שאלה
האם מגילה שהגודל של כל הקלף 25 ס"מ. החלק הריק למעלה 6 ס"מ. (3 אצבעות) החלק התחתון 8 ס"מ (4 אצבעות) הכתב עצמו 11 ס"מ. כל שורה ס"מ. יוצא לכאורה שהחלק הריק יתר על הכתב. מה דין המגילה הזו?
תשובה
מגילה לכתחילה יש לעשות הגיליון שלה כס"ת, והכתב בהתאם שיהא רבה על הגיליון. אך כ"ז להידור בעלמא. אמנם מעיקר הדין אין צריך להשאיר שיעור בגיליון של המגילה כלל, אלא כדי כהיקף גויל. עכ"פ אם השאיר גיליון רבה על הכתב, המגילה כשרה. אך להידור עדיף שיתקנה ע"י סופר אומן, שיחתוך הגיליון באופן שווה, כך שהכתב יהא רבה על הגיליון.
מקורות
במסכת סופרים (פ"ב הל' ה'), איתא:
"מניחין מלמטן בתורה ריוח טפח, ומלמעלן שלשה חלקים בטפח, ובנביאים ובחומשין שלש אצבעות מלמטן, ושתים מלמעלן, כאן וכאן אם רצה להוסיף יוסיף, ובלבד שלא יהא הרוחות מרובין מן הכתב". אמנם אע"פ שלא נתבאר בתלמוד בבלי וירושלמי כדברי המס' סופרים, כבר כתב בשו"ת חכם צבי (סי' כ"ה), בשם הרא"ש, שבמקום שאין התלמודים חולקים על מס' סופרים, כוותיה עבדינן. ופסק כן הש"ע (יו"ד סי' רע"ג סעי' א'). אמנם כ"ז הוא בהלכות כתיבת ס"ת, אך לעניין מגילה לא נתפרש לן אי הכי הוי דינא, ובפשטות היה נראה לומר דלא שנא, דהא קיי"ל דמגילה כס"ת לעניין כתיבתה.
אך מצינו בזה דעות חלוקות בראשונים, וזה יצא ראשונה, הנה בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג סי' שנ"א), כתב:
"…אשיבך כי ר"ת כתב שמגילה יש לה כל דין ס"ת, חוץ מדבר אחד שנקראת איגרת (מגילה י"ט ע"א), שאם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה. אבל בכל שאר דברי' יש לה דין ס"ת. למנין שיטין מ"ח כדאי' במס' סופרי' (פ"ב ה"ו), ורוחב העמוד כשיעור ג' למשפחותיכם, ובין שיטה לשיטה כמלא שיטה, ובין תיבה לתיבה כמלא אות. וכל אות ואות מוקפות גויל, ושיעור [גליון] ג' אצבעות, ולמטה ד', ובין כל דף ודף כמלא רחב ב' אצבעות, וכל פרשיותיה סתומים, ומניח בסופה כדי לגול עמוד, ובראשה כדי לגול כל היקף המגילה" וכו'. ע"כ. ודברי ר"ת אלו מובאים ג"כ במרדכי מגילה (פ"ב רמז תשצ"ה), ובהגהות מימוני (פ"ב ממגילה אות נ'), ובטור (או"ח סי' תרצ"א) וכן כתב בארחות חיים (שם אות טו) בשם הר"מ. והסכימו לדעתו ג"כ האחרונים, המג"א (שם ס"ק ג'), והאליה רבה (שם ס"ק א'). חזינן דדעת ר"ת ודעימיה, להשוות דין המגילה לס"ת, לעניין השארת הרווח בגיליון.
אמנם ראה בבית יוסף (שם סי' תרצ"א), דאייתי דעת הרשב"א להכשיר מגילה שניקדוה, אע"פ שניקוד פוסל בס"ת, וז"ל:
"כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' שע) על מגילה שהיא נקודה מחמת הניקוד איני רואה שתפסל בכך. וכתב עוד (ח"א סי' קנ) מגילה שיש בדף הראשון ברכות ופיוטים דבר פשוט שהיא כשרה ע"כ והמרדכי כתב בפרק בני העיר (סו"ס תתלא) בשם אבי העזרי (ראבי"ה סי' תקעד) דאין לכתוב ברכות במגילה דאיתקש לספר תורה ולא דמי למגילה הכתובה בין הכתובים עכ"ל ואף על פי שנראה מדבריו דמפסיל נמי פסיל לה על דברי הרשב"א יש לסמוך להכשירה בדיעבד". ע"כ. ופסק בש"ע (סעי' ט'), כדעת הרשב"א, והוסיף שאם כתב במגילה ברכות ופיוטים כשרה. חזינן לכאו' דדעת מרן דלא כדעת ר"ת, ויש חילוק בין דיני ס"ת למגילה דלא איתקשו לכל מילי. וכן שמעינן מהל' א', שפסק מרן בסתם כדעת הראשונים, שבמגילה אין צורך לעבד הקלף לשמה, ובס"ת הרי זה פסול. ולמעשה ראה בקול יעקב (אות ז'), דסיכם השיטות בזה להלכה, וז"ל בקיצור: "ודינה כס"ת, והוא הדין לכל דבר, למנין השיטין, ורוחב העמוד וכו', ושיעור גליון, למעלה שלש אצבעות, ולמטה ארבע וכו', ויש אומרים דכי גמרינן מגילה מס"ת, היינו בדברים שפסולים בס"ת, אבל דברים שאין פסולים בס"ת, כגון אורך השטין, ומנין דפים וכיו"ב, כשר אפי' לכתחילה וכו', וע"ז אנו סומכים פה בגדאד יע"א, שאין מקפידים במגילה על שיעור הגליון שלמעלה ושלמטה, ושל בין דף לדף, ובמנין השיטין, ושיעור היריעה לעשות כס"ת, משום דכל אלה הדברים אינם פוסלים בס"ת בדיעבד.
