שאלה
אדם שהתפלל ערבית וטעה בברכת השנים ואמר "ותן טל ומטר"(אשכנזים) במקום "ותן ברכה". ונזכר בהמשך הערב.
האם כשחוזר להתפלל יאמר שוב "אתה חוננתנו"?
האם נחשב שכבר הוציא שבת על סמך זה?
ואם שמע כבר הבדלה, האם יצא י"ח?
תשובה
א. אדם שהתפלל ערבית וטעה בברכת השנים ואמר "ותן טל ומטר" במקום "ותן ברכה" כשחוזר להתפלל (כדינו בזה) לא יאמר שוב 'אתה חוננתנו' . ב. לכתחילה יש להבדיל בדיבור (בתפילה) וכן על הכוס ואם שכח (או טעם) לומר 'אתה חוננתנו' בתפילה אינו חוזר וסומך על הבדלה שיעשה אח"כ על הכוס. ג. אם שמע הבדלה על הכוס קודם התפילה אסור במלאכה עד שיבדיל בתפילה גם כן ואם נצרך לעשות מלאכה יאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'. ד. אמירת 'אתה חוננתנו' לבד אינה נחשבת שהוציא שבת ואסור בעשיית מלאכה עד שיאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' או שיבדיל על הכוס' וכן עד שיגיעו הציבור ל'קדושה דסידרא'. ה. אם התפלל קודם ולא הזכיר 'אתה חוננתנו' בתפילה ושמע הבדלה על הכוס אין צריך לחזור ולהבדיל בתפילה.
מקורות
מוריד הטל בימות הקיץ
את הזכרת גבורות הגשמים והטל קבעו חז"ל לומר בברכת "אתה גבור" שבתפלת שמונה עשרה, ואת שאלת הגשמים קבעו בברכה התשיעית היא ברכת השנים. לכל העדות אומרים "משיב הרוח" בתקופת הגשמים, ו"מוריד הטל" בתקופת הקיץ. אך ישנם הבדלים בנוסח ברכת השנים בין האשכנזים לבין הספרדים, הספרדים משנים בברכת השנים בין החורף לקיץ, שבחורף אומרים 'ברך עלינו', ובקיץ 'ברכנו', ואילו האשכנזים אומרים כל השנה 'ברכנו' ורק משנים בגוף הברכה בין החורף לקיץ, שבחורף אומרים 'ותן טל ומטר' ובקיץ "ותן ברכה".
אולם מרן הגר"מ אליהו זצ"ל (קול צופייך, קדושים תשס"ג) העיר שיש לחלק מהאשכנזים נוסח שונה, אבל כאן בארץ הוא אחיד (האשכנזים בחו"ל לא היו אומרים "מוריד הטל", בארץ ישראל גם האשכנזים אומרים "מוריד הטל", וכן הביא הרב טוקצ'ינסקי שאומרים כדעת הספרדים והרווח הוא שאם בימי החורף לא אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ואמר "מוריד הטל" – יצא יד"ח. אבל אם לא אמר "מוריד הטל" – חייב לחזור לראש התפילה, עכ"ד.
הדין הוא שאדם שהתפלל 'וטעה' בברכת השנים ואמר במקום 'ותן ברכה' 'ותן טל ומטר' ההלכה בזה שצריך לחזור כמובא בשו"ע (או"ח סי' קיד, ס"ד) ז"ל, אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפלה ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה אם הזכיר גשם במקום טל מחזירין אותו, עכ"ל. והוסיף הרמ"א: 'וכן אם הזכיר גשם וטל, נמי מחזירין אותו', ע"כ. והטעם פשוט כפי שנזכר במשנה ברורה (שם, ס"ק יח) מפני שגשמים קשים לעולם בימות החמה. ואם לא הזכיר כלל 'מוריד הטל' בימות החמה אין מחזירין אותו (שו"ע שם, ס"ג).
אם טעה והזכיר ה' בברכת מחיה המתים
ודעת הגר"מ אליהו זצוק"ל (קול צופייך, שם) שאם לא סיים ברוך אתה ה' מחיה המתים, אלא אמר ברוך אתה ה', יכול לסיים למדני חקיך, ויחזור ל'אתה גבור' ויאמר מוריד הטל, והביא שכן מובא במשנ"ב (שם ס"ק כ') שסמך על דעתם של השע"ת והח"א שכל הדין שמחזירין אותו הוא דווקא אם סיים לגמרי אבל אם נזכר לאחר שאמר 'השם' יסיים למדיני חוקיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ודינו כמי שעומד באמצע הברכה וחוזר לאתה גיבור, עכ"ד.
