שאלה

האם אפשר להגיד ברכות השחר אחרי התפילה?

תשובה

הבאנו מקורות דברי הפוסקים בעניני ברכות השחר ואלו הם
א. תחילת זמן ברכות השחר הוא מחצות הלילה ואילך כל זמן שנעור משנתו.
ב. נחלקו הפוסקים עד מתי זמן ברכות השחר והלכה היא שיכול לברך עד שיחשיך היום כמבואר בדברי הבא"ח ומר"ן הרב אליהו זצ"ל לנוהגים כגאון יכולים לברך עד שהולך לישון, ולאשכנזים לאחר חצות יברך ויהרהר שם ומלכות בליבו, ומי שמברך רגיל אין למחות בידו.
ג. לכתחילה יש להיזהר לברך ברכות השחר קודם התפילה ובפרט לדעת המקובלים כמבואר
ד. שכח ולא בירך ברכות השחר קודם התפילה ונזכר בפסוקי דזמרה יברך את כל הברכות אחר התפילה מלבד ברכת אלוהי נשמה שיברך אותה באמצע פסוקי דזמרה דהוי מצוה עוברת והוא הדין שנזכר בברכות קריאת שמע שיברך בין הפרקים כמבואר
ה. שכח והתפלל כל התפילה ולא בירך ברכות השחר יברך כל הברכות זולת ברכת אלוהי נשמה דאינו יכול לברך שנפטר בברכת מחיה המתים.

מקורות

א.
תחילה נקדים מאימתי הזמן שאפשר לברך ברכות השחר
הרא"ש (הביאו הטור סימן מז סעיף יג) כתב "המשכים ללמוד קודם עמוד השחר יברך על נטילת ידים ואשר יצר ואלהי נשמה וכו'.כן כתב בתשובה כלל ד' (סי' א) וכן כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' לא) בשם מחזור ויטרי ואבן הירחי (המנהיג הל' תפלה סי' יב) וכן פסק מרן השולחן ערוך (שם) "המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכות התורה וכו' המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד שימתין מלאמרה עד שיאור היום" והשולחן ערוך לשיטתו אזיל בסעיף ח שהכריע כדעת הרמב"ם בפרק ז מהלכות תפילה שברכות השחר נתקנו על הנאותיו של האדם בעצמו ולכן כל זמן שלא שמע קריאת הגבר אינו יכול לברך משא"כ שאר הברכות שמתקיימות בקומו משנתו והוסיף עוד המשנה ברורה בשם המגן אברהם בסוף סימן ו שבמה דברים אמורים היינו בקומו משנתו ממש ואין דעתו עוד לחזור לשנתו אבל אם בדעתו לחזור לשנתו יכול לברך כל הברכות מלבד ברכת אלוקי נשמה וברכת המעביר חבלי שינה. ופסק זאת ע"פ המבואר בפוסקים לעיל שברכות השחר נתקנה על הנאת גופו.
איברא שהרמ"א בסימן מו סעיף ח הכריע כדעת הראשונים (תוספות רא"ש הר"ן והכל בו) דעיקרן של ברכות השחר נתקנו על מנהג העולם דהיינו שמברכין את הקב"ה על מה שברא צרכי העולם וע"כ אפילו שלא נתחייב בהן מברך אותם ולפי"ז יוצא לדינא שהקם משנתו יכול לברך את כל הברכות אפילו במה שלא נתחייב כעת משום שעל מנהגו של עולם הוא מברך ובספר הפרדס לרש"י כתב דכך היה מנהגו של רש"י לברך כל הברכות וגם ברכת הנותן לשכוי בקומו באשמורת וכן כתב האר"י ז"ל וכן נהגו שלמים וכן רבים. עכ"ד ודלא כמו שכתב בספר מטה יהודה עייאש (אות יז) דעדיף טפי להניחה עד אור היום ואינו מפסיד. שהרי אינו כן לדעת המקובלים ואפילו להרבה דעות מן הפוסקים הפשטנים מוכח כן כמבואר לעיל וכ"כ הפרי חדש (שם) בהבנת הסוגיא (עיין עוד משכב"ז הרב באור הלכה סימן מז סעיף יג ד"ה "מברך כל סדר הברכות") ועיין באריכות מה שהביא מדברי המקובלים בספר כף החיים (סימן מו ס"ק מט) ותרווה נחת. וכן מנהג בני ספרד הלכה למעשה וכן פסק מר"ן הרב אליהו זצ"ל בספר מאמ"ר לימות החול פרק ג אות ג ואות סו לגבי הנעור בלילה שיכול לברך ברכות השחר כבר מחצות.
