שאלה
זוג שהאימא עשתה גיור לחומרא בגלל ספק בגיור של הסבתא מצד האמא, נולד להם בן ראשון לידה רגילה, האם עושים פדיון הבן?
תשובה
אם שעברה גיור לחומרא, וילדה אח"כ בן ראשון, יש לפדותו בברכה, אך אם עשתה הגיור אחר הלידה, ויש ספק בייחוס שלה, יקיימו הפדיון בלא ברכה.
בן בכור שנולד כתוצאה מטיפולי פוריות, בדר"כ חייב בפדיון כמבואר בגוף התשובה אות ב'. אך בכל מקרה צריך להתייעץ עם מורה הוראה מוסמך, שיש לפניו את כל הפרטים, ולנהוג ע"פ הוראתו.
מקורות
במשנה בכורות (מו.), שנינו:
"מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה, עודה עובדת כוכבים ונתגיירה, משבאת לישראל ילדה – בכור לנחלה ואין בכור לכהן, רבי יוסי הגלילי אומר: בכור לנחלה ולכהן, שנאמר פטר רחם בישראל – עד שיפטרו רחם מישראל. מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה, נתגיירה מעוברת, נשתחררה מעוברת וילדה, וכו', בכור לכהן ואינו בכור לנחלה".
חזינן דאשה שילדה בגויותה ונתגיירה, וחזרה וילדה פעם נוספת, פליגי בה ת"ק ור"י, אי בכור ליהדותה חשיב נמי בכור לכהן. ומוסכם שאשה שנתעברה בפעם הראשונה שלא בקדושה, וילדה בקדושה הוולד הוי בכור לכהן. ופסק את זה הרמב"ם בהלכות ביכורים (פי"א הל' י"ג), וז"ל:
"השפחה שנשתחררה וכותית שנתגיירה כשהן מעוברות וילדו, אף על פי שהורתו שלא בקדושה הואיל ונולד בקדושה חייב, שנאמר פטר רחם בישראל והרי פטר ורחם בישראל, אין ידוע אם קודם שנתגיירה ילדה או אחר שנתגיירה ילדה המוציא מחבירו עליו הראיה". וכן פסק הטור (יו"ד סי' ש"ה).
ומה שהוסיפו הרמב"ם והטור שאם יש ספק אם ילדו קודם שנשתחררה ונתגיירה אם לאו שפטור. הוא מימרא וברייתא בפרק הזרוע (חולין קל"ד:). עיי"ש. וכן פסק הש"ע (יו"ד סי ש"ה סעי' כ'-כ"א), וז"ל "השפחה שנשתחררה וכותית שנתגיירה כשהן מעוברות, וילדו, אף על פי שהורתו שלא בקדושה, הואיל ונולד בקדושה חייב, שנאמר: פטר רחם בישראל (במדבר ג, יב) והרי פטרו רחם בישראל. אין ידוע אם קודם שנתגיירה או אחר שנתגיירה, המוציא מחבירו עליו הראיה", ובסעי' כ"א "העובדת כוכבים והשפחה שילדו ואחר כך נתגיירה ונשתחררו, וילדו אחר כך, פטור, שאין זה פטר רחם"
וכתב הט"ז בס"ק י"ח "שאין זה פטר רחם. לאפוקי מר' יוסי שאמר גם בזה פטר רחם בישראל עד שיפטו' רחם ישראל ולא חשבינן לההיא פטירה הראשונה לכלום קמ"ל דלא".
עפ"ז בנידון שלפנינו שהאם עברה גיור לחומרא, יש להבחין מתי ילדה בפועל, אם ילדה קודם לגיור, לכאו' אינם צריכים לעשות פדיון כלל, דהוי ספק והמוציא מחבירו עליו הראיה, ואפשר שיעשו הפדיון ללא ברכה, בפרט שהגיור נעשה רק לחומרא ולא מעיקר הדין. אולם במקום שנתגיירה קודם ללידה, והוא בנה הראשון, צריך לעשות פדיון רגיל.
ב
לעניין וולד שנולד ע"י טיפולים, האם עושים לו פדיון הבן, רבו בזה הפרטים והטעמים, ואציין המסקנא והמקורות לעיון:
הנה ככלל הרגע הקובע לעניין קביעת הבכורה לצורך פדיון הבן, הוא זמן הלידה כשפוטר רחמו של אימו, ונקרא ע"י זה פטר רחם, דהיינו ראשון לפתיחה ויציאה מן הרחם. על כן: א- בכור שנולד כתוצאה מהפריה חוץ גופית (ivf) פודים אותתו כרגיל ובברכה. ראה בספר נשמת אברהם (אבן העזר סי' א'). ובספר פוע"ה (פוריות פרק מ"ט עמ' 338 סעי' ג').
ב- אע"פ ששאבו כמה ביציות, ואחת מהן הופרתה ראשונה, ונשמרה בהקפאה, ואילו הביצית שהוצאה שניה, הופרתה והושתלה ברחם קודם לראשונה, הבכורה נקבעת לפי מי שנולד ראשון, ולא לפי זמן שאיבת הביציות (שם).
ג- בכור שנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית (iui) פודים אותו כרגיל ובברכה. (שם, ובספר פוע"ה שם עמ' 297).
ד- אישה שקיבלה תרומת ביצית מאישה אחרת, וילדה בן בכור, חייב בפדיון בברכה, מהטעם הנזכר לעיל שהלידה הראשונה קובעת לעניין הפדיון. אמנם לשיטות שבעלת הביצית נחשבת לאם של הוולד, וילדה התורמת כבר פעם אחת, יש ספק אם הילד נחשב לבכור (ספר פוע"ה עמ' 399).
וזאת למודעי כי כל זה לעיון בעלמא, אך למעשה יש לברר כל מקרה לגופו ע"י מורה הוראה מוסמך שבדק את כל הפרטים הנחוצים בזה, ויש לנהוג ע"פ הוראתו והכרעתו.
העולה מן האמור
אם שעברה גיור לחומרא, וילדה אח"כ בן ראשון, יש לפדותו בברכה, אך אם עשתה הגיור אחר הלידה, ויש ספק בייחוס שלה, יקיימו הפדיון בלא ברכה.
בן בכור שנולד כתוצאה מטיפולי פוריות, בדר"כ חייב בפדיון כמבואר בגוף התשובה אות ב'. אך בכל מקרה צריך להתייעץ עם מורה הוראה מוסמך, שיש לפניו את כל הפרטים, ולנהוג ע"פ הוראתו.