שאלה

מי שצם בימי שני וחמישי בשובבים ושכח לקבל את הצום במנחה ונזכר רק בלילה.
האם בכל זאת יוכל לצום או שזה לא מועיל?

תשובה

כיון שנהג להתענות בה"ב באופן קבוע בימי השובבים גם אם לא קיבל את התענית בערב הקודם, יכול להתענות ותעלה לו התענית.

מקורות

כתב השו"ע סי' תקס"ב סעי" ה' "כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית", וכתב עוד בסעי' ב' "יש אומרים שמי שרגיל להתענות עשרת ימי תשובה, כיון שאין רגילות לקבלם בתפלה, א"צ להתענות עד צאת הכוכבים אלא עד שיצא מבית הכנסת".
כתב הרמ"א בסי' תקס"ב סעי' ב' "אבל מי שמתענה מי"ז בתמוז עד תשעה באב צריך להשלים, אף על גב דאינו צריך קבלה; וכן מי שאינו מתענה כל עשרת ימי תשובה, רק מתענה יום או יומים, בעי קבלה והשלמה (תה"ד סימן קמ"ו). ונראה לי דדוקא בסתם, אבל אם התנה שלא להשלים, הרשות בידו דלא עדיף משאר תענית".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ד "אף על גב דא"צ קבלה – דמקובל ועומד מפני שרגיל בזה בכל שנה". וכתב בשער הציון ס"ק י"ג "וקשה מי עדיף זה מבה"ב דהיו רגילין בהם כלל ישראל כמו שכתב הט"ז בסימן תקס"ו [ובאלו ג' שבועות הוא רק אחד מני אלף] ואפילו הכי בעי קבלה או לפחות בענית אמן כשאומר הש"ץ מי שברך בשבת שקודם בה"ב, ועיין בביאור הלכה, ודוחק".
וכתב הבה"ל בד"ה "שרגיל להתענות בעשי"ת וכו' – לכאורה אפילו איננו רגיל להתענות כי הוא אצלו רק פעם הראשון אך באותו העיר נוהגים הרבה להתענות והוא רוצה ג"כ להתענות כשאר אנשי העיר מסתמא ג"כ כונתו אדעתא דמנהגא וא"צ קבלה ולא השלמה, וכן מוכח מסוף דברי הרמ"א שכתב וכן מי וכו' רק מתענה יום או יומים וע"כ מיירי דאותו יום לא היה קבוע אצלו תמיד דאם היה קבוע א"צ קבלה, כמש"כ המ"א בסק"ד מכלל דאם מתענה בכל יו"ד ימי תשובה בכל גווני א"צ קבלה והשלמה. ומסתברא לכאורה דה"ה לענין תענית בה"ב שאחר פסח וסוכות, דאם רגילין להתענות בהם שוב א"צ קבלה והשלמה והיחיד מתפלל עננו כעשי"ת. אכן לכאורה קשה לפ"ז דהמרדכי סותר א"ע דהלא דין זה דס"ב לענין עשי"ת הוא דינו של המרדכי בשם אבי העזרי, והוא בעצמו כתב שם תיכף אח"ז דיוצא ידי קבלה אף אם קיבל זמן הרבה קודם מנחה, וראיה ממה שש"ץ מברך בשבת מי שיקבל עליו להתענות בה"ב והרי בזמנם היו נוהגין כמעט כל הקהל להתענות בה"ב כמש"כ הט"ז בריש סימן תקס"ו ולפי דברינו א"צ כלל קבלה. ואפשר דהוא מיירי שלא באשכנז וצרפת שאין נוהגין שם רוב הקהל להתענות ודוחק. ועוד אפשר לומר דלענין תענית בה"ב אף במקום שרגילין צריך קבלה דכן קבעו המנהג מתחלה שכל אחד יקבל וכלשון המברך שאומר הוא יברך מי שיקבל עליו וכו'. ובזמנינו שאין העולם רגילין להתענות בה"ב מסתברא ודאי דצריך קבלה בפירוש או עכ"פ שיענה אמן על הש"ץ המברך כמש"כ הפוסקים בסימן תקס"ו. והנה אם קיבל בפירוש בודאי חייב להשלים (אם לא שהתנה שלא להשלים וכמש"כ המ"א בסק"ב) ואם רק ענה אמן אף דחשוב כקבלה לענין עננו מ"מ צ"ע אם חייב להשלים כיון שאינו כקבלה גמורה כמש"כ המג"א בסימן תקס"ו. וספק זה שייך גם לענין עננו דאם נאמר שחייב להשלים אם לא השלים אין יכול לומר עננו. ומ"מ לענין יחיד בשומע תפלה נראה דיוכל לומר עננו אף אם לא השלים כיון שענה אמן. ולענין תענית של ער"ח כיון שאין מנהג קבוע לזה כ"א למקצת אנשים כמו שכתב המ"א בסימן תי"ז מסתברא דצריך קבלה מבע"י וא"כ צריך להשלים אם לא שהתנה בפירוש שלא להשלים ולענין תענית של ער"ה עיין לקמן בסימן תקפ"א בהג"ה".כלומר שתי' ב' תירוצים א. שבמקום נהגו להתענצ מיום קודם, ותי' שני שקיבלו עליהם בתענית בה"ב שצריך לקבל מראש ואם לא קיבל לא יוכל לצום, ונפק"מ לתענית שובבי"ם.
וכתב עוד המשנ"ב בס"ק ל"ט "מיהו נהגו העם וכו' – והוא מה שמברכין בשבת שלאחר פסח וסוכות מי שיקבל עליו להתענות בה"ב והעם עונין אמן וזהו הקבלה וא"צ לקבלו עוד במנחה שלפניו ומ"מ אם רוצה אח"כ שלא להתענות הרשות בידו כיון שלא הוציא בפיו. אכן לפי מה שכתבנו לקמן בסימן תקס"ג דיש מחמירין שאפילו בהרהור בלבד הוי קבלה צריך ליזהר לדבריהם אם בעת שענה אמן היה בלבו להתענות שלא לחזור לחזור מזה".
וכהסכים הכה"ח בס"ק כ' לדברי שער הציון "אף על פי דאינו צריך קבלה וכו'. כיון שמנהגם הוא להתענות בכל שנה. לבוש סימן תקס"ד. מיהו משנה ברורה בשער הציון אות י"ג כתב לפקפק בזה דאינו צריך קבלה יעו"ש. ועל כן היותר טוב דיש לקבלם מבעוד יום, וגם כדי שיאמר בקבלת תענית שהוא מתענה לכפרת עונות כמו שכתבנו לעיל סוף אות י"ד יעו"ש".
אמנם הוסיף בס"ק כ"א "מיירי במי שאינו נוהג להתענות כל שנה ואם כן צריך קבלה והשלמה, אבל מי שמתענה כל שנה אפילו יום אחד אין צריך קבלה והשלמה (והיינו אם התנה בפעם ראשונה שלא להשלים), ומכל שכן מי שמתנה בשעת קבלה (ר"ל בכל פעם) שאין צריך להשלים. מגן אברהם ס"ק ד'. ומיהו הנהר שלום אות ג' כתב דהתרומת הדשן מיירי אפילו נוהג להתענות בכל שנה אבל אין לו יום קבוע בהם להתענות בו אלא בכל שנה מתענה יום או יומים בעשרת ימי תשובה כפי רצונו ובהא קאמר דבעי קבלה והשלמה, אבל אם יש יום קבוע בעשרת ימי תשובה להתענות בו בכל שנה אין צריך קבלה והשלמה יעו"ש". כלומר דהיכא שמתענה ביום קבוע לא צריך לקבל לכו"ע.
והוסיף הכה"ח בס"ק יד "וכתב מהרח"ו ז"ל בשער הכוונות דף ץ' ע"ג שאמר לו ה"ר משה גאלאנטי ששמע מהאר"י ז"ל שאם האדם יתענה בשבעה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ויעשה בהם תשובה גמורה כל יום מהם מכפר על כל העונות שחטא כל ימיו ביום שכיוצא בו… וגם צריך לקבלו מבעוד יום כמ"ש סעיף ה' דכל תענית יחיד שלא קבלו מבעוד יום אינו תענית יעו"ש, דכיון שהוא מכפר על כל הימים צריך להיות אליבא דכולי עלמא, דשמא אם לא עשאו אליבא דכולי עלמא אינו מכפר על כל הימים. ונודע כשהאדם מתענה צריך לפרש על מה מתענה כמו שאמר הכתוב (עזרא ח') ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת וכו', ואם כן הבא להתענות בעשרת ימי תשובה בשביל כפרה צריך לומר בקבלת תענית רבונו של עולם הריני לפניך למחר בתענית יחיד מן הבקר עד הערב כדי שברוב רחמיך וחסדיך תמחול לי על כל מה שחטאתי לפניך מיום שנבראתי עד היום ותרצני. ועיין עוד לקמן סימן תקפ"א אות ס' ואות ס"א:
והנה כתב השו"ע סי' תקפ"א סעי' ב' "נוהגים להתענות ערב ר"ה", וכתב המשנ"ב ס"ק טז "ער"ה – ואפילו התינוקות מתענין [מ"א בשם מהרי"ל] והתינוקות ל"ד אלא ר"ל נערים שהגיעו לי"ג לזכר וי"ב שנים לנקבה מתענין. וא"צ קבלה ולא השלמה אפי' אין מתענה עשי"ת", ונראה כיון שיש מנהג לצום ולא נהגו לקבלה מראש לכן לא צריך קבלה.
וכתב הכה"ח בס"ק ס"ג "אין צריכין להשלים. אפילו בערב ראש השנה משום שצריכים להוסיף מחול על הקודש. לבוש, מגן אברהם ס"ק יו"ד. מיהו יש אומרים שצריך להשלים כמו שכתב בתשובת מהרי"ל סימן ל"ג, והביא דבריו שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות ז' יעו"ש. וכן כתב הב"ח בסימן תקס"ב דאני נוהג בעשרת ימי תשובה לקבל עלי התענית להשלימו עד צאת הכוכבים ולהתפלל ענינו כדין כל שאר תענית יעו"ש, והביא דבריו אליה רבה אות ך'. ונראה דכן נכון לעשות לקבל התענית בכל פעם אפילו מי שדרכו להתענות בכל שנה, ואף על גב דלפום דינא אין צריך קבלה כמבואר בסימן תקס"ב, מכל מקום לכתחלה טוב לעשות כן לקבל התענית בכל פעם שמתענה. וכן יש להשלים התענית עד צאת הכוכבים כדי שיוכל לומר ענינו אליבא דכולי עלמא וכמו שכתבנו לעיל סימן תקס"ב אות י"א ואות י"ד יעו"ש".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים סעי' ה' "בתענית שני חמישי ושני יכול אדם לקבל על עצמו את שלושת התעניות בעניית "אמן" על ה"מי שברך" אף על פי שאין התעניות רצופות. אך מהיות טוב לקבל כל תענית במנחה שלפניה, כיוון שעניית אמן בלבד אינה כנדר", והיינו כדברי השער הציון, והוסיף "מי שהוא רגיל להתענות בעשרת ימי תשובה או בערב ראש חודש וערב ראש השנה, אין צריך לקבלם במיוחד, כיוון שהם מקובלים מכוח המנהג".
הינך הרואה שאף בתענית שנהגו כולם, וכיום לא נוהגים שיש לקבלה, וכ"ש בתענית בימי השובבים שלא נתפש מנהגה כל כך שיש לקבלה מראש, אל"כ נהג להתענות יום מסוים.
וכן פסק מרן הרב מצורף קישור לשיעור https://harav.org/torat-harav/shovavim-tanit/
ולכן אדם שנהג להתענות יום מסוים בימי שובבי"ם, אינו צריך לקבל עליו את התענית במנחה שלפני, אך רצוי שיקבל עליו כדי שתהיה כפרה שלימה.
אבל אם לא נהג יום מסוים אע"פ שיש שנהגו להתענות ביום זה, אינו נחשב ואם לא קיבל עליו ביום שלפני אפי' בהרהור לא נחשב לו לתענית.
העולה
כיון שנהג להתענות בה"ב באופן קבוע בימי השובבים גם אם לא קיבל את התענית בערב הקודם, יכול להתענות ותעלה לו התענית.