ב.
"זמן ברכות השחר עד מתי"
בסידור נהורא השלם המובא בספר דרך החיים בדיני פסוקי דזמרה ועלות השחר כתב בשם ספר מעשה רב להגאון רבי אליהו מוילנא זצ"ל דמי ששכח ולא אמר ברכות השחר קודם תפילה דיכול לאומרם אח"כ כל היום וגם בלילה עד השינה [והואיל וחיובן גם בלילה אין הם נחשבות למצוות עשה שהזמן גרמא ועיין במשנ"ב (סימן ע ס"ק ב) שכתב לפי"ז דנשים חייבות בהם ג"כ כדין כל מצות שאין הזמן גרמא] וכ"כ בספר נהר שלום,וכ"כ בשו"ת זרע אמת (ח"א סימן יא) וכן משמע מדברי המאמר מרדכי (סימן מו אות י) אלא שבסופו הסתפק בדבר וכתב שנראה פשוט דעד סוף שלש שעות ביום יכול לברך בפשיטות שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות ועדיין שעת קימה הוא. אבל בספר שנות חיים סימן פ להגאון הרב שלמה קלוגר כתב דעיקר ברכות השחר עד חצות ואם עבר חצות אינו יכול שוב לברך וביאר טעמו בספר כף החיים סימן עא ס"ק ד משום שעדיין עולה כח היום דהיינו שהיום עדיין בשלבי התעוררות וקימה ולכן שייך לברך עד אותו זמן ברכות השחר ועיין בבאור הלכה סימן נב ד"ה כל הברכות שכן מוכח מהמגן אברהם שעד חצות לא הפסיד הברכות.
ומצאתי לגאון עוזנו רבינו יוסף חיים מבגדד בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן ח) שרוח אחרת הייתה עמו ואחר שנשאל בסוגיא דידן הביא כל השיטות הפוסקים המובאים לעיל והאריך הרחיב לפלפל בדעתם ודחה שיטת הגר"ש קלוגר בשנות חיים דדעתו שאפשר לברך עד חצות והביא ראיות לא כדבריו ונראה מדבריו שדעתו היתה לפסוק כדעת המעשה רב וסייעתו שאפשר לברך הברכות אפילו בלילה אלא שמצא שמבואר בספר דברי שלום להרב החסיד מהר"א שרעבי ז"ל דף ס"ג ע"ד, כפי מה שהעלה מדברי רבינו האר"י ז"ל לבאר דלא שייך לברך ברכות השחר אחר החשיכה עד חצות והוא מטעמים המבוארים ע"פ הסוד ולכן הכריע למעשה דאם שכח ולא בירך ברכות השחר דשרי לברכה עד הלילה ותו לא [ודלא כמו שהבין הרב כף החיים בדעת רבינו האר"י ז"ל דא"א לברך אלא עד שליש היום עי"ש ודו"ק]
נמצא דיש ארבעה דעות בפוסקים עד מתי זמן ברכות השחר: יש אומרים דזמן ברכות השחר הוא עד שליש היום כמו זמן קריאת שמע , ויש אומרים עד חצות כמו זמן תפילת שחרית, ויש אומרים דכל היום זמנה הוא עד הלילה וי"א דאפילו בלילה אפשר לברך
ולמעשה כתב המשנה ברורה סימן נב ס"ק י שלכתחילה צריך להיזהר שלא יאחר הברכות יותר מארבע שעות של היום אך בדיעבד עכ"פ יכול לברך עד חצות והמקל לסמוך בדיעבד על הגדולים שסברו כל היום אין למחות בידו דיש לו אילנות גדולים להתלות עליהם ועין עוד בבה"ל מה שהרחיב בזה עוד
אמנם כמובא לעיל דעת רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים דאפשר לברך כל היום עד הלילה וכן העלה הלכה למעשה מר"ן הרב אליהו במאמר מרדכי (לימות החול פ"ו ה"ח) ולא חשש לסב"ל נגד הוראות האר"י ועוד דרבים מן הפוסקים סוברים כן שהברכות הם על מנהגו של עולם וא"כ אינה תלויה בזמן כלל
ג.
