שאלה
אדם שמטעמי בריאות החליט לעבור לתזונה קטוגנית (תזונה מבוססת שומן)
ואכילת פחמימה מוציאה אותו מהתזונה.
לגבי אכילת חלה בסעודות שבת האם אפשר להורות לו לא לאכול חלה המוציא.
אלא לאכול לחם שקדים וכדומה שברכתו שהכל?
תשובה
גם העושים דיאטה צריכים לאכול פת בסעודת שבת בלילה ובבוקר לפחות כביצה פת, וטוב שגם בסעודה שלישית יאכלו.
אמנם אדם שמזיק!!! לו לאכול לחם (לא מחמת דיאטה כזאת או אחר אלא ע"פ רופאים כגון חולי סכרת וכדו') מותר לו להימנע מכך.
מקורות
כתב השו"ע סי' רע"ד סעי' ד' "סעודה זו ושל שחרית אי אפשר לעשותה בלא פת", וביאר בב"י "כן כתבו התוספות (קא. ד"ה טעימו) והרא"ש בר"פ ערבי פסחים (סי' ה) גבי הא דאמר אביי כי הוינא בי מר וכו' אמר לן טעימו מידי. וסמ"ג כתב בסימן כ"ז (עשין, קט ע"ד) דבשבת צריך ג' סעודות פת דבההוא קרא דדרשינן מיניה ג' סעודות בפרק כל כתבי (קיז:) כתיב לחם דכתיב (שמות טז טו) הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה. ודין סעודה שלישית יתבאר בסימן רצ"א בס"ד".
וכתב המשנ"ב ס"ק ט' "סעודה זו וכו' – ר"ל אפילו לדעת המקילין לקמן בסימן רצ"א ס"ה לענין סעודה שלישית שאין צריך לעשותה דוקא בפת באלו שתי סעודות מודו כו"ע דהם עיקר כבוד השבת".
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ב "ואם מצות אכילת פת בשבת מדאורייתא או מדרבנן, עיין בתשובת הרשב"א סימן תרי"ד שכתב דבשבת צריך לאכול פת מדאורייתא יעו"ש, וכן כתבו הט"ז סימן תרע"ח ס"ק ב' ומגן אברהם סוף סימן רנ"א והמטה יהודה סימן קס"ז יעו"ש. אבל הכלבו בסימן נ"ח כתב דאינם אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא יעו"ש, וכן כתבו ה"ר דוד אבודרהם דף ז' בשם ר"ת וארחות חיים דף ס"ג, וכן כתב אליה רבה סימן רצ"א אות א' וסוף סימן קס"ז בשם מהרי"ל ומלבושי יום טוב יעו"ש, וכן כתב רבינו ישעיה הראשון כ"י ריש פרק ערבי פסחים, והביא דבריהם הערך השלחן אות ג' יעו"ש, ובס"ק כ"ד כתב " ואם יוצא ידי חובתו בפת הבאה בכיסנין, עיין עיקרי הד"ט סימן י"ג אות ב' שכתב דבשות"א דינוקא סימן ס"ח הוכיח דיוצא ידי חובתו בפת הבאה בכיסנין אף בסעודה ראשונה ושניה ואף אם יאכל ממנו פחות מאכילת פרס ויברך עליו בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש, אבל הרב יוסף אומץ סימן מ"ח כתב דאין אדם יוצא ידי חובת סעודה ראשונה ושניה אם לא קבע סעודתו עליו ויברך עליו בורא מיני מזונות וברכה מעין שלש יעו"ש. וכן כתבנו לעיל סימן קס"ח אות מ"ח יעו"ש".
וכתב עוד בס"ק כ"ג "ואם נשבע שלא לאכול פת בשבת, השבועה חלה עליו, דאף להרשב"א בתשובה סימן תרי"ד דמחויב לאכול פת מן התורה בשבת, מכל מקום אין מפורש בתורה, ועל מדרש חז"ל שבועה חלה עליו כמבואר ביורה דעה סימן רל"ט סעיף ו' יעו"ש. משבצות זהב אות ב'".
