שאלה
יהודי שנשוי לגויה ויש לו ממנה ילדים וכו', מה הגישה הנכונה לקרב אותו? והאם אפשר להזמינו לשבתאו לבית הכנסת?
תשובה
מצווה לקרבו, ומותר להזמינו לבית הכנסת, ולבית לסעודות שבת וחג, עם משפחתו.
מקורות
פתיחת ספר תורה וארון הקודש בפני הגוי
נראה שלהראות לגוי ספר תורה ולפתוח אותו בפניו לא פשיט"ל דשרי כמו שהובא בספר חסידים (סי' תתת שסג) שכ' וז"ל, גוי אחד שר ביקש מיהודים לפתוח הארון אשר היה בו ס"ת, אמר להם זקן אחד אל תפתחו ואל תראו לו, כי חזקיה חטא בזה שהראה את הארון לשרי מלך בבל, ומי שמראה ס"ת שבארון לגוים ראוי לחפש אחריו לאחר מותו. ע"כ. וכ"כ בשכנה"ג יו"ד (סי' רפב הגה"ט אות כג), בשם ס' חסידים
ועיין בשו"ת מים חיים (חאו"ח סי' יג) שנשאל בזה וכתב שראה שנהגו בזה בכמה מקומות שפתחו ארון הקודש בפני הנוצרים להראותם הס"ת ואין פוצה פה, וציין את דבריו של בית לחם יהודה שאסר בזה, וכתב במסקנתו שאף הבל"י שאסר היינו דוקא לעובדי ע"ז שהיו מלעיגים על התורה, אבל בזמן הזה שנכרתה ע"ז מפי האומות וכאשר השמש פותח להם את הס"ת הם משתחוים למולו מפני הכבוד נראה שיש להתיר וכתב שאין לעשות כן רק אם הגוי מבקש ממנו, עכ"ד.
חשש איבה
ובמקום שיש חשש איבה מצד הגוי נראה לענ"ד שיש לסמוך ולהתיר להראות לו את ארון הקודש או הס"ת כמו שמצאנו בשו"ת באר שבע (סי' לו) שנשאל גבי נכרי אחד שביקש שימכרו לו מזוזה והכריע לדינא שמותר למכור לו במקום שיש חשש משום איבה שמצאנו הרבה דברים שהתירו משום איבה כדאיתא בפ"ק דע"ז (ו, ע"ב) ההוא מין דשדר ליה דינרא לר"י נשיאה ביום אידו אמר היכי אעביד אשקליה אזיל ומודה לע"א לא אשקליה הויא לי איבה אמר ליה ריש לקיש טול וזרוק לבור לפניו כלאחר יד ופרש"י כלאחר יד שלא יבין שמדעת השלכתו וכיון שרואה שאבד ממך לא ישגיח ע"כ. מוכח שלולי שלר"ל היה בנמצא פיתרון לזרוק לבור בשינוי היה שוקל להחזיק בו משום איבה וכן מצאנו במס' ע"ז פרק אין מעמידין (כו, ע"א) שהתירו ליהודייה ליילד גויה בשבת בשכר אא"כ יכולה להשתמט מהגויה בטענה ש'דידן דמינטרי שבתא מחללין עלייהו דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללין' וכן הובא להלכה ברמ"א (או"ח סי' רצא), עכ"ד. ועיין מה שנכתב בזה בשו"ת לב חיים (ח"ג סי' מד).
ובוודאי שבעצם כניסת הגוי יש להתיר במקום חשש איבה כדין פתיחת ארון הקודש והס"ת בפניו. וכהוכחתו של הבאר שבע מרבי שלקח דינר מהגוי ביום אידו, וכן מדין המיילדת שהותר לה ליילד גויה בשבת במקום חשש איבה כשאין אפשרות אחרת.
כניסת גוי להר הבית
מצאנו בהלכה לענין כניסת גוי להר הבית הובא במשנה (כלים, פ"א מ"ח): 'החיל מקודש ממנו, שאין עובדי כוכבים וטמאי מת נכנסים לשם' משמע שעד החיל מותר לעכו"ם להיכנס להר הבית, וכן פסק הרמב"ם בהל' בית הבחירה (פ"ז הט"ז) ובהשגות הראב"ד שם הובא שאיסור זה מדרבנן.
ברכת כהנים כשיש גוי בבית הכנסת
בשו"ע (או"ח סי' נה ס"כ) כתב וז"ל, היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות ויש אומרים שצריך שלא יהא מפסיק טינוף או עבודת כוכבים, עכ"ל. ובמשנה ברורה (ס"ק סז) כתב, ר"ל עבודת כוכבים או עובד כוכבים, ע"כ.