הבדלה בחונן הדעת
דעת הרמב"ם (הל' שבת פכ"ט ה"א וה"ו) שמצות עשה מהתורה להבדיל במוצאי שבת בדיבור – שהוא ע"י תפילה ומדברי סופרים יש להבדיל גם על היין, וכן כתבו הסמ"ג (עשין כט) והחינוך (מצוה לא). ודעת הרב המגיד (פכ"ט מהל' שבת ה"א) שבין הבדלה על היין ובין בדיבור (תפילה) שניהם מתקנת חכמים, וכן כתבו האורחות חיים (הל' הבדלה סי' יח) והאבודרהם (הל' ברכת המצוות ומשפטיהם שער ג'), ועיין בשעה"צ (או"ח סי' רצו סק"א).
וכתב המשנה ברורה (שם, ס"ק א) שאם הבדיל בתפילה לכו"ע הבדלה על הכוס מדרבנן.
והנה מקור הדין שיש להבדיל בחונן הדעת באמירת 'אתה חוננתנו' שנקבעה דווקא בברכת 'אתה חונן' הביא המג"א (סי' רצד סק"א) מירושלמי שדעת רבנן 'שמתוך שהוא חול קבעוה בברכות חול' משום שהיא הברכה הראשונה מבין הבקשות הנאמרות ביום חול ולא בשבת, שאסור לאדם לבקש צרכיו בשבת והבדלה הרי היא מסיימת את השבת, עכ"ד. וכן הובא במשנ"ב (שם, סק"ב).
ובגמ' (ברכות לג:) הובא: ואמר ר' יוסף מתוך שהיא חכמה (להבדיל בין קודש לחול) קבעוה בברכת חכמה שהיא חונן הדעת, ע"כ.
ובשו"ע (סי' רצד ס"א) ז"ל, אומרים הבדלה בחונן הדעת ואם טעה ולא הבדיל משלים תפילתו ואינו חוזר מפני שצריך להבדיל על הכוס ואם טעם קודם שהבדיל על הכוס צריך לחזור ולהבדיל בתפילה, עכ"ל.
והנה בבה"ל (ד"ה צריך לחזור ולהבדיל) כתב, שכל דברי השו"ע שאם טעם קודם שהבדיל צריך לחזור ולהבדיל בתפילה אמורים דווקא במקום שלא הבדיל עדיין על הכוס אבל אם הבדיל על הכוס אחר שטעם שוב אין צריך לחזור ולהבדיל בתפילה, וציין שהדה"ח סתם שאין חילוק עכ"ד.
והדין שאם טעה בתפילה וטעם קודם שהבדיל על הכוס שצריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל, כתב המשנ"ב (סק"ג) שהוא מטעם קנס כיון שטעה בתפילה קנסינן ליה.
והוסיף מרן הגר"מ אליהו זצ"ל (מאמ"ר הלכות לימות החול פי"ז ס"ח) שאם טעה והבדיל על הכוס קודם שחזר להתפלל (לאחר שטעם) אינו חוזר ומתפלל (כמובא בשו"ע סי' רצד, א ונו"כ), עכ"ד.
אם יכול לסמוך על אמירת 'אתה חוננתנו' לעשיית מלאכה
ויש להדגיש שהובא במשנה ברורה (שם סק"ג) שלכתחילה יש להבדיל בין בתפילה ובין על הכוס ולכן אם שכח להזכיר 'אתה חוננתנו' בתפילה סומך על ההבדלה שיקיים אח"כ על הכוס, אך אסור במלאכה עד שיבדיל על הכוס, או שיאמר 'המבדיל בין קודש לחול' כמובא בסי' רצט, עכ"ד. ועיין לקמן (סי' תקנו ס"ג) שאם שכח להבדיל בתפילה בתשעה באב שחל במוצאי שבת שפסק השו"ע שאינו חוזר מפני שסומך על הבדלה על הכוס שיעשה במוצאי תשעה באב שהוא יום ראשון בלילה. וכתב המשנ"ב (שם סק"ג) שאין הבדלה מועילה בתפילה אז שהבדלה בתפילה נתקנה בזמנה בלבד ולא אח"כ.
וכן דעת הבא"ח (ש"ש פרשת ויצא סכ"ד) והכה"ח (סי' רצט ס"ק ט"נ) בשם החסד לאלפים, שאף שהבדיל בתפילה לא יעשה שום מלאכה עד שיאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' ויש לחוש לסברא זו, עכ"ד. וכ"כ מרן הגר"מ אליהו (מאמ"ר שם, סי"א) ושם (סי"ב) כתב, שלפי הזוה"ק אסור לעשות שום מלאכה עד שיגיע הציבור ל'קדושא דסידרא' דהיינו שיאמרו 'ואתה קדוש' וכו' ודין זה הוא אפילו אם הבדיל בתפילה ואמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' וראוי לחוש לזה, ושכ"כ הכה"ח סי' רצג סק"ז, עכ"ד.
