שאלה
מה דין קביעת מזוזה במרפסת ומאיזה צד קובעים בה מזוזה?
תשובה
כתב מרן הרב:
א. "מרפסת מקורה שיש בה ארבע על ארבע אמות יש לקבוע בה מזוזה בברכה. ויש לקבעה מצד ימין של היוצא למרפסת וכן ההלכה. וי"א בשם החזון איש שיניח המזוזה מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית. ואין להניח שתי מזוזות מכאן ומכאן משום "בל תוסיף".
ב. מרפסת שאין לה גג ויש בה ארבע על ארבע אמות קובעים בה מזוזה בלי ברכה. מרפסת בין שיש לה גג ובין שאין לה גג והיא צרה וארוכה ואין בה ד' על ד' אמות, אבל יש בה כדי לרבֵּע ד' על ד' אמות חייבת במזוזה בלי ברכה.
ג. מרפסת הפתוחה לרשות הרבים שיש בה ארבע על ארבע אמות שאפשר להיכנס דרכה לבית קובע בה מזוזה מצד ימין של הנכנס לבית ובברכה (והטעם כיון שלבית עצמו יש תקרה).
מקורות
כתוב בגמ' יומא י"א ע"ב "והתניא: בשעריך – אחד שערי בתים, ואחד שערי חצירות, ואחד שערי מדינות, ואחד שערי עיירות, ורפת, ולולין, ומתבן, ואוצרות יין, ואוצרות שמן – חייבין במזוזה. יכול שאני מרבה אף –בית שער אכסדרה ומרפסת – תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד לדירה – יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה".
כתב הטור ביו"ד סי' רפ"ו "מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגינה פטורין ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב אף במקום שנכנסין לו מרה"ר חוץ מהמקום שנכנסין לו מהבית", וביאר הב"י "מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגנה פטורים ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב וכו'. בפרק קמא דיומא (יא סוע"א) תניא יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדים לדירה ובפרק הקומץ (לג:) תניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבים במזוזה. ותירץ הרי"ף בהלכות מזוזה (ו:) דלא קשיא דהתם כשבתים פתוחים לתוכן. והרא"ש כתב (הל' מזוזה סי' טו) שר"י תירץ דחייבים מדרבנן קאמר וכן כתבו רש"י והתוספות בפרק קמא דסוכה (ח: ד"ה ותיהוי) ובפרק קמא דיומא (יא. תוס' ד"ה יכול) וכתבו עוד (תוס' ביומא שם) אי נמי הכא מיירי בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת. והרמב"ם (שם ה"ז) כתב כדברי הרי"ף ז"ל: ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעת אחת הכי נקיטינן ומכל מקום נכון לחוש לדברי ר"י ורש"י".
ופסק השו"ע סי רפ"ו סעי' ז' "מרפסת, שהיא דרך לעלות בה לעליות, ובית שער והגנה, פטורים. ואם בית פתוח לאחד מאלו, חייבים. ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו".
וביאר הש"ך בס"ק ט"ו "פטורים. כיון שאינם מיוחדים לדירה".
וכתב הט"ז בס"ק ז' "פטורים. דכתיב ביתך מה בית שהוא מיוחד לדירה אף כל שהוא לדירה יצאו אלו שאינן לדירה: ומ"ש בית שער הוא בית קטן אצל שער החצר שהשומר יושב שם: ומ"ש וי"א שבית שער כו' הוא דעת ר"י בטור שהוקשה לו תרי ברייתות אהדדי דביומא תנן באלו אכסדרה בית שער ומרפסת דפטורין ובהקומץ תניא דחייבין ותירץ ר"י דבהקומץ מיירי מדרבנן. וא"כ הך י"א קאי גם כן אמרפסת ואכסדרה והטור וש"ע חדא מנייהו נקטו אלא דלפי זה גם בגינה הוה חיוב מדרבנן ואף על פי שבגמרא לא הוזכר גינה אצל אלו מ"מ ס"ל לטור דכחדא נינהו כיון שאין בהם דירה ואינם דומין לבית ואפ"ה חייבו בהן רבנן". וכתב הש"ך בס"ק ט"ז "וי"א שבית שער כו'. צ"ע דהא הי"א אלו גם במרפסת וגינה מחייבין ועב"ח ופרישה", ובס"ק י"ז כתב "חייב. היינו מדרבנן כדאיתא בטור ופוסקים".
