שאלה

האם מותר למסור שיעור באקראי (אולי אף באופן קבועה?) בבית תפלם של קהילה יהודית קונסרבטיבית?

(כדי שישמעו תורת אמת מה שאפשר)

תשובה

נראה שאין למסור שיעור בבית כנסת קונסרבטיבי אפי' אם הדבר נעשה לצרכי קירוב רחוקים (ואפילו באופן אקראי), ע"פ פסקי הגאונים הנ"ל, אלא רק אם הוא חוץ לבית כנסת שלהם.
ואסיים עם לשון האג"מ (יו"ד הנ"ל בסוף התשובה) "ואם להבחור יש רצון לעשות לשם שמים בחינוך ילדים, יש הרבה לעשות עם ילדים מבני בית הכנסת של אלו המתנהגים כשורה וכשישפיע על בני בית הכנסת הכשר, יתווספו ממילא אליו גם ילדים מבני חפשים שודאי יצטרך לקרבם כשיבואו אליו", ע"כ.

מקורות

ראשית כל יש להבחין האם הקונסרבטיבים הינם אפיקורוסים או שלא. לאחר בירור העניין מתברר שהקונסרבטיבים אמנם מאמינים בתורה מן השמים ואף מכבדים את ספרי התורה (וכמו שפסק הגר"מ פיינשטיין זצ"ל באג"מ יו"ד ח"א סי' קע"ד שמותר למכור להם ספר תורה ונימקו "ולכן כיון שמכבדים אותו ליכא הורדה בקדושה" עכ"ל) אך עם כל זה דעתם הוא להקל מאוד בהלכות רבות, ולאור זאת פסק באגרות משה (או"ח ח"ד סימן צא' אות ו') שדינם כמינים, וזאת ע"פ דברי הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ג הלכה ח' וז"ל "שלושה הן הכופרים בתורה האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפי' תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה, וכן הכופר בפירושה והוא תורה שבעל פה וכו', והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא הייתה מעם ה' כגון ההגרים, כל אחד משלושה אלו כופר בתורה", עכ"ל, והרי הקונסרבטיבים הנ"ל כופרים בכמה ממצוות התורה בגלוי.
והנה לאור האמור לעיל נביא כעת את הגמ' בע"ז דף יז' העוסקת בחובת ההרחקה מאותם מקומות של מינות וכפירה, וז"ל הגמ' "הרחק מעליה דרכך" (פסוק במשלי פרק ה') זו מינות, "ואל תקרב אל פתח ביתה" זו הרשות, ואיכא דאמרי "הרחק מעליה דרכך" זו מינות והרשות "ואל תקרב אל פתח ביתה" זו זונה, וכמה א"ר חסדא ארבע אמות", ע"כ.
והנה היה מקום לדון ולומר שכל זה רק אם הולך שם לדבר הרשות אך אם ילך לדבר מצוה כדי להשיבם למוטב יש לומר דשרי, אך נראה דיש להוכיח מגמ' דלא כסברא זו, דהנה בגמ' בשבת דף קטז. רב לא אזיל לב אבידן וכ"ש לבי נצרפי (ופירש"י מקום שמתווכחים שם מקרי בי אבידן, לבי נצרפי ע"ז וכך שמה), שמואל לבי נצרפי לא אזל לבי אבידן אזיל. והתוס' בע"ז דף יז. (ד"ה הרחק מעליה דרכך) הקשו כיצד היה שמואל הולך לבי אבידן והרי כתיב הרחק מעליה דרכך, ותירצו התוס' וז"ל "זהו להתווכח עמם אבל לא היה מקום מינות ממש אלא מקום ויכוח וכו'" ,עכ"ל ,הרי נתבאר לנו שאע"פ שהלכו אותם החכמים להתווכח עמם, ולכאורה הוא להשיבם למוטב, להאמין בבורא, אעפ"כ אם היה מקום מינות ממש לא היה היתר לשמואל ללכת לשם ,(וכן מדויק בדברי רש"י שם שהבאנו לעיל שגם חילק אם זהו מקום ויכוח או מקום ע"ז).
והנה בתשובת הפוסקים המאוחרים מעטים הם התשובות בנושא קונסרבטיבים, אך מצינו שני תשובות בנושא השאילה, התשובה הראשונה היא בשו"ת אג"מ יו"ד ח"ב סימן קו' וסימן קז', וז"ל (בתשובה קז') "והנה לקבל משרת מורה ומנהל בת"ת של בית כנסת של קאנסערווטיוון אין רוח חכמים נוחה מזה, אך שאין לומר שהוא דבר איסור, להיות מנהל ומורה בת"ת שלהם, אם מניחים ללמוד תורת השי"ת ולהתפלל כראוי, וגם שיהיה זה במקום אחר לא בבית הכנסת שלהם", עכ"ל, חזינן בדבריו שגם אם יש צד היתר זהו דווקא עם ב' תנאים, א' שיתנו לו ללמד כראוי מבלי לסלף הדברים, ב' שלא יהיה זה בביהכ"נ שלהם.
מקור שני מצאנו לשאלה זו באג"מ או"ח ח"ד סי' צא' באות ו' ושם נשאל על עריכת מניין בבית כנסת קונסרבטיבי, ושם באמצע התשובה כתב וז"ל "ומש"כ הרמב"ם שראוי להחזירם בתשובה, (דהיינו הכופרים המבוארים לעיל בתחילת התשובה), ולמושכן בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, לא שייך זה במקום קיבוץ שלהם שהוא בבית הכנסת שלהם שאין מקום ראוי לזה", עכ"ל.
וכן מצאתי בספר יד משה (ספר תשובות מהגר"מ פיינשטיין זצ"ל) ושם (במכתב ס"א) בהערה 127 הביא מהגר"מ גיפטר זצ"ל שגם הוא ס"ל כדבריו שאין לנסות לקרבם בבית הכנסת שלהם, (ומה שציין שם לתשוה"נ ח"א סימן שלו' אינו ענין לכאן דשם מיירי לענין תפילה וטעמו דאין קטיגור נעשה סניגור).

העולה למעשה

נראה שאין למסור שיעור בבית כנסת קונסרבטיבי אפי' אם הדבר נעשה לצרכי קירוב רחוקים (ואפילו באופן אקראי), ע"פ פסקי הגאונים הנ"ל, אלא רק אם הוא חוץ לבית כנסת שלהם.

ואסיים עם לשון האג"מ (יו"ד הנ"ל בסוף התשובה) "ואם להבחור יש רצון לעשות לשם שמים בחינוך ילדים, יש הרבה לעשות עם ילדים מבני בית הכנסת של אלו המתנהגים כשורה וכשישפיע על בני בית הכנסת הכשר, יתווספו ממילא אליו גם ילדים מבני חפשים שודאי יצטרך לקרבם כשיבואו אליו", ע"כ.