שכח לאמרה
דעת הבא"ח (ש"ש פרשת ויצא ס"ב) והכה"ח (סי' רצד ס"ק טו"ב) שאם שכח ולא אמר 'אתה חוננתנו' ונזכר בסוף ברכת 'אתה חונן' וכבר אמר תיבות 'ברוך אתה' אך עוד לא הזכיר תיבת ה' אומר במקום 'אתה חוננתנו' וכו' ואח"כ חוזר ואומר 'וחוננו מאיתך', עכ"ד. וכן דעת מרן הגר"מ אליהו (שם, ס"ג). אך יכול תמיד להזכירה ב'שומע תפילה' כיון שיש בה נוסח תפילה ובקשה (שם) ואם שכח לגמרי דינו שאינו חוזר שסומך על הבדלה שעושה על הכוס כאמור לעיל.
אם נמצא במקום שאין לו כוס ושכח לומר 'אתה חוננתנו'
כיוצא בזה יש נידון כאשר נמצא במקום שאין לו כוס ושכח ולא אמר אתה חוננתנו, ויודע שגם למחרת ביום ראשון לא יהיה לו כוס דעת מרן הגר"מ אליהו (שם ס"ט) חוזר ומתפלל ערבית ויאמר 'אתה חוננתנו' ואז יוכל לאכול, עכ"ד.
טעה ואמר מוריד הטל בימות החמה אם חוזר לומר אתה חוננתנו
ונראה דה"ה בנידו"ד אם הבדיל על הכוס שוב אין צריך לחזור ולומר 'אתה חוננתנו' בתפילה כאשר חוזר להתפלל שמונה עשרה כשטעה במוריד הטל שדינו לחזור, שמצד הדין מותר במלאכה שהבדיל כדין בתפילה רק שחסר הבדלה מצד תקנת חז"ל על הכוס. ומקור דבר זה מדברי המשנה ברורה לעיל שאם הבדיל בתפילה לכו"ע הבדלה הכוס מדרבנן אף לסוברים שהבדלה על הכוס דאורייתא מודו בזה.
ולאחר שהיה נלע"ד לומר כן, ראיתי שכ"כ הגרש"ז אוירבך זצ"ל (שש"כ פנ"ח הע' כח) לענין אדם שהבדיל בתפילה אולם טעה ואמר 'מוריד הגשם' בימות החמה, כתב הגרשז"א שכאשר חוזר להתפלל לא צריך לחזור ולומר 'אתה חוננתנו' שמיד שהבדיל בפעם הראשונה היה מותר כבר בעשיית מלאכה.
שמע הבדלה קודם התפילה
וכן הדין אם שמע הבדלה על הכוס קודם התפילה שצריך להבדיל בתפילה גם כן כמובא במשנ"ב (סי' רצד סק"א) ומקורו בזה (שעה"צ שם סק"א) מדינא דגמ' (ברכות לג, ע"ב) ולענ"ד יש לדייק מדברי המשנ"ב שדינו בזה שצריך להבדיל מהתורה, מכך שכתב לקמן בסי' רצו סק"א רק לענין מי שהבדיל בתפילה שלכו"ע הבדלה על הכוס דרבנן. משמע מדבריו שמי שהבדיל קודם על הכוס הוי הבדלה בתפילה דאורייתא. (שכן דעת הרמב"ם מעיקר הדין).
טעם או עשה מלאכה קודם התפילה או אחריה
הזכרנו לעיל את דברי השו"ע (סי' רצד ס"א) שאם טעם קודם שהבדיל על הכוס (וגם טעה ולא הזכיר הבדלה בתפילה) צריך לחזור ולהבדיל בתפילה. ובמשנ"ב מבואר שהוי מדין קנס שטעה גם בתפילה שלא הזכיר הבדלה בחונן הדעת לכן קנסינן ליה. ובבה"ל (ד"ה ואם טעם קודם שהבדיל) כתב, שה"ה אם עשה מלאכה אחר שהתפלל ולא הזכיר בתפילה 'אתה חוננתנו' שדעת הא"ר והרעק"א בשם הרשב"א שגם בזר חוזר ומבדיל בתפילה, והוסיף הבה"ל שזה כמובן בלא שאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', אך הבה"ל נקט להקל בזה בדיעבד אף לענין עשיית מלאכה בשכח להבדיל בתפילה ונמצא קודם שהבדיל על הכוס, עכ"ד.
ואם עבר והבדיל על הכוס אחר שטעם אחר שהתפלל בלא שהזכיר הבדלה בחונן הדעת הבאנו לעיל בשם הבה"ל (שם ד"ה צריך לחזור) שדעת הפמ"ג שאין צריך לחזור ולהבדיל בתפילה שיצא כבר יד"ח הבדלה והדה"ח חולק, עכ"ד.
דין שכח יעלה ויבוא- ותן טל ומטר
אולם בשו"ת ארץ צבי (סי' כד) כתב, לענין מי שבמוצאי שבת חול המועד אמר 'אתה חוננתנו' ולאחר מכן שכח לומר 'יעלה ויבוא' שתלוי במחלוקת הפוסקים אם העובדה ששכח לומר יעלה ויבוא נחשב כמי שלא התפלל, ולכן אולי יהיה דינו כן גם לענין אתה חוננתנו שחוזר, עכ"ד.
ונראה לא כן, דאף הפוסקים שאמרו שלא מהני הבדלה בחונן הדעת לענין היתר עשיית מלאכה לא אמרו כן אלא לחוש למחמירין בזה שאינו מותר עד שיבדיל על הכוס, או שיאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' ויש לחלק בין דין יעלה ויבוא שהוא חלק מהתפילה שאם לא אמרו נחשב כמי שלא התפלל לבין 'אתה חוננתנו' שאינו חלק מהתפילה אלא מדיני היום שיש להבדיל, וההוכחה לזה שלא פליגי הפוסקים שיש אומרים שנחשב כמי שלא התפלל אלא לענין 'יעלה ויבוא' ולא לענין 'אתה חוננתנו'.
מחלוקת הפוסקים לענין 'יעלה ויבוא' הוזכרה בתוספות (ברכות דכ"ו ע"ב ד"ה אם טעה) שדעת רבי יהודה שאם טעם ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' במנחה שלא יתפלל בלילה תפילת תשלומין, שהרי התפלל כבר מבעו"י אלא שלא הזכיר יעלה ויבוא, אך דעת חכמי פרובינצא שהובאה ברא"ש (שם, ס"ב) שכיון שלא הזכיר יעלה ויבוא במנחה דינו כמי שלא התפלל כלל וצריך להתפלל לערב שתים, וכתב הרא"ש בשם רבינו יונה שיתפלל אותה לערב בתורת נדבה, עכ"ד. וכ"כ המשנ"ב (סי' קח סקל"ב) לענין התפלל במנחה של שבת ולא הזכיר של שבת דתליא במח' הפוסקים ויש להכריע כהרא"ש שיתפלל תפילת תשלומין בתורת נדבה. ועיין בקהילות יעקב (ברכות סי' טז) שביאר המח' על הדרך שכתבנו קודם.
אומנם לענין אמירת 'ותן טל ומטר' נראה לכאורה שלא שונה דינה מדין יעלה ויבוא שיש לחוש לדעת הפוסקים שנחשב כמי שלא התפלל, אולם מצאתי גם בזה מחלוקת בין האחרונים, עיין תהילה לדוד (סי' קח סקי"ד) שהסתפק אם במנחה בע"ש לא אמר ותן טל ומטר אם דינו שיתפלל בע"ש שתיים שהרי בלאו הכי לא יאמר ותן טל ומטר בשבת, מצד שני לא יכול להתנות שיהיה בתורת נדבה כמש"כ הפוסקים לענין יעלה ויבוא במנחה, שהרי בשבת אין מתפלל נדבה כלל, עכ"ד. אולם דעת הגר"ח הלוי (על הש"ס סי' רטז) שחייב להתפלל תפילת תשלומין בליל שבת מפני שלא אמר 'ותן טל ומטר' דינו כאדם שלא התפלל כלל (והוא נטה לדעת הפוסקים לענין שכח יעלה ויבוא במנחה שאין דינו כמי שלא התפלל) אך דעתם של הקצות השולחן (סי' כח ס"ז ובבדה"ש שם סק"כ) והכה"ח (סי' קיז סקל"ג) שאם שכח להזכיר 'ותן טל ומטר' במנחה של ע"ש לא יחזור ויתפלל בליל שבת.
העולה לדינא,
א. אדם שהתפלל ערבית וטעה בברכת השנים ואמר "ותן טל ומטר" במקום "ותן ברכה" כשחוזר להתפלל (כדינו בזה) לא יאמר שוב 'אתה חוננתנו' . ב. לכתחילה יש להבדיל בדיבור (בתפילה) וכן על הכוס ואם שכח (או טעם) לומר 'אתה חוננתנו' בתפילה אינו חוזר וסומך על הבדלה שיעשה אח"כ על הכוס. ג. אם שמע הבדלה על הכוס קודם התפילה אסור במלאכה עד שיבדיל בתפילה גם כן ואם נצרך לעשות מלאכה יאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'. ד. אמירת 'אתה חוננתנו' לבד אינה נחשבת שהוציא שבת ואסור בעשיית מלאכה עד שיאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' או שיבדיל על הכוס' וכן עד שיגיעו הציבור ל'קדושה דסידרא'. ה. אם התפלל קודם ולא הזכיר 'אתה חוננתנו' בתפילה ושמע הבדלה על הכוס אין צריך לחזור ולהבדיל בתפילה.