שכח ולא בירך ברכות השחר ונזכר בפסוקי דזמרה או בברכות ק"ש
בראשית הדברים צריך לדעת שלכתחילה יש להיזהר ולהשתדל מאד לברך ברכות השחר קודם התפילה דיש מן הפוסקים שכתבו דאין תקנה למי שלא בירך קודם התפילה והסיד את הברכות ובפרט שכך הוא הסדר לפי דברי המקובלים דכך הוא סדר העולמות וכל הדין ודברים הוא לאדם ששכח לברך איך וכיצד ינהג. (עיין בכף החיים סימן נב ס"ק ה) הנה בספר שלחן מלכים (דף קצז) כתב, אם שכח לברך ברכות התורה ונזכר באמצע פסוקי דזמרה שלא בירך, יברך ברכת התורה בין ישתבח ליוצר. ע"כ. ותמהו על זה האחרונים שהרי אסור להמשיך בזמירות ושירת הים קודם ברכת התורה, ואיך יוכל להמשיך עד ישתבח. ואפילו נימא דאמירת המזמורים הוו דרך ריצוי ותחנה, וסבירא ליה כד' המהרי"ל וסיעתו שמותר לומר פסוקי תחנה וריצוי קודם ברכת התורה, מכל מקום מה נענה להפסוקים של ויברך דוד ושירת הים. ולכן הנכון הוא שבמקום שנזכר בפסוקי דזמרה שטרם בירך ברכות התורה יברך על כל פנים ברכת אשר בחר בנו בלבד, אשר היא המעולה שבברכות (ברכות יא ב) ובזה יהיה מותר לו להמשיך הזמירות. ובין ישתבח ליוצר יאמר ב' הברכות הנשארות דהיינו והערב נא וכו'. ואין לחוש בזה להפסק. דהוי כגביל לתורי דלא הוי הפסק, (ברכות מ א). ועיין בתשובת הרמב"ם בפאר הדור (סימן קמז) במי שנזדמן לו טלית ותפילין והוא עומד בפסוקי דזמרה אם מותר לו ללובשם ולברך עליהם, והשיב, שאין שום איסור בברכה על ציצית ותפילין בתוך המזמורים, שאין הפסקה כזאת אסורה בפסוקי דזמרה, ואינה תפלה ולא קריאת שמע שנאסור הפסקה כזאת. ע"כ. ומה שכתב מרן השלחן ערוך (סימן נג סעיף ג') שאין לברך על טלית בין פסוקי דזמרה לישתבח, אלא בין ישתבח ליוצר. דוקא בין פסוקי דזמרה לישתבח קאמר כדי שלא להפסיק לפני ברכה אחרונה דפסוקי דזמרה. אבל בתוך המזמורים שפיר דמי, כיון שאומר אחר כך מזמורים ועליהם תסוב ברכתו, דהיינו ישתבח. ולכן ה"ה לגבי ברכות השחר דמעיקר הדין היה מותר להפסיק לברך ברכות באמצע פסוקי דזמרה, ומכל מקום כיון שיכול לאומרם אחר תפלת שמונה עשרה, לא יברך באמצע פסוקי דזמרה, אלא לאחר שמונה עשרה,כמבואר ברמ"א סוף סימן נב בשם המהר"י אבוהב המובא בבית יוסף במקום ובט"ז ס"ק א. זולת ברכת המחזיר נשמות לפגרים מתים דחשיבא מצוה