שאלה
אם יש מקום (חדר) שמוגדר כבית הכנסת עם ספר תודה בו, האם עושים נופלים אפיים?
תשובה
לספרדים אומרים תחנון גם אם אין ס"ת.
לאשכנזים אומרים את המזמור אבל לא נופלים על פניהם [אמנם בירושלים אומרים תחנון גם בלי ס"ת ונופלים על פניהם ויש שהחמירו שרק בירושלים שבין החומות הדין כן].
מקורות
כתב הרמ"א סי' קל"א סעי' ב' "י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וס"ת בתוכו, אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים, וכן נוהגים".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"א "ארון לאו דוקא אלא ה"ה ס"ת לחוד די. וטעם הי"א משום דמצינו בקרא רמז שנפילה היא לפני ארון ה' וכדכתיב במלחמת העי ויפול על פניו לפני ארון ה'. ואם אין שם ס"ת רק שאר ספרים דעת הא"ר והדה"ח דלא יפול על פניו רק יאמר המזמור בלא נפילת אפים [שער הציון ס"ק ט' "עולת תמיד ושיירי כנסת הגדולה, ובמגן גבורים מסכים עמהם עיין שם] ויש חולקין בזה. ובמקום שיש ס"ת לכו"ע אפילו יחיד בביתו נופל על אפיו".
ובס' ארץ ישראל (להרב טיקוצינסקי, סי' א' סעי' ט') כתב "ובירושלים נוהגין בנפילת אפים גם בבית שאין שם ס"ת וגם כשאין מקום קבוע לתפילה, דטעם המנהג ליפול רק במקום שיש ס"ת הוא על סמך הרמז בפסוק ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה' (יהושע ז' ו') וירושלים שקדושתה קדושת עולם הרי היא כלפני ארון ה'", וכן כתב בקצות השלחן להגר"ח נאה זצ"ל סי' כ"ד סעי' ד'. וכתב בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קכט "נפילת אפים בירושלים במקום שאין ס"ת ובדבר שבירושלים נוהגין בנפילת אפים אף במקום שאין ס"ת, אין זה לע"ד שינוי מנהג אלא בירושלים הוא מקום קדוש ומיוחד לתפלה שגם בלא ס"ת שייך לנפילת אפיים כמו במקום שיש ס"ת וממילא כל אדם הבא לשם צריך לעשות נפילת אפים אף במקום שליכא ס"ת".
אמנם בתשובות והנהגות ח"ב סי' ע"ט "ומה שנהגו בירושלים עיה"ק לא להקפיד בנפילת אפים על ס"ת היינו בעיר העתיקה מרוב קדושתה, ולא ידעתי על מה סומכין בכל ירושלים ליפול אף שאין ס"ת וצ"ב". וכן כתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הו"ד בס' אשי ישראל פכ"ה הערה ל"ט.
ב
כתב הבא"ח ש"ר פרשת כי תשא סעיף יד "יש נוהגים שלא לעשות נפ"א אלא במקום שיש ארון וס"ת או בעזרת בית הכנסת, ואין האמת כן, אלא כפי הסוד צריך לעשות נפ"א בכל מקום ואפילו ביחיד".
כתב הכה"ח בס"ק מ' "יש אומרים דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וספר תורה וכו'. כן כתב בית יוסף בשם הרוקח סימן שכ"ד דאין נופלים אלא לפני ספר תורה וסימן לדבר דכתיב במלחמת העי ויפול על פניו לפני ארון ה' ע"כ, וכתב עליו מרן ז"ל בבית יוסף ואני אומר אם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה עכ"ל, והביאו הט"ז ס"ק ה' וכתב שכן משמע מדברי הרא"ש שהביא הבית יוסף דלא סבירא ליה כרוקח, אלא שסיים דמכל מקום נראה לרמ"א לקבוע הלכה כרוקח יעו"ש, וכן כתב מהר"א גאליקו ז"ל בתשובה כ"י כדברי מרן ז"ל והוסיף לומר דאפילו במקום שאינו קבוע לתפלה ואין שם ספר תורה נופלין על פניהם עכ"ד, והביאו שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ד' וכתב דמנהג האשכנזים כדברי הרוקח ובמקומינו לא ראיתי מנהג קבוע יש נוהגים כדברי הרוקח ויש נוהגים כדברי רבינו המחבר ז"ל וכמדומה לי שכך היה מנהגו של מורי הרב ז"ל וכן נהגתי אחריו ומכל מקום אני נוהג שלא למחות למי שנוהג כדברי הרוקח או כדברי רבינו המחבר ז"ל עכ"ל, וכן כתב הברכי יוסף אות א' דאנן בדידן נהגינן לומר נפילת אפים בכל מקום וכדמשמע מדברי מרן וגם הרב מהרימ"ט היה נוהג כן כמו שכתב הרב שיירי וגם אני שמעתי דעל פי הקבלה אין להקפיד אם יש שם ספר תורה עכ"ל, וכן כתב בשיורי ברכה אות א' בשם מהר"ם מלמד בשו"ת משפט צדק חלק ג' כ"י סימן י"ט דהמדקדק בדברי הפוסקים בעיניו יראה דפליגי על הרוקח ואפשר דכל הפוסקים פליגי עליה כנראה מסתמיות דבריהם עכ"ל, וכן כתב בספרו קשר גודל סימן י"ט אות ט"ז, שלמי צבור דף ק"ן ע"ד, בית עובד אות א'. ומיהו מה שכתב הברכי יוסף שם דעל פי הקבלה אין להקפיד אם אין שם ספר תורה כן הוא האמת דכיון דנפילת אפים הוא אחד מתקוני התפלה כמו שכתב בשער הכוונות בדרושי נפילת אפים אם כן ודאי דאינו תלוי במקום דאיכא ספר תורה, וכן כתב החסד לאלפים אות י"ב, אמנם לענין עיקר דינא כיון דההפרש הוא רק לענין כסוי פנים כמו שכתב מור"ם ז"ל נראה דאפילו לדברי האר"י ז"ל אין זה מעכב דהגם שכתב האר"י ז"ל דנפילת אפים היא אחד מתקוני התפלה היינו אם לא יאמרו אותה כלל אבל אם יאמרו אותה בלא כסוי פנים אין זה מעכב דעיקר התיקון הוא באמירה, וכן מנהג חסידי בית אל יכב"ץ ההולכים בתורת האר"י ז"ל יש מהם שאומרים המזמור לדוד אליך בנפילת אפים ויש שאין אומרים אותו בנפילת אפים משום דבעו לכוין בסידור סדר הכוונות הצריכה לנפילת אפים, ועל כן לענין דינא כל אחד יחזיק במנהגו אם כדברי הרוקח ואם כדברי מרן ז"ל דליכא חששא מידי אם אינו מחסר דבר מסדר תיקון התפלה".
וכתב מרן הרב בפרק כ"ב סעי' נ"ו "החיוב לומר וידוי, י"ג מידות ונפילת אפיים הוא אפילו אם מתפללים בבית שאינו בית כנסת ואין בו ארון וס"ת, ואפילו אם מתפללים בשדה וכדו', וגם אם מתפלל יחיד צריך לאומרם".
העולה
לספרדים אומרים תחנון גם אם אין ס"ת.
לאשכנזים אומרים את המזמור אבל לא נופלים על פניהם [אמנם בירושלים אומרים תחנון גם בלי ס"ת ונופלים על פניהם ויש שהחמירו שרק בירושלים שבין החומות הדין כן].