ב
כתב השו"ע סי' רפ"ו סעי' י"ג "בית שאין בה ד' אמות על ד' אמות, פטור. ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה, אף על פי שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות, חייב (רמב"ם שם ד"ב)". כלומר שבית שיש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (1.92 מטר על 1.92) חייב במזוזה אמנם דעת הרא"ש שדווקא מרובע ארבע על ארבע אמות חייב במזוזה ומשמע מגר"א כהרא"ש ופסק הש"ך ס"ק כ"ג שיקבע אך לא יברך או יברך מזוזה בחדר אחר ויכוון לפוטרה, אמנם הבא"ח שם סעי' י"ט משמע עם ברכה, וכן פסק מרן הרב בקצו"ש סי' י"א הערה י"ב.
ג
רמב"ם הלכות ומזוזה פרק ו ה"ז "בית התבן בית הבקר בית העצים בית אוצרות פטורין מן המזוזה שנאמר ביתך ביתך המיוחד לך פרט לאלו וכיוצא בהן, לפיכך רפת הבקר שהנשים יושבות בה ומתקשטות בה חייבות במזוזה שהרי יש בה יחוד לדירת אדם, בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינם עשויין לדירה, אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין במזוזה", וכתב הראב"ד "תמיה אני על שער הגינה שפטר שאם יש בו בית הרי הוא חייב ואם אין שם בית הרי הוא פטור מה צורך לומר והלא אף בית שאינו מקורה אמר שהוא פטור, ואולי אף על פי שיש בה שומירה לגנה אמר שהיא פטורה לפי שאינה קבועה כדי שיתחייב לא בית שער שלה ולא שער הגינה עכ"ל".
ותי' הכס"מ "וכתב הרי"ף בהלכות מזוזה ואי קשיא לך הא דתניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבות במזוזה התם כשבתים פתוחות לתוכן וזה דעת רבינו. וא"כ צריכים אנו לפרש לדעת רבינו דבית שער היינו בית שער דגינה או דבית העצים וכו' וכן מרפסת מקום מקורה ופתוחות לתוכו גנות או בתי תבן וכו'".
ובב"י כתב "וה"ר מנוח כתב ואף על גב דשערי חצרות חייבים התם שבתים מקורה פתוחים לחצרות. וכתב רבינו ירוחם (נתיב כא חלק ז, קפ ע"א) על דברי הרמב"ם דכן מסתבר דאינו ראוי לדירה אם לא יהיה מקורה עכ"ל. וכיון דהרמב"ם והרא"ש מסכימים לדעת אחת וגם רש"י לחד לישנא סבר כותייהו הכי נקיטינן ואידחי לישנא אחרינא מקמייהו". וא"כ יהיה נפק"מ האם המרפסת צריכה להיות מקורה או לא.
וכתב השו"ע שם בסעי' י"ד "בית שאין לו תקרה, פטור. היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה, אם היה הקירוי כנגד הפתח, חייב במזוזה, והוא שיהי' במקורה ד' על ד", וראה בדגול מרבבה שציין לדברי הרמב"ם הנ"ל'. אמנם הפתחי תשובה ס"ק יג כתב חילוק אחר "שאין לו תקרה עיין בתשובת הר הכרמל חי"ד סי' כ"ג שכתב בחדר שקורין קי"ך שנכנסין שם להסיק תנורי בית החורף ומחזיקין שם לולין של תרנגולים חייב במזוזה אף על פי שאינו מקורה כלל מ"מ כיון שדרכו להיות אינו מקורה דמי לשערי חצרות דחייב במזוזה מטעם זה".
למעשה
כתב מרן הרב:
א. "מרפסת מקורה שיש בה ארבע על ארבע אמות יש לקבוע בה מזוזה בברכה. ויש לקבעה מצד ימין של היוצא למרפסת וכן ההלכה. וי"א בשם החזון איש שיניח המזוזה מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית. ואין להניח שתי מזוזות מכאן ומכאן משום "בל תוסיף". ב. מרפסת שאין לה גג ויש בה ארבע על ארבע אמות קובעים בה מזוזה בלי ברכה. מרפסת בין שיש לה גג ובין שאין לה גג והיא צרה וארוכה ואין בה ד' על ד' אמות, אבל יש בה כדי לרבֵּע ד' על ד' אמות חייבת במזוזה בלי ברכה.
ג. מרפסת הפתוחה לרשות הרבים שיש בה ארבע על ארבע אמות שאפשר להיכנס דרכה לבית קובע בה מזוזה מצד ימין של הנכנס לבית ובברכה (והטעם כיון שלבית עצמו יש תקרה).