שאלה
האם אפשר למכור מזוזה לגוי שרוצה לקיים את המצווה?
תשובה
אין לתת להם מזוזה וכן אין לעבוד עליהם ולמכור נייר במחיר מזוזה משום איבה.
מקורות
כתוב בגמ' עבודה זרה דף ג עמוד ב "והתניא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם".
כתב הרמב"ם הלכות מלכים פרק י ה"י "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה, ואם הביא עולה מקבלין ממנו, נתן צדקה מקבלין ממנו, ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל, הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו, אבל העכו"ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו"ם".
וכתב הרדב"ז "אם רצה לעשות באומרו שנצטוה עליה אין מניחין אותו לעשותה אלא אם עשאה כדי לקבל עליה שכר כמי שאינו מצווה ועושה וכן דקדק רבינו וכתב כדי לקבל שכר. ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן".
שו"ת מהרי"ל החדשות סימן קכג "אמר לי מהר"י סג"ל דשאירי הח"ר זלמן זאלצפורק ז"ל שאל ממנו הוראה אם רשאי למסור מזוזה לגוי כי ההגמון שלו ביקשו מאד למסור לו אחת ואמר לקבוע אותה במבצר שלו, ואמר להיטב לו בשביל כך כל ימיו. והיה מתיירא אם לא ימסור לו ח"ו תצא לו חורבה מהמושל. ואמר מהר"י סג"ל שהסביר לו כמ' ראיות שאסור למסור מזוזה לגוי והיה מצטער על שהציר היה נחוץ לדרכו ולא היה לו פנאי להניחני אות' להעתיק אלי התשובה.
אהובי הר' זלמן שי' טעמא דידי דאסר למכור מזוזה לגוי דאמרי חכמים דקונין מהן ספרים תפילין ומזוזות עד כדי דמיהן כדי שיצא מידם ואי לאו דלא ליגנבן ולייתי היו קונין מהן ואפי' יותר על כדי דמיהן כי היכי דלא ליזלזלו בהן, כ"ש דאין מוסרין להן לכתחילה. ואי משום דקאמר שרוצה לשומרה בטהרה היינו כל זמן שאינו נזוק אבל אם יראה שאינו ניצול כ"ש שמבעט ומתחרט כמו מצות סוכה לעתיד וכמו חסד לאומים חטאת דפ"ק דב"ב ואתי לזלזולי טפי מגוי אחר, והקב"ה מנסה אומות העולם שלא כדרך טאני' ויבעט ויזלזל במזוזה ובמ' שציוה עליה ונתחלל ש"ש ח"ו יותר ממה שנתקדש על ידו. ועוד התינח בחיו אבל כשמת וזרעו אחריו מה תהא עליה כשיבא ברשותו. ואיהו גופיה שום גלח יזכרהו ויחרפהו על ככה ובודאי שתבא לאבוד וזלזול, ועוד יש לדמותו לההיא דמנחות דאין מזכירי' טלית מצויצת לגוי, וחד טעמא מפני הסכנה שמא יתלוה ישראל עמו בדרך דסבור שהוא יהודי, ה"נ בנדון זה שמא יתלוה או יתאכסן אצלו ע"י המזוזה או ימצאנו בשום בית. ואפי' במבצר זה איכא למימר יהודי דר בו ותקנו וסבור שאחד מעבדי השר יודי הוא ויתלוה עמו. ואידך טעמא דחשד נמי שייך הכא". וא"כ מצינו שדיבר על תפילין ובנוסף כמו שלמד מציצית למזוזה ה"ה תפילין.
והביאו הרמ"א בסי' רצ"א סעי' ב' "ועובד כוכבים שבקש שיתנו לו מזוזה, ורוצה לקובעה בפתחו, אסור ליתנו לו (כך השיב מהרי"ל). ונראה לי דמ"מ במקום דאיכא למיחש משום איבה, ושירע משום זה לישראל, שרי (כנ"ל)". וראה בפתחי תשובה ס"ק י'.
העולה
אין לתת להם מזוזה וכן אין לעבוד עליהם ולמכור נייר במחיר מזוזה משום איבה.