שאלה
האם ניתן לפי דעת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל להקדים את החלאקה? (יש פוסקים שאמרו לא להקדים.)?
תשובה
ניתן להקדים את החלאקה לדעת מרן הרב זצ"ל. (וכן הורה מורינו הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א). דכל זה רק ענין למ"ד אחד לעשות דווקא בגיל שלש ולשאר הפוסקים אין ענין בגיל זה דווקא שהרי ניתן להשהות, ובכל מקום נהגו בגיל אחר.
ומנהג מרן הרב לספרו ולהשים בשקית ולתת לילד ולהגיד לו שישרוף את השערות לפני חתונתו במירון.
מקורות
כתוב בשיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג "צאינה וראינה בנות ציון, בנים המצוינים לי בתגלחת במילה ובציצית"
וכתב בשו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תר"ח "שאלת ממני אודיעך דעתי במי שנדר לגלח את בנו במקום שמואל הנביא ובא ומצא שכבר נלקח ביד העכו"ם בעונות ואין ישראל יכול להכנס שם מה תקנה יש לו וגם הקהל והחכמים החמירו שלא יעלה לשם שום יהודי. תשובה כבר נהגו בכל הגלילות לחשוב זה נדר גמור והטעם לפי שהיו רגילין להביא נדרים ונדבות ונותנים משקל השיער לצורך המקום להדליק עליו שעוה ושמן ולשאר צרכיו גם יש בנדבות חלק לעניים ולצורכי צבור ומכל זה העלו שהוא נדר גמור ואין ראוי להקל בו".
ובספר פרי עץ החיים שער ספירת העומר פ"ז כתב "בזמן הזה בענין ההולכים על הקבר רשב"י ור"א בנו במירון בל"ג בעומר, אני ראיתי למורי ז"ל זה שמונה שנים, שהלך עם אשתו ועם ביתו, והיה שם ג' ימים ההם. גם העיד לי הרי"ס ששנה אחד קודם שהכרתי אותו, שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם". ובשער הכוונות דרושי פסח דרוש י"ב. ויש להעיר שהרי לפי האר"י לא מסתפרים עד שבועות ואולי קטן שאני ראה מנחת אלעזר ח"ד סי' ס'
ומביא בספר "אילה שלוחה" שהמסורת בהגיע הילד לגיל ג' מספרים אותו ומוסיף רמז מהפסוק "שלש שנים יהיה לכם ערלים ובשנה הרביעית יהיה לכם קודש", וכתב בעל הערוגות הבשם ולבושי מרדכי סי' צ"ט שאם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ואף שאין אנו יודעים הטעם נלך בעקבות רביתנו וכ"כ במהר"ם בריסק ח"ב סי' צ"ח וכ"כ בשו"ת אפרקסתא דעניא וסיים "ומי בא בסוד ה' לדעת כמה טיבותא לתינוק בקיום בו מצוות חינוך ביומא דמישלם זמניה".
בספר שולחן גבוה סי' תקל"א מ"ב כתב שמנהג ירושלים לגלח כשהגיע לגיל חמש ובכתר שם טוב גאגין ח"א עמ' תקצ"א כתב שמנהג ארץ ישראל לגלחו בגיל ארבע.
להשהות
וכתב הכה"ח סימן תקל"א ס"ק ל' "מותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד ומגלחין על ידי ספר ישראל. גן המלך סימן ס"ב, יד אהרן שם. והענין של השמחה הוא מנהג ארץ ישראל גם כן שעושין שמחה בתגלחת הראשונה של קטן שמחנכין אותו במצוה להיות לו פיאות הראש. שערי תשובה אות ז'. וכן ראיתי פה עיר הקודש ירושלים ת"ו שגילחו בן חמש שנים בחול המועד של סוכות בתוך בית הכנסת בשמחות וגיל על ידי ספר ישראל. שלחן גבוה אות י"ג. וכן כתב בספר מזבח אדמה דף ז' ע"ד דפה עיר הקודש ירושלים ת"ו נהגו לגלח הקטנים בבית הכנסת בשמחה גדולה והספר יהיה ישראל עני עכ"ל. והביא דבריו בספר התקנות ומנהגים של ירושלים ת"ו הלכות חול המועד אות ע"ג. ועיין לעיל סימן תצ"ג אות כ"ו ד"ה וכתב דהאר"י ז"ל גם כן גילח את בנו הקטן במירון ועשה יום משתה ושמחה יעו"ש".וכן הסכים בשו"ת נחפה בכסף ח"ב דף ז' ע"ג"/
ומש"כ על בית הכנסת וראה בשו"ת לב חיים ח"ב סי' קע"ב כתב "שאפשר לעשות במקום אחר ואין בהם מצוה ולית בהון לצורך מילי דבית כנישתא ודבי מדרשא". וראה בהגהת בנו ר"א, ראה בשדי חמד מערכת בית הכנסת אות י' שפקפק על זה משום מנהג בזיון ודן לכף זכות משום חיבוב המצווה וכדי לעשותה בפומבי וברוב עם.
ובאבן ספיר ח"ב תרל"ד עמ' מ"ז מנהג בהודו בהגיע הילד לגיל ארבע או חמש שנים היו עושין יום משתה ושמחה והנער נלקח לבית הכנסת בתהלוכת פאר".
העולה למעשה
ניתן להקדים את החלאקה לדעת מרן הרב זצ"ל. (וכן הורה מורינו הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א). דכל זה רק ענין למ"ד אחד לעשות דווקא בגיל שלש ולשאר הפוסקים אין ענין בגיל זה דווקא שהרי ניתן להשהות, ובכל מקום נהגו בגיל אחר.
ומנהג מרן הרב לספרו ולהשים בשקית ולתת לילד ולהגיד לו שישרוף את השערות לפני חתונתו במירון.