שאלה

לפני שנתיים לאחר הסגר ההרמטי הראשון, היו כאלה שקראו בתורה את כל הפרשיות שפספסו במניין, האם יש מקור לכך?

(גם זה נפק"מ בשבילי , אני נמצא בחו"ל, ולא יהיה לי מניין. האם צריך להשלים את קריאת התורה של פרשת מצורע?)

תשובה

לאשכנזים הטוב ביותר שישלימו את הפרשות שהחסירו, ויעלה עולה אחד לקריאת כל אותם פרשות שהחסירו, ויברך לפניה, וימשיך בקריאתו עד הפרשה של השבת, ויקרא בה שלושה פסוקים ויברך לאחריה, ולאחר מכן יעלו עוד ששה עולים לפרשה של השבת.
לספרדים אין משלימים את כל הפרשות שהחסירו אלא רק את השבת האחרונה, וכאשר משלים, יעלה עולה אחד לקריאת הפרשה של השבת הקודמת, ויברך לפניה, וימשיך בקריאתו עד הפרשה של השבת, ויקרא בה שלושה פסוקים ויברך לאחריה, ולאחר מכן יעלו עוד ששה עולים לפרשה של השבת.
ואפילו שהתפללו בתקופה זו ביחיד כיון שעתה הם רוב שלא שמעו יכולים לחזור על הפרשה שהחסירו.