ומבואר מהדברים שיש להזהר לומר קדיש וקדושה במקום שיש 'עובד כוכבים' בבית הכנסת. ויש לדון בדבר כיום שכפי שהזכרנו לעיל את דבריו של המים חיים שבימינו 'נכרתה ע"ז מפי האומות', ואם הוא גוי שאינו עובד ע"ז אולי לא נאמר דין זה.
ועיין בחיד"א (שו"ת יוסף אומץ סי' ע) כתב, ששמע שיש מי שמנע מהכהנים לברך ברכת כהנים כשיש גוי בבית הכנסת וכתב ע"ז: ולא ידעתי טעמו. ואפשר דעבד הכי משום דבסימן נ"ה דין ך' יש סברא דלענות אמן צריך שלא יהיה מפסיק טינוף או גוי. והשתא שיש גוי מפסיק בין הכהנים לקהל או לאיזה יחידים אינם יכולים לענות אמן' ודחה דבריו שהרי כתב הבית דוד סי' ל"ב שכל הדין שהגוי מפסיק היינו דווקא כשהמברך ברשות אחד והעונה ברשות אחר אז הגוי שביניהם מפסיק אבל אם המברך והעונה ברשות אחת מצטרפין ואין הגוי מפסיק. ודחה גם את הסברא שנאמר שאין לברך שלא ילעיגו 'כי הוא צורך גדול בתפלה ואין לבטל מצוות ולמנוע ברכתן של ישראל' ולכן הסיק שאין למנוע ברכת כהנים משום זה (ולפי דבריו של אותו שמנע ברכתם יהיה חשש לברכה לבטלה שמא ירגילו הגויים לבוא בכל יום).
עולה מדבריו, שאין לחשוש שלא לברך ברכת כהנים בבית הכנסת כשיש גוי בבית הכנסת, וודאי נראה מדבריו שכ"ש שלא חשש בסתמא לכניסת גוי לבית הכנסת, דאל"כ תיפו"ל מצד עצם כניסת הגוי לבית הכנסת.
וכן הביאו דברי החיד"א להלכה בספר זכור לאברהם (אלקלעי, ח"א או"ח אות ב דף ג, א) ובכף החיים (סי' קכח ס"ק קנה).
וכן כתב בספר כתר שם טוב (גאגין, עמ' רכד) זה לשונו: מצאתי בספר בית מנוחה (דקנ"א אות יו"ד) שכתב, אם יש נכרי בבית הכנסת בשעת ברכת כהנים, לפי הדין יש לברך ברכת כהנים, דלא כהמקפידים שלא לברך ברכת כהנים כשיש נכרי בבית הכנסת כו', ובעיני ראיתי פה בבית הכנסת של ראשגט שכמה פעמים באים גוים ולוקחים סידור התפילה האנגלית ומתפללים מלה במלה, ובפרט ביום הכיפורים, עכ"ל. ובהמשך דבריו כתב ששמע שגם החיד"א מהמתירין בזה ו'אין בידי ספר זה לעיין בשרשן של דברים ולדעת טעם האוסרין, כי מאי שנא ברכת כהנים מכל התפלה'.
הרי מדבריהם שהתירו מדינא שהיית גויים בזמן ברכת כהנים בבית הכנסת, ואין למנוע את הכהנים מלברך.
ובהיותי בזה ראיתי מש"כ בשו"ת מהרי"ל החדשות (סי' מא) בשאלה מדוע אין הכהנים נושאים כפיהם בכל יום (לפי מנהג מקומו) והשיב בתו"ד בזה"ל: וב.יש מקומות ראיתי שאין מניחין שום גוי בבית הכנסת בשעת נשיאות כפים וכיון שאין מזהירין, הכהן לא עבר, עכ"ל.
משמע מדבריו שאין לברך ברכת כהנים כשיש גוי בבית הכנסת, ונראה שכיון שהיה חשש איבה אם יוציאו את הגוי היה עדיף שלא יברכו.
אולם מדבריו של החיד"א נראה להיפך שאין לחשוש שלא לברך ברכת כהנים כאשר נמצא הגוי בביהכנ"ס.
הכנסת גוי לבית
ובענין הכנסת גוי לבית נראה שיש להזהר בדבר שהובא בשו"ע (יו"ד סי' קנג ס"ב) ז"ל, לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים, ע"כ.
ועוד הובא בזהירות שיש לנקוט עם גוי בשו"ע בהמשך דבריו שם (ס"ג): 'אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו (ה"ה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו) (טור) היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה (ומ"מ טופלו קצת לימינו) (ר"ן פרק אין מעמידין) ולא ישחה לפניו לעולם. שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך' עכ"ל.
העולה לדינא,
אין להמנע מלהכניס גוי לבית הכנסת, ואף בשעה שהכהנים מברכים, ובפרט במקום שיש חשש איבה. ולהכניס גוי בסתמא לבית (לביקור) יש להיזהר מחשש יחוד, ולכן אם יש עוד אנשים מותר.