אמנם אם אכל יותר מכביצה יצא ידי חובה כה"ח בס"ק כ"ה.
סעודה שלישית
כתב הטור סי' רצ"א "וכתב הרמב"ם ז"ל שגם בסעודה שלישית קובע על היין ובוצע על שתי ככרות וא"א הרא"ש ז"ל לא היה מברך על היין קודם משום דאיתקש יום ללילה לענין קידוש מה לילה סגי בחד זימנא אף ביום נמי בחד זימנא אבל היה בוצע על ב' ככרות ואיתא בירושלמי במכילתא דבסעודה שלישית צריך לפחות ככר אחד שלם משום דביום ו' ירד לכל אחד שני עומרים ומכל עומר עשו שתי ככרות הרי ד' לשני עומרים אכל אחד בע"ש ואחד בליל שבת ואחד בבקר הרי נשאר לו אחד שלם לסעודה שלישית וי"א שיכול להשלים סעודה שלישית במיני תרגימא פירוש מאכל העשוי מחמשת מיני דגן כדאמרינן גבי סוכה לרבי אליעזר שצריך י"ד סעודות בסוכה ואם השלים במיני תרגימא יצא ור"י היה אומר כיון דילפינן ג' סעודות מג"פ היום דכתיבי גבי מן צריך לעשותה בפת".
וכתב עליו הב"י "ויש אומרים שיכול להשלים סעודה שלישית במיני תרגימא. כן כתב הר"ן בפרק כל כתבי (מד. ד"ה ואיכא) שיש אומרים כן ושהביאו ראיה מפרק הישן (סוכה כז.) וכן כתב ה"ר יונה בפרק שלשה שאכלו (ברכות לו: ד"ה ברכת) בשם רבני צרפת, והתוספות (סוכה כז. ד"ה במיני) והרא"ש בפרק הישן (סו"ס יג) ובפרק בתרא דיומא (עט: תוס' ד"ה מיני) דחו ראייתם וכן כתבו הגהות (מיימוניות) בפרק ל' (אות ו), והמרדכי בפרק כל כתבי (שם) כתב שתי הסברות ולא הכריע, וסמ"ג כתב בסימן כ"ז (עשין, קט ע"ד) דבכל שלש סעודות צריך פת:
ומיני תרגימא. כתב הר"ן בפרק כל כתבי (שם) שהם פירות וכן פירש רש"י בפרק הישן (סוכה כז. ד"ה במיני תרגימא), אבל התוספות כתבו שם ובפרק בתרא דיומא (שם) שהם כמו בשר ודגים וכיוצא דברים שמלפתים בהם את הפת. וכתבו עוד ואפילו אי הוה אמרינן דנפיק בשלש סעודות במיני תרגימא כמו גבי סוכה מכל מקום בפירי לא נפיק דלא מהני נמי בסוכה. וכתב עוד הרא"ש בפרק הישן (שם) דבתוספתא פרק כיצד מברכין (ברכות פ"ד ה"ד) תניא הביאו לפניו מיני תרגימא מברך עליו בורא מיני מזונות ומשמע דמיני תרגימא היינו מאכל שעשוי מחמשת מינים ואפשר שהוא חשוב יותר מבשר וגבינה עכ"ל וכן כתבו הגהות (מיימוניות) בפרק ל' (שם), וסמך רבינו על פירוש זה משום דמשמע כן בתוספתא. ורבינו ירוחם בחלק א' (שם) כתב דמיני תרגימא הם פירות וגם ה"ר יונה בפרק שלשה שאכלו (שם) כתב דבסעודה שלישית נפטר באכילת פירות וכן כתוב בשבלי הלקט (סי' צג) שהיה ר"י ב"ר יהודה נוהג להשלים סעודה שלישית במיני פירות וה"ר יהודה מקפיד במיני פירות של שבעת מינים עכ"ל".