מקורות

כתב הרמ"א סי' קל"ה סעי' ב' "אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת".
וכתב המשנ"ב ס"ק ו' "ואם בטלו כמה שבתות י"א דאין לקרות בשבת הבאה כ"א הסדרה האחרונה הסמוכה לזו וי"א דצריך להשלים בצבור כל הסדרות שביטלו ומביאור הגר"א משמע דס"ל כהדעה הראשונה", וכתב הכה"ח בס"ק ה' "וכתב מהר"ם מינץ סימן פ"ה דדוקא ב' סדרות יקראו אם יתבטל קריאת שבת כיון דבלאו הכי מצינו לפעמים שקורין ב' סדרות בשבת אחת בשנים פשוטות אבל אם נתבטל ב' שבתות אין קורין בשבת הבא ג' סדרות דלא מצינו שום דוכתא שקורין ג' סדרות בחד שבת, וכו' והביאו כנסת הגדולה בהגהות הטור סימן רפ"ב וכתב דלפי דבריו אם בטלו התמיד בשבת שאין פרשיותיו מחוברות ולשבת הבאה פרשיות מחוברות שאין לקרוא הפרשה של שבוע שעברה יעו"ש, וכן כתב העולת תמיד שם אות ד', עטרת זקנים בזה הסימן אות ב', מגן אברהם ס"ק ד', יד אהרן בהגהות הטור, סולת בלולה אות א'. מיהו בהגהות מנהגים כתב על דברי מהר"ם מינץ הנז' דלא נראין דבריו בעיניו, והביאו אליה רבה אות ב' וכתב דמסתבר טעמו דאין לדלג שום פרשה ומכל שכן כששתים דבוקות בשבת זו שקורין נמי סדרא של שבת שעבר והוא הדין כשבטלו שנים או שלשה שבתות יקראו כל הפרשיות שביטלו בפעם אחת יעו"ש, וכן הוא דעת בית דוד בהלכות שבת סימן ק"ו ועי"ש שסתר כל דברי מהר"ם מינץ הנז', וכן כתב מטה יהודה בסימן רפ"ב אות י"ד, וכן העלה בתשובת דבר משה חלק אורח חיים סימן ן' וכתב דש"ץ שטעה בשבת ויקהל ופקודי דחשב שלא היו מחוברות וקרא ויקהל לבד דיקרא בשבת ויקרא פקודי ופרשת ויקרא כסברת הבית דוד ואין לומר בזה ספק ברכות להקל כיון דבכל מקום שקורא בתורה יש חיוב לברך יעו"ש, וכן כתב אמת ליעקב בטעות קריאת ספר תורה אות ב', לדוד אמת סימן ט' אות ב'. וצריך לקרותם כסדרם משום תורת ה' תמימה תחלה פרשה שבטלו ואחר כך חיובא דיומא משום תורת ה' תמימה ורוב העולים מן הז' יעלו בחיובא דיומא והיותר טוב אחד מן העולים יקרא פרשה שבטלו והשאר בחיובא דיומא. כרם שלמה בשם ספר לשון חכמים ועי"ש. ולע"ד נראה דהאחד יקרא פרשה שבטלו כולה וגם יתחיל לקרות גם כן שלשה פסוקים בפרשה דחיובא דיומא כדי שיהו כולם קורין ומברכין בחיובא דיומא, ואחר כך ראיתי שכן כתב בספר השומר אמת סימן ט"ו אות א' והביאו הפתח הדביר אות ד' והסכים לדבריו וכתב דנראה דכולי עלמא יודו בזה יעוש"ב, רק אם היתה הפרשה שבטלו סוף ספר כגון ויחי או פקודי אז לא יתחיל לקרות האחד בספר השני שהיא שמות או ויקרא משום דאין נכון לקרות חד גברא בשני ספרים כנזכר לעיל בשם מהר"ם מינץ, ועיין פתח הדביר שם".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי פכ"ט סעי' מ"ה "בטלו קריאת התורה בכמה שבתות – אין משלימים את כל השבתות שביטלו אלא את פרשת השבת האחרונה בלבד".
חיוב יחיד
וראה בבה"ל סי' קמ"ו ד"ה ויש מתירים ובבה"ל סי' קל"ה ד"ה אין מביאין שמבואר שיש חיוב על כל אחד ואחד לבוא לקריאת התורה ולהיות חלק מעשרה כדי שיכלו לקרות ומכל מקום בעינן לפחות ששה שלא שמעו. ונתבאר קצת מדברי ערוך השולחן סי' ס"ט סעי' י"ד שכתב "נ"ל ברור דכל דליכא עשרה שלא שמעו קה"ת אין לקרות בתורה ודוקא עניני תפלה שכל יחיד חייב כזה לכן עושין בעדו ברכו וקדושה שזהו מעניני תפלה אבל קה"ת אין עיקר החיוב רק בעשרה".
וכתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן מ' "איכא חיוב על כל אחד לשמוע כל התורה במשך השנה משבת בראשית עד שמחת תורה שקורין ברכה ואף שהם דברים פשוטים וברורים לא ידועים להרבה אינשי".
וכתב במעשה רב סי' קל"א אות כ"ב שכשגר"א יצא מבית אסורים ציווה לבעל קורא לקרוא לפניו כל הד' סידרות מד' שבועות שישב שם ולכאורה אפשר לומר שזה מדין חיוב בכל שנה לעבור על כל התורה וכמבואר באור זרוע הל' שבת סי' מ"ה שזה מקור דברי הרמ"א "משה רבינו נתקן לקרות התורה בפרשיותיה ולהשלימה בכל שנה ושנה כדי להשמיעה לעם מצות וחוקים ואין לך לומר כיון שעבר זמן קריאתה הלכה לה אותה פרשה לפי כי אין קבע בפרשיות לקרות פרשה זו בשבת זו וזו בשבת זו אלא כי כן נסדרו הפרשיות". כלומר שס"ל שחיוב על כל אחד ולא בעינן עשרה שלא שמעו.
וכתב השו"ע סימן קמג סעיף א "אין קורין בתורה בפחות מעשרה גדולים בני חורין, ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן, גומרים", וכתב בביאור הלכה ד"ה בפחות "עיין בח"א כלל ל"א סי"א שנסתפק אם יש איזה בני אדם שלא שמעו הקריאה אם מותר לקרות עוד הפעם בשבילם דאפשר דלא תקנו אלא כשכל העשרה הם חייבין בקריאה והראני גדול אחד שמפורש בר"ן רפ"ק דמגילה בסוגיא דמגילה בזמנה קורין ביחיד דברובן שלא קראו סגי עי"ש", וכן כתב הכה"ח בס"ק ג' "ואם לא יש אלא שבעה שלא שמעו קריאת ספר תורה יכולין לצרף עמהם שלשה שכבר שמעו ולהוציא ספר תורה. לב חיים חלק ב' סימן כ"ה. וכ"כ לעיל ריש סימן ס"ט לגבי חזרת העמידה יעו"ש". וא"כ ה"ה הכא שאין להשלים בשביל יחיד אמנם כשכל הציבור לא שמעו אע"פ שלא התפללו יחד נראה שיצטרכו להשלים דעליהם רמיא עתה לקרוא דהא סדר הקריאה איזו פרשה יקראו אינה חובה וכלשון האור זרוע והא לא קראו פרשות אלו וראה עוד בשערי אפרים שער ז', ובמשנ"ב סי' קל"ה ס"ק ז'.
וכן יש לדייק ממה שכתב מרן הרב שם סעי' מ"ט
העולה
לאשכנזים הטוב ביותר שישלימו את הפרשות שהחסירו, ויעלה עולה אחד לקריאת כל אותם פרשות שהחסירו, ויברך לפניה, וימשיך בקריאתו עד הפרשה של השבת, ויקרא בה שלושה פסוקים ויברך לאחריה, ולאחר מכן יעלו עוד ששה עולים לפרשה של השבת.
לספרדים אין משלימים את כל הפרשות שהחסירו אלא רק את השבת האחרונה, וכאשר משלים, יעלה עולה אחד לקריאת הפרשה של השבת הקודמת, ויברך לפניה, וימשיך בקריאתו עד הפרשה של השבת, ויקרא בה שלושה פסוקים ויברך לאחריה, ולאחר מכן יעלו עוד ששה עולים לפרשה של השבת.
ואפילו שהתפללו בתקופה זו ביחיד כיון שעתה הם רוב שלא שמעו יכולים לחזור על הפרשה שהחסירו.