שאלה

נער בר מצווה שהבר מצווה שלו תחול בי"ז באייר. מתי יסתפר ומה הדין לגבי אביו ? האם יש לו היתר כמו "אבי הבן" במילה?

תשובה

אין להקל בבר מצוה להסתפר, דלא עדיפי מחתן שלא הקלו, וכ"ש אבי הבר מצווה.

מקורות

כתב השו"ע בסי' תצ"ג סעי' ב' "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב (מהרי"ל). מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת (מהרי"ל)".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"א "ולא מבערב – ויש מאחרונים שמקילין להסתפר מבערב [מי"ט וא"ר] וסיים א"ר דמ"מ לענין נשואין לא ראיתי מקילין כ"א ביום ל"ג בעומר בעצמו ולא בלילה שלפניו אכן כשחל ל"ג בעומר בע"ש והוא לו שעת הדחק לעשות ביום אפשר שיש להקל לו לעשות בלילה שלפניו".
וכתב הכה"ח בס"ק י"ג "והאר"י ז"ל לא היה מגלח ראשו אלא בערב פסח ובערב חג השבועות ולא היה מגלח לא ביום ראש חודש אייר ולא ביום ל"ג לעומר בשום אופן. שער הכוונות דף פ"ו ע"ד, פרי עץ חיים שער כ"ב פרק ז'. וכן כתב הנהר שלום דף כ"ה ע"ד דצריך ליזהר מאד שלא לגלח בשום אופן אלא ביום מ"ט וכמנהג האר"י ז"ל ולא כמו שכתבו קצת המקובלים לגלח במ"ח ויעו"ש טעם בסוד. וכן כתב הברכי יוסף אות ו' ובספרו מורה באצבע אות רכ"א יעו"ש. וכתב עוד שם הנהר שלום דגם לחתן לא התרתי לגלח קודם שבועות בכמה ימים. וכן כתב המורה באצבע שם. וכן כתב באגרות הרמ"ז סוף סימן ב' שלפי מנהג האר"י ז"ל אפילו אם יזדמן ברית מילה אין להסתפר בכל זמן העומר, שערי תשובה אות ח'".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ח "וחתן בשבת שלפני חתונתו שקורין שפי"ן האל"ץ מותר להסתפר בערב שבת ובפרט אחר ל"ג לעומר. דגול מרבבה, שערי תשובה אות ז'. ומיהו כבר כתבנו לעיל אות י"ג דלנוהגין על פי דברי האר"י ז"ל גם חתן לא יסתפר בימי הספירה יעו"ש".
ב
וכתב הרמ"א "ומי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה". וכתב המשנ"ב בס"ק י"ב "בעל ברית – היינו הסנדק והמוהל ואבי הבן אף שאינו מוהלו בעצמו (ומ"ש הרמ"א או מל בנו היינו שיש לו בן שצריך למול אותו) אבל לא המוציא והמביא [אחרונים]" ובס"ק י"ג "להסתפר בספירה – היינו אפילו ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבהכ"נ. ואם חל המילה בשבת מותרים להסתפר בע"ש אפילו קודם חצות".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ה "עיין לקמן בבית יוסף סימן תקנ"ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים ומוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו. חק יעקב אות ח', אליה רבה אות יו"ד, פרי חדש, יד אהרן בהגהות הטור, חק יוסף אות ז', מאמר מרדכי אות ו', משנה ברורה אות י"ב. ומותר לספר ביום שקודם מילה סמוך לערב קודם הליכתו לבית הכנסת. דרכי משה אות ג', חק יעקב שם, אליה רבה שם, פרי חדש, יד אהרן שם, חק יוסף שם, מאמר מרדכי שם, משנה ברורה אות י"ג. ועיין להרב פחד יצחק אות מ' ערך מוהל שכתב בשם הרמ"ז דהיינו דוקא לדידהו שמלין בבית הכנסת מיד אחר תפלת שחרית שאין לו פנאי לגלח ביום המילה עצמו יעו"ש, וכן הסכים הרב גור אריה הלוי, והביא דבריהם עיקרי הד"ט סימן כ"א אות ט' יעו"ש. ואם חל מילה בשבת יש להתיר בערב שבת קודם חצות אבל לא ביום חמישי. אשל אברהם אות ד'. ועיין שם מה שהשיג על הפרי חדש שכתב להתיר אף ביום חמישי יעו"ש. ובעל ברית הוא הסנדק התופס התינוק בשעת המילה אבל המביא והמוציא לא. אשל אברהם שם. ועיין בשלחן גבוה אות יו"ד שכתב דבעירם שאלוניקי אין נוהגין להסתפר רק אבי הבן לבדו ונתן טעם לדבר יעו"ש".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ז "אבל הנוהגין על פי דברי האר"י ז"ל שלא לגלח מפסח ועד עצרת אף אבי הבן לא יגלח לכבוד המילה בימי הספירה כמו שכתבנו לעיל אות י"ג יעו"ש".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פרק כ' סעי' נ"ג "ברית מילה – – הסנדק, הוא התופס את התינוק בשעת מילה, המוהל ואבי הבן מותרין על פי ההלכה להסתפר ולהתגלח ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבית הכנסת. אמנם מנהג האריז"ל שלא להסתפר כלל"
ב
וכתב השו"ע בסעי' ג' "יש נוהגים להסתפר בראש חדש אייר, וטעות הוא בידם. הגה: מיהו בהרבה מקומות נוהגים להסתפר עד ראש חדש אייר, ואותן לא יספרו מל"ג בעומר ואילך, אעפ"י שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו. ואותן מקומות שנוהגין להסתפר מל"ג בעומר ואילך, לא יסתפרו כלל אחר פסח עד ל"ג בעומר. ולא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה, משום לא תתגודדו (דברים יד, א) וכל שכן שאין לנהוג היתר בשתיהן".
העולה
אין להקל בבר מצוה להסתפר, דלא עדיפי מחתונה שלא הקלו, וכ"ש אבי הבר מצווה.