עוברת דאם לא יברך כעת יפטר בברכת מחיה המתים וע"כ אפילו באמצע פסוקי דזמרה יברך אותה הברכה כמבואר בפרי חדש במקום יד אהרון בהגהות בית יוסף חיי אדם (כלל ח אות ח) (שלמי ציבור דף מו ע"ב) קשר גודל (סימן ה אות י) קיצור שולחן ערוך (סימן ז אות ו) בא"ח (פרשת וישב אות יב) וע"כ מטעם דנחשבת למצווה עוברת הוא הדין שנזכר באמצע ברכות קריאת שמע שיכול לברך אלוהי נשמה בין הפרקים וכן פסק מרן הרב אליהו זצ"ל (מאמ"ר לימות החול שם אות ז).
ד.
שכח והתפלל שחרית ולא בירך ברכות השחר
ע"פ המבואר לעיל ברמ"א בשם המהר"י אבוהב שיכול לברך כל ברכות השחר לאחר התפילה מלבד ברכת אלוהי נשמה שאינו יכול לברך משום שנפטר בברכת מחיה המתים כ"כ מר"ן הבא"ח (פרשת וישב אות יב) וכן מר"ן הרב אליהו זצ"ל (אות ו שם) ועיין במשנה ברורה סימן נב ס"ק ט שכתב דמאחר שהשערי תשובה המובא לעיל פקפק בדברים והכריע למעשה יש לנהוג לכתחילה לצאת אליבא דכו"ע דהיינו שאם התחיל כבר להתפלל ושכח מקודם ברכת א"נ אלוקי נשמה יכוין בפירוש בברכת ונאמן אתה שאינו רוצה לפטור בזה ברכת אלוקי נשמה ואז לכו"ע יברכנה אחר התפלה דנהי דברכות א"צ כונה לצאת מ"מ היכא דמכוין בפירוש שלא לצאת שפיר דמי עי"ש עוד אמנם המעיין בבה"ל יראה שנשאר על דין זה בצ"ע וע"כ אין לנו אלא דברי הבא"ח ודעימה שלא יברך כלל משום סב"ל .

המורם מהאמור
הבאנו מקורות דברי הפוסקים בעניני ברכות השחר ואלו הם
א. תחילת זמן ברכות השחר הוא מחצות הלילה ואילך כל זמן שנעור משנתו
ב. נחלקו הפוסקים עד מתי זמן ברכות השחר והלכה היא שיכול לברך עד שיחשיך היום כמבואר בדברי הבא"ח ומר"ן הרב אליהו זצ"ל לנוהגים כגאון יכולים לברך עד שהולך לישון, ולאשכנזים לאחר חצות יברך ויהרהר שם ומלכות בליבו, ומי שמברך רגיל אין למחות בידו.
ג. לכתחילה יש להיזהר לברך ברכות השחר קודם התפילה ובפרט לדעת המקובלים כמבואר
ד. שכח ולא בירך ברכות השחר קודם התפילה ונזכר בפסוקי דזמרה יברך את כל הברכות אחר התפילה מלבד ברכת אלוהי נשמה שיברך אותה באמצע פסוקי דזמרה דהוי מצוה עוברת והוא הדין שנזכר בברכות קריאת שמע שיברך בין הפרקים כמבואר
ה. שכח והתפלל כל התפילה ולא בירך ברכות השחר יברך כל הברכות זולת ברכת אלוהי נשמה דאינו יכול לברך שנפטר בברכת מחיה המתים.