שאלה

אדם שמתקין שלטים לחנויות
האם מותר לו להתקין שלט לכנסייה.
ואם הפועלים הגויים שלו עושים -האם זה בסדר?

תשובה

אין להתקין את השלט לעבודת לכנסיה הן משום שמהנה את עבודת כוכבים והן משום החשד.
אמנם במקום הפסד מרובה יש להקל להתקין ע"י עובדים גויים והוא שלא יעמוד שם בזמן ההתקנה.

מקורות

כתב הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים (פ”ט ה”ד) “נוצרים עובדי כוכבים ומזלות הם, ויום ראשון הוא יום אידם. לפיכך אסור לתת ולשאת עמהם בארץ ישראל יום חמישי ויום ששי שבכל שבת ושבת, ואין צריך לומר יום ראשון עצמו שהוא אסור בכל מקום, וכן נוהגין עמהם בכל אידיהם” וכן נקט הרמב”ם בפירוש המשניות על מסכת עבודה זרה (פ”א מ”ד) “שכל עיר של אומה נוצרית שיהיה להם בה בית תיפלה שהוא בית עבודת כוכבים בלא ספק, אותה העיר אסור לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה. אבל אנחנו תחת ידיהם בעונותינו ושוכנים בארצם אנוסים, ונתקיים בנו מה שנאמר (דברים ד) ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם עץ ואבן. ואם העיר דינה כן, קל וחומר דין בית עבודת כוכבים עצמו, שהוא אסור לנו כמעט לראותה, וכל שכן ליכנס בו”.
כתב השו"ע ביו"ד סי' ק"נ סעי' א' "מצוה להתרחק מדרך עבודת כוכבים ד' אמות". והטעם מבואר בראשונים ע"ז י"ב ע"א שהוא מפני החשד שיגידו שהוא עובד לה, וכתב מרן הרב בשו"ת הרב הראשי תשמ"ה 589-1, "וב"דרכי תשובה" שם (ס"ק ב'). ושם (סי' קנ"ז סעי' ג') מובא שבשעת פקוח נפש מותר לברוח לתוך כנסייה, משמע מכך שבלאו הכי הדבר אסור". וכן השיב בקיצור בתשמ"ו-תשמ"ז סימן פ"ב. וא"כ לטעם המבואר אע"פ שבית זה הינו רק לעת עתה עם צלם יהיה אסור.
התקנת שלט
כתב הטור ביו"ד סי' קמ"ג "כשם שאסור ליהנות מאליל כך אסור לההנותם", וכתב הב"י "כשם שאסור ליהנות מעבודה זרה כך אסור לההנותה לפיכך מי שביתו סמוך לבית עבודה זרה אסור לבנותו וכו'. בפרק כל הצלמים (מז.) תנן מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס לתוך שלו ארבע אמות ובונה היה שלו ושל עבודה זרה נידון מחצה על מחצה. ופירש רש"י מי שהיה כותלו סמוך לעבודה זרה. שהיה אחד מכותלי עבודה זרה והבית עצמו נעבד: אסור לבנותו. שבונה כותל לעבודה זרה: היה שלו ושל עבודה זרה. שמקום עובי הכותל חציו שלו: נידון מחצה על מחצה. אותו חלק של עבודה זרה אינו עולה לו בכניסת ארבע אמות אבל חלקו עולה לו שאם היה עביו שתי אמות מונה האמה שלו וכונס עוד שלש אמות לתוך שלו. אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ. ואפילו חלקו לפי שאין ברירה. וכתב הר"ן (כ: דיבור ראשון) אבל בירושלמי (פ"ג ה"ו) פירשו דמאי דאמרינן נידון מחצה על מחצה היינו לומר שחצי הכותל מותר ונוטל מחצה בעצים ובאבנים ומיהו הני מילי במכיר האבנים שכנגדו אבל כשאינו מכירו הכל אסור דאין ברירה ומיהו מסתברא דמותר למכור לו חלקו בכל מקום שהוא ולי פשטא דמתניתין מוכחא כפירושו של רש"י ולפיכך אני חוכך להחמיר בהיתרו של הירושלמי אבל הרמב"ם כתבו בפ"ח (ה"ה) עכ"ל".
ופסק השו"ע בסעי' א' "מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים, ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה, כונס לתוך שלו, ובונה, ואותו הריוח ממלאו קוצים או צואה, כדי שלא ירחיב בבית עבודת כוכבים. היה הכותל שלו ושל עבודת כוכבים, ידון מחצה למחצה, שלו מותר בהנאה, ושל עבודת כוכבים (אסור, ואם אינו מכיר) (טור) הכל אסור בהנאה, אבניו ועציו ואפרו. (מיהו מותר למכור להם חלקו בכל מקום שהוא) (ר"ן פ' כל הצלמים)". ובסעי' ב' הוסיף "אסור לבנות עם העובד כוכבים כיפה שמעמידים בה עבודת כוכבים. ואם עבר ובנה, (אפי' עבודת כוכבים עצמה), (כל בו), שכרו מותר. אבל בונה הוא לכתחלה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה", כלומר שבאותה כיפה היו מניחים סמל של עבודה זרה ולכן אסור לעשות את כל הכיפה.
וכתב הש"ך בס"ק א' "מי שהיה ביתו סמוך כו'. משמע מדברי הט"ו שאפילו אין הבית עצמו נעבד אסור לבנות כותל להבית כיון שמהנה לאליל, וכן משמע פשטא דמתניתין וכן מוכח מדברי רש"י פ"ק דעבודת כוכבים (דף ט"ז ע"א) שפירש אמאי דתנן התם בונים עמהם בימסאות וז"ל בימסאות בנין שאינו לצורך עבודת כוכבים ומקריב זבחים דהוי תשמיש דתשמיש לעבודת כוכבים, עכ"ל. ומביאו הטור בסמוך משמע הא תשמיש דעבודת כוכבים עצמה אסור, ואם כן הבית שהעבודת כוכבים בתוכו הוא תשמיש דעבודת כוכבים ממש ואסור, והיינו דאסרינן כיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים משום שהוא תשמיש עבודת כוכבים, וכדאי' בש"ס והב"ח כתב וז"ל ומפרש במשנה פרק כל הצלמים מי שהיה ביתו סמוך לאליל נראה שאם לא היה הבית עצמו נעבד אלא שהעמידו בו עבודת כוכבים לא היה נקרא מהנה לעבודת כוכבים בבנין הכותל ותו דהא מותר לבנות טרקלין שיהא העובד כוכבים מעמיד בה כיפה להעמיד בה עבודת כוכבים לרש"י עד כאן לשונו ולא ירדתי לסוף דעתו דאדרבה משם ראיה דהא דוקא בטרקלין דהוי תשמיש דתשמיש שרי רש"י הא לאו הכי לא ואם כן למה יהא מותר לבנות כותל לבית שמעמידין בה עבודת כוכבים ומ"ש רש"י שהבית עצמו נעבד אין כוונתו כמו שהבין הב"ח אלא רצה לו' משום דקתני בסיפא אבניו ועציו ואפרה מטמאין כשרץ (פירש"י אינו מטמא במשא) ר' עקיבא אומר כנדה (מטמא במשא) ואי לא היה הבית עצמו נעבד אלא הוי משמשי אליל לא הוי אמר ר"ע כנדה דהכי אמרינן להדיא ר"פ ר"ע אהא מתניתין ולר"ע למאי הלכתא אתקש לשרץ למשמשיה דלא מטמאין במשא ע"ש תראה דמ"ש הוא ברור גם בדרישה פי' דברי רש"י בע"א ואין לשון רש"י מורה כפירושו (ומ"ש התוספות וכ"פ הקונטרס הוא שבמ"ש והבית עצמו נעבד ממילא מיושב קושייתם) ומ"ש הוא ברור", וא"כ ה"ה הכא שבהתקנת השלט נמצא שמהנה את עבודת כוכבים ולכן אסור, ויש להישמט מהם, אמנם היכא שפועלים גויים יתקינו אין כאן חשד ומה שנשאר שמהנה לעבודת כוכבים יש לומר שאין כאן הנאה ישירה, כמו בית וכן יש לסמוך על הב"ח וניתן להשיגה במקום אחר, יש להקל במקום הפסד מרובה.
העולה
אין להתקין את השלט לעבודת לכנסיה הן משום שמהנה את עבודת כוכבים והן משום החשד.
אמנם במקום הפסד מרובה יש להקל להתקין ע"י עובדים גויים והוא שלא יעמוד שם בזמן ההתקנה.