וכתב השו"ע בהל' סעודה שלשיית סי' רצ"א סעי' ה' "צריך לעשותה בפת; וי"א שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן; וי"א שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים, אבל לא בפירות; וי"א דאפילו בפירות יכול לעשותה. וסברא ראשונה עיקר, שצריך לעשותה בפת אא"כ הוא שבע ביותר. הגה: או במקום שא"א לו לאכול פת, כגון בערב פסח שחל להיות בשבת שאסור לו לאכול פת לאחר מנחה כדלקמן בהלכות פסח (מהרי"ל ה"פ)".
וכתב המשנ"ב בס"ק כ"ב "וצריך לעשותה בפת – כיון דילפינן ג' סעודות מג' פעמים היום דכתיבי גבי מן צריך לעשותה בפת. וגם מצוה לכתחלה להרבות במעדנים כפי יכלתו [אחרונים]". ובס"ק כ"ג כתב "וי"א שיכול לעשות בכל וכו' – ולכו"ע למצוה מן המובחר בפת ושני ככרות וכנ"ל בס"ד אלא דפליגי לענין דיעבד אם יצא בזה [מב"ח]".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ד "וסברא ראשונה עיקר שצריך לעשותה בפת וכו'. וכן הוא לפי דברי האר"י ז"ל כמו שכתבנו לעיל סימן רס"ב אות ב' יעו"ש".
כשאוכל מסב לו צער
כתב הב"י בסי' רפח "כתב האגור (סי' תב) בשם שבלי הלקט (סי' צג) דאיתא בהגדה שמצאו תלמידיו לרבי עקיבא שהיה בוכה בשבת ואמר זהו עונג לי יש מוכיחין מכאן שאדם שמזיק לו אכילתו דאז עונג לו שלא לאכול וכמעט שהוא אסור לאכול דהא מצער ליה במה שאוכל עכ"ל", ופסקו השו"ע בסעי' ב' "י"א שאדם שמזיק לו האכילה, דאז עונג הוא שלא לאכול, לא יאכל". וכתב המשנ"ב ס"ק ג "לא יאכל – וכמעט קרוב לאיסור האכילה כיון שמשער שיזיק לו [פמ"ג ותו"ש] והיינו אם גם כזית קשה לו לאכול ועיין לקמן בסימן רצ"א ס"א בהג"ה". וכן כתב הכה"ח בס"ק ז', וכתב עוד בס"ק ח' "וכמעט שאסור לו לאכול שלא יצטער בשבת. רבינו זלמן אות ב', משבצות זהב אות ב'. ומי שמזיק לו האכילה אין צריך תענית לתעניתו, והוא הדין מי שדרכו להתענות בכל יום אין צריך תענית לתעניתו. משבצות זהב שם". כלומר מדובר פה על קושי בעצם האכילה, ולא איזה נזק שלא ברור, וכן כתב האור לציון פכ"א שא' ג' "אין להמנע מאכילת מאכלים בשבת מטעמי שמירת משקל וכדומה, ויש בזה משום ביטול עונג שבת. ומכל מקום מי שהאכילה מזיקה לו, רשאי להמנע מריבוי מאכלים בשבת", כלומר דאף שעושה כן ויש בו צדדי בריאות מכל מקום כיון שאין נזק באכילת כביצה פת אין להימנע מלאכול.
לגבי אם הדיאטה הקוטגנית בכלל בריאה והיא טובה לכל אדם ראה באתר כללית – https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/ketogenic_diet.aspxkdch ובמכון דודדסון https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%AA שאין לעשותה רק בליווי רפואי מוסמך, וגם אז אינה טובה לכל אחד.
העולה למעשה
גם העושים דיאטה צריכים לאכול פת בסעודת שבת בלילה ובבוקר לפחות כביצה פת, וטוב שגם בסעודה שלישית יאכלו.
אמנם אדם שמזיק!!! לו לאכול לחם (לא מחמת דיאטה כזאת או אחר אלא ע"פ רופאים כגון חולי סכרת וכדו') מותר לו להימנע מכך.