דבריו ברור מיללו, שאף שלכתחילה יש לעשות המגילה כפי דיני הס"ת, מ"מ אין זה מעכב כלל. עפ"ז בנדון שלפנינו, שהגיליון רבה על הכתב, הגם שאינה מגילה מהודרת, למעשה היא כשרה ואפשר לברך עליה. אמנם מה שכתבו איזה אחרונים לפסול מגילה כזאת, אחר המחילה אין דבריהם מוכרחים כלל, כיון שדעת מרן שמגילה אינה כס"ת לכל מילי כמבואר, והוא הדין לענין הגיליון, וגם לפוסקים שיש להשוותם בכל דבר, היינו לכתחילה, אך בדברים שבס"ת כשר בדיעבד, במגילה כשר לכתחילה.
וכן פסק בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' קס"א), שנשאל כיו"ב אם במגילה חייב להשאיר הגיליון כמו בס"ת, וזת"ד:
"יהי' איך שיהי' להלכה ודאי לא מעכב, ולענין מגילה תמה אני על הגאונים הנ"ל שלא הביאו דברי הר"ן מגילה פ"ב ד"ה ומסתברא שכ' וז"ל ומסתברא דכי גמרינן מגילה מס"ת היינו לדברים הפוסלין ס"ת כתפירה בפשתן אבל דברים שאין פוסלין ס"ת כאורך השיטין ומנין הדפין וכו' וכיו"ב במגילה כשר לכתחילה ע"כ, וא"כ כיון שנתבאר דלהלכה ריוח מלמטה ולמעלה לא מעכב בס"ת במגילה א"צ אפילו לכתחילה, וזה עכ"פ סתירה מפורשת למש"כ הגאון מלאכת שמים. ועתה מה ששאל כב' אם אפשר לו לכתוב באופן שלא ישאר אלא כס"מ וחצי מלמעלה ושני ס"מ (שהוא ערך אצבע) מלמטה, הנה לפי מה שביארתי בשם הר"ן היה מקום לצדד בזה להקל בתנאי שיהיה עכ"פ יותר מגגו של למ"ד למעלה עיין או"ח סי' ל"ב סל"ב, ובפרט שכותב כב' שהכתב דק מאד קטין מאד, ובזה דאית דאמרי דממילא נשתנה שיעור הריוח אף על פי שאין ראי' לזה מכ"מ במגילה הי' מקום להקל כנ"ל, איברא בכל זאת היות שהקסה"ס המקיל לא מקיל יותר מב' אצבעות למעלה וג' למטה ישתדל לצאת לידי דעה זו ככל האפשר".
וברור שכיון שאין חובה להשאיר הגיליון כמו בס"ת, וזהו רק דין לכתחילה, והידור מצוה בלבד, א"כ כשהגיליון מרובה על הכתב, נמי לא נפסל בהכי, דזהו הוראה בכתיבת ס"ת בלבד, ולמגילה רק ענין לכתחילה כמבואר. וראה עוד בירחון אור תורה (תשס"ד שנ"ח שס"ה), הרחבה לדברים, ובסופו שכן הוראת הגר"מ מאזוז שליט"א, שלמגילה אין שיעור בגיליון, אלא כהיקף גויל, ותו לא מידי. עיי"ש. וכעצה יש לומר לו שיחתוך הגיליון ע"י סופר אומן, באופן שיהא הכתב רבה על הגיליון, וכ"ז הוא לכתחילה וכהידור, אך מעיקר הדין המגילה כשרה, אף אם הגיליון מרובה על הכתב.
העולה מן האמור:
מגילה לכתחילה יש לעשות הגיליון שלה כס"ת, והכתב בהתאם שיהא רבה על הגיליון. אך כ"ז להידור בעלמא. אמנם מעיקר הדין אין צריך להשאיר שיעור בגיליון של המגילה כלל, אלא כדי כהיקף גויל. עכ"פ אם השאיר גיליון רבה על הכתב, המגילה כשרה. אך להידור עדיף שיתקנה ע"י סופר אומן, שיחתוך הגיליון באופן שווה, כך שהכתב יהא רבה על הגיליון.