שאלה

מה המקור והטעם שכורכים את התפילין על האמה (האצבע האמצעית) שביד?

תשובה

ראה בגוף התשובה

מקורות

איתא בגמ' מנחות דף לה עמוד ב "אמר רב פפא: גרדומי רצועות כשירות. ולאו מילתא היא, מדאמרי בני רבי חייא: גרדומי תכלת וגרדומי אזוב כשירין, התם הוא דתשמישי מצוה נינהו, אבל הכא דתשמישי קדושה נינהו לא, מכלל דאית להו שיעורא. וכמה שיעורייהו? אמר רמי בר חמא אמר ר"ל: עד אצבע צרדה. רב כהנא מחוי כפוף. רב אשי מחוי פשוט. רבה קטר להו ופשיט ושדי להו. רב אחא בר יעקב קטר להו ומתלית להו. מר בריה דרבנא עביד כדידן".
וכתב הב"י בסי' כ"ז שנחלקו רבתינו הראשונים על מה מיירי על תפילין של ראש או על של יד, וז"ל: "וכתבו התוספות (ד"ה וכמה) והרא"ש (הל' תפילין סי' יא) מתוך פירוש רש"י משמע דהני אמוראי מיירו ברצועה של ראש ובערוך כתוב בערך צרדא דכתיב בילמדנו פרשת בא אל פרעה (תנחומא סוף הפרשה) דשיעור רצועה של יד אמר ריש לקיש עד אצבע צרדא ומאי צרדא אמצעי וכתב הרא"ש (שם) ולפי המכילתין פשוט היינו שתגיע הרצועה עד אצבע צרדא כשידיו פשוטות וכפוף היינו שתגיע הרצועה עד אצבע צרדא כשכופף אצבעותיו על פס ידו והרמב"ם כתב בפ"ג (תפילין הי"ב) ואורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח רצועה אחת על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אצבעו שלש כריכות ויקשור עכ"ל וכן כתב סמ"ג (עשין כב קה:) בשם הרי"ף וכן משמע מדברי שמושא רבא (סוד"ה ובתפילין) וכתב המרדכי (הל' תפילין יא ע"ד) שנראה לו שמפרשים הכי רבה קטיר לה כלומר קושר רצועה באצבע צרדא רב אחא בר יעקב קטר גם כן באצבע צרדא ומתלית פירוש גודל סביב אצבעו שלש פעמים אי נמי מתלית כמו משלש והיא היא ע"כ והם תופסים עיקר כרב אחא".
ופסק השו"ע בסעי' ח' כשיטת התוס' והרא"ש דגמ' דיברה על תפילין של יד וז"ל "אורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אצבעו שלשה כריכות ויקשור".
וכתב המשנ"ב בס"ק ל' "שלשה כריכות – שנים בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי וי"א דתחלה א' בפרק אמצעי ואח"כ ב' בפרק התחתון. ואותן הכריכות יעשה אחר הנחת השל ראש", וכתב הכה"ח בס"ק לד "ויכרוך ממנה על אצבעו שלשה כריכות וכו'. היינו שיכרוך על אצבע האמצעי הנקרא אמה ג' כריכות, וכריכה העליונה תהיה בפרק האמצעי של האצבע הזה, וב' כריכות תחתונות בפרק התחתון המחובר אל כף היד".
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת וירא סעי' טז "אחר שהניח תש"ר אז תכף ומיד יגמור הנחת תש"י בשלש כריכות שכורך באצבע האמצעי הנקרא אמה, ויעשה כריכה אחת בפרק האמצעי של האצבע, ושתי כריכות בפרק התחתון. ולפי דברי הרב מצת שמורים ז"ל יאמר בעת שעושה הכריכות הנז' פסוק וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'".
ובכה"ח סי' כ"ה ס"ק ס"ח כתב "אחר שהניח תפלה של ראש כשכורך הרצועה סביב האצבע האמצעי יהיה מעומד. פרי עץ חיים שם, נגיד ומצוה שם, קיצור של"ה דף מ' ע"ג, שלמי צבור שם, זכור לאברהם חלק ג' אות ת', חסד לאלפים שם, יפה ללב סימן כ"ז אות ד'. וכתב בספר מצת שמורים דף מ"ב דכנגד ג' כריכות אלו כתוב בפסוק ג' פעמים וארשתיך, על כן כשעושים אלו הג' כריכות סביב האצבע ראוי לומר הפסוקים אלו, וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה וידעת את ה', והביאו קיצור של"ה דף מ' ע"ד, סולת בלולה בענייני תפילין שקודם לסימן כ"ה, סידור בית עובד אצל ברכת תפילין, בן איש חי פרשת וירא אות ט"ז. ויזהרו הנוהגים כן לומר הברכות של שחר וברכות התורה מקודם. צפורן שמיר סימן ב' אות ו', ובקשר גודל סימן ה' אות ל"א, והבאנו דבריו לעיל סימן ח' אות ו', ועוד עיין לקמן סימן מ"ו אות ז"ן".
וע"כ כתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ח סעי' כג "כריכות על האצבע – לאחר שהניח תפילין של ראש, בעודו עומד, יגמור מיד את הנחת תפילין של יד ויכרוך ג' כריכות על האצבע האמצעית הנקראת אמה – כריכה ראשונה בפרק האמצעי, ושתי כריכות נוספות בפרק הקרוב לכף היד, וכשכורך יאמר : "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'", ואת שאר הרצועה יכרוך סביב כף היד".
וזה המקור לקשירה על הזרוע כנ"ל