכירם.
ובלבד שלא יהיו הפנים חדשות אנשים שאינם מכובדים כלל, ושאין שמחים בהימצאם שם, שבמקרה כזה אין לברך בגינם ז' ברכות.
*פנים חדשות שהיו בסעודה ואפי' בקינוח, מברכים בשבילו, אבל אם הגיע לשבע ברכות הוי בכלל מחלוקת הרמב"ם והרא"ש, ולמעשה אין מברכים בשבילו.
לספרדים לפנים חדשות צריך שנים ולאשכנזים